מסכת חולין פרק ב משנה ז-ח

ב,ז  השוחט לנוכרי, שחיטתו כשרה; רבי אליעזר פוסל.  אמר רבי אליעזר, אפילו שחטה שיאכל נוכרי מחצר כבד שלה–פסולה, שמחשבת נוכרי לעבודה זרה.  אמר רבי יוסי, קל וחומר הדברים:  מה אם במקום שהמחשבה פוסלת במוקדשין, אין הכול הולך אלא אחר העובד–מקום שאין המחשבה פוסלת בחולין, לא יהא הכול הולך אלא אחר השוחט.

 

ב,ח  השוחט לשם הרים, לשם גבעות, לשם ימים, לשם נהרות, לשם מדברות–שחיטתו פסולה; שניים אוחזין בסכין ושוחטין, אחד לשם אחד מכל אלו ואחד לשם דבר אחר–שחיטתו פסולה.