אין שום ייאוש!

מנין שהקב"ה מתפלל? ועל מה הוא מתפלל? ההסתרה בה נמצא האדם מהווה צער לבורא, לכן הוא מתפלל בעצמו ומבקש ומחפש...

2 דק' קריאה

הרב שלום ארוש

פורסם בתאריך 06.04.21

מנין שהקב"ה מתפלל? ועל מה הוא
מתפלל? ההסתרה בה נמצא האדם
מהווה צער לבורא, לכן הוא מתפלל
בעצמו ומבקש ומחפש…

בגן הגעגועים – פרק 13

אבידת בת מלך – הסיפור המלא

והיה אביה מצער מאוד, והלך לבקשה אנה ואנה…

למרות שהקב"ה בעצמו רואה שאין ברירה, והאדם שחטא חייב להיות בהסתרה, יש לו יתברך בעצמו צער מכך, כמו שכתוב (ישעיהו סג): "בכל צרתם לו צר", וכשהכתוב מציין "בכל צרתם" – מדובר בהסתרה שהאדם נמצא בה, מכיוון שרק זו נקראת צרה, כפי שהסברנו במאמרים קודמים – שאין צרה אחרת מאשר הנפילה מהאמונה. וכל זמן שהאדם מחזיק באמונה, אין לו שום צרה, לכן גם אין לבורא על מה להצטער עימו.

אולם, כאשר האדם נופל להסתרה, אז לבורא צר מאוד בצרתו והוא בעצמו הולך לבקשה אנה ואנה. כלומר, שהוא בעצמו מתפלל שתתגלה ההסתרה, כמו שכתוב בגמרא (ברכות ז): "אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: מנין שהקב"ה מתפלל? שנאמר: "והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפילתי", בבית תפילתם לא נאמר אלא בבית תפילתי, מלמד שהקב"ה מתפלל. ומה הוא מתפלל? אמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב: יהי רצון מלפני שיכבשו רחמי את כעסי, ויגולו רחמיי על מידותיי, ואתנהג עם בניי במידת רחמים, ואכנס להם לפנים משורת הדין".

בפסוק הנ"ל, שמציינת הגמרא, מרומז כל מה שנאמר לעיל, שהבורא אומר: "ושמחתים בבית תפילתי". כלומר, שהוא גואל את האדם ומשמח אותו על ידי שמביא אותו אל האמונה ואל התפילה, כי זאת כל הגאולה והשמחה – האמונה. וזה פירוש: "ושמחתים" – איך משמחים אדם? "בבית תפילתי" – על ידי שמקרבים אותו אל התפילה.

המתקת הכעס וגילוי השכינה

העניין שאותו ציינה הגמרא – שתפילתו של הקב"ה היא: יהי רצון מלפני שיכבשו רחמיי את כעסי וכו’, היא היא תפילת הבורא, שתתגלה ההסתרה, משום שהכעס של השם יתברך הוא בעצמו הסתרה, כמו שניתן להבין בפשטות על דרך משל – כשאחד כועס עליך, אז אין זה הזמן לבקש ממנו בקשות מכיוון שברור הדבר שהוא לא ירצה בכלל לשמוע, כל שכן למלא את בקשותיך. ואתה גם תרגיש את זה היטב ולא יעלה על דעתך לפנות אליו כלל. כך כשהבורא כועס על האדם – זה מתבטא בכך שאותו אדם לא יכול להתפלל כלל.

אולם, כאשר האדם עושה תשובה על ריחוקו מן האמונה, ובאותו רגע ממש הוא אכן רוצה את האמונה, אז כעסו של הבורא נמתק. הרי כל כעסו היה בגלל שאותו אדם התרחק מהאמונה ופגם בה, לכן עכשיו, כשהוא חוזר לאמונה, הוא מעורר עליו רחמים, וכל הדינים נמתקים והופכים לרחמים. מצב זה מוגדר כהארת פנים של הבורא אל האדם, וכמובן שאז קל יותר לאדם להאמין בו.

גם כאן, כמשל בשר ודם – כאשר אותו אדם שהיה בכעס על חברו, ואחר כך התרצה לו, אז יש עת רצון לבקש ממנו כל משאלותיו.

לכן זו התפילה של השם יתברך – שהוא בעצמו מתפלל שיכבשו רחמיו את כעסו, ואז ממילא לא תהיה הסתרה.

(מתוך בגן הגעגועים מאת המחבר)

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה