מסכת חולין פרק ג משנה א-ב

ג,א  אלו טריפות בבהמה:  נקובת הוושט, ופסוקת הגרגרת, ניקב קרום של מוח, ניקב הלב לבית חללו, נשברה השדרה ונפסק החוט שלה, ניטלה הכבד ולא נשתייר ממנה כלום.  הריאה שניקבה או שחסרה; רבי שמעון אומר, עד שתינקב לבית הסמפונות.  ניקבה הקיבה, ניקבה המרה, ניקבו הדקין.  הכרס הפנימית שניקבה, או שנקרע רוב החיצונה; רבי יהודה אומר, בגדולה טפח, ובקטנה רובה.  המסס ובית הכוסות שניקבו לחוץ.  נפלה מן הגג, נשתברו רוב צלעותיה, ודרוסת הזאב.  רבי יהודה אומר, דרוסת הזאב בדקה, ודרוסת הארי בגסה; דרוסת הנץ בעוף הדק, ודרוסת הגס בעוף הגס.  זה הכלל–כל שאין כמוה חיה, טריפה.

 

ג,ב  אלו כשרות בבהמה:  נקובת הגרגרת, או שנסדקה; עד כמה תחסר–רבן שמעון בן גמליאל אומר, עד כאיסר האיטלקי.  נפחתה הגולגולת, ולא ניקב קרום של מוח; ניקב הלב, ולא לבית חללו; נשברה השדרה, ולא נפסק החוט שלה; ניטלה הכבד, ונשתייר ממנה כל שהוא.  המסס ובית הכוסות שניקבו זו לתוך זו, ניטל הטחול, ניטלו הכליות, ניטל לחי התחתון, ניטלה האום שלה, וחרותה בידי שמיים.  הגלודה–רבי מאיר מכשיר, וחכמים פוסלין.