רע מנעוריו

"קטנות מוחין". שמעתם על המושג הזה? זה מצב שבו הילד חושב שהוא חי לבד בעולם, הכל מגיע לו והוא לא מבין מה אנחנו, הגדולים, רוצים ממנו. סבלנות של פיל זה חלק משם המשחק.

4 דק' קריאה

הרב יצחק אבוחצירא

פורסם בתאריך 21.11.10

"קטנות מוחין". שמעתם על המושג
הזה? זה מצב שבו הילד חושב שהוא
חי לבד בעולם, הכל מגיע לו והוא לא
מבין מה אנחנו, הגדולים, רוצים ממנו.
סבלנות של פיל זה חלק משם המשחק.
 
 
אחד הדברים שאנו ההורים צריך להפנים הוא, שגם אם נתאמץ ונשתדל הרבה ולא נטעה בחינוך הילדים, ניתן להם חום ואהבה בכמות הדרושה ונמנע מפינוק שלילי – התוצאה לא תיראה מיד בשטח. לא בין רגע הם יהפכו לילדים מנומסים, אדיבים, שקטים ונחמדים, גם אם נהיה ההורים המושלמים וננהג איתם "לפי הספרים" כי, עדיין, עבודה רבה לפנינו.
 
רע מנעוריו
 
הילד, מטבע בריאתו מתנהג בקטנוניות, מרבה להציק, ולא פעם להתחצף ואפילו להתמרד. הוא לא יתחשב ולא ינסה להבין מצבים שבהם הוא מוכרח להיות בסדר. למה? בגלל שאין בו רחמנות וטבעו רע מאוד, כפי שמעיד השם יתברך: "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" (בראשית ח, כא), ומסביר רש"י: "עוד משננער ממעי אימו ניתן בו יצר רע".
 
יצר זה, שבלב הילד, נקרא "קטנות מוחין", ובגלל שמוחו קטן ומצומצם הבנתו חסרה והוא בטוח שהוא חי לבד בעולם, לכן הוא דורש כבוד רב והמון תשומת לב. הילד נפגע בקלות ודורש תמיד שיספקו את כבודו ורצונו, הוא גם חושב שהכל מגיע לו וכולם, בעיקר ההורים, צריכים להתבטל אליו, לכבד אותו ולעשות את רצונו.
 
ילד שנמצא במצב של "קטנות מוחין" לא מבין בכלל מה אנו, הגדולים, רוצים ממנו. הוא לא מבין מה "מוזר" בהתנהגותו. הוא מאמין בכל ליבו שההורים צריכים תמיד לספק את רצונו, גם כשמדובר במצבים הכי לא מתאימים. זו הסיבה לכך שילד בן 10 יכול לפרוץ בבכי היסטרי על ממתק שלא קיבל, או בגלל שהעדפתם לקחת לקניות את אחיו ולא אותו.
 
הנטייה הטבעית שלו לדרוש, ואפילו לתבוע בכוחניות על ידי 'נדנוד' או הצקה את מה שהוא רוצה, נובעת מחוסר הבנה ולא דווקא מתוך רצון להפריע לכם. כאשר נבין את המניע להתנהגותו – שבהתנהגותו המפונקת הוא מנסה להשיג משהו והוא לא מתנהג כך בגלל שרצונו להפריע, להציק או לבייש אותנו – היחס שלנו אליו ישתפר.
 
ברור שלא נדרש מאיתנו להיות מלאכים, אחרי הכל, אנחנו בסך הכל בני אדם, וכאשר הילד מקבל "התקפת פינוק", משתולל על הרצפה בבכי היסטרי בגלל שלא קניתם לו את הממתק שרצה, או בגלל שאמרתם 'ממשיכים לשחק מחר' כי כבר מאוחר וצריך להתארגן לשינה – זה בהחלט קשה. אבל, כאשר נהיה רגועים, כשנעצור לרגע ונחשוב מספר שניות לפני שאנו מגיבים, ננהג בחכמה ובתבונה – נוכל, בעזרת השם, לעזור לילד שלנו ולהדריכו בנחת בדרך הנכונה.
 
התנהגות בשעת ניסיון
 
מה נדרש מאיתנו ההורים? לא לרדת לקטנוניות של הילד. להירגע, להיות סבלניים ומבינים, והכי חשוב – להיות הורה-מחנך וללמד את הילד כיצד צריך להתנהג: מה מותר ומה אסור. זאת, משום שברוב הפעמים בהן הילד מקבל "התקפת פינוק" התגובה שלנו היא כעס, רוגז, צעקה, ויש "המגדילים" לעשות ונותנים "מכה חינוכית" על ידו כדי שהוא יירגע.
 
אינני שופט אף אדם. כמובן, כולנו בני אדם ולא רובוטים שאפשר לתכנן אותם להתנהג בצורה קבועה. ובפרט, שהתנהגותנו מושפעת מאוד מהרפתקאות ובעיות הסובבות אותנו בחיי היומיום: שלום בית, פרנסה, בריאות, התנהגות הילדים, חינוכם וכו'. לרוב, כאשר בשעת ניסיון הילד 'מנדנד', מציק או מפריע לנו ואין לנו את הכוח להשתלט על עצמנו, ולא תמיד יש לנו את הסבלנות לבנות מערכת חינוך בתוך הבית ולנסות להבין את הילד ולכוון את התנהגותו לאפיקים חיוביים, וכאשר הוא "עולה לנו על העצבים" (כלשון המשורר) – אנחנו נוטים להשתמש בשיטות מאוד לא חינוכיות.
 
לכעוס, להתרגז, לגעור, לבזות (או חלילה להכות) – אלה פעולות שאינן תורמות לאווירת החינוך בבית. ההיפך – עם תגובות מהסוג הזה אנו מלמדים את הילדים דרכי התנהגות שליליות (ועל זה אמר הרב שלום ארוש שליט"א: "אם אתה לא יודע לחנך – שב ואל תעשה עדיף!"). לכן, בשעת ניסיון נדרש מאיתנו ההורים לגייס קור רוח ואריכות אפיים, שליטה עצמית וסבלנות של פיל, אם ברצוננו לחנך את הפיקדון שבורא עולם הפקיד בידינו. אין לרדת לרמה של הילד בשום פנים ואופן. עלינו להכיר את מעמדנו ולכבד את עצמנו כהורים-מחנכים המכירים את מקומם ויודעים להגיב בישוב הדעת על כל מקרה, לגופו של עניין, מבלי לערב את רגשותינו.
 
כן, חינוך זו עבודה קשה!
 
אם אנחנו בשטח ונמצאים בזירת הפינוק, דבר ראשון – אסור לנו להתפעל מהילד כשהוא מתנהג בצורה חריגה, כלומר כשהוא דורש פינוק שלילי על ידי הפרעה וכדומה. עלינו להשתדל להתעלם ממנו ולא לעשות עניין מהתנהגותו באותו רגע. הרב שלום ארוש שליט"א אומר, שתמיד צריך להחדיר ללב שלנו שהילד הוא ילד! היום, כשאנו מבוגרים יותר, קשה לנו להבין את התנהגותו הילדותית, אולם הוא מתנהג בדיוק כפי שאנחנו מצפים ממנו להתנהג – ילד שמתנהג כפי שהשם נטע בטבעו – "רע מנעוריו", ועלינו השם יתברך הטיל את עבודת החינוך.
 
כאן המקום לציין שעלינו להכיר במעמדנו: הורים אחראיים ובוגרים, ולא ילדים קטנים. הורים שרוצים להשפיע חינוך נכון ואמיתי על הילדים. הורים שמוכנים לפעמים לסבול מעט, כדי לא לסבול אחר כך הרבה. אנו ההורים ואנו המחליטים בבית, את זה הילדים צריכים לדעת גם אם ברצוננו להיות החברים הכי הטובים שלהם, דבר לכשעצמו טוב מאוד כמובן אם נעשה בצורה הנכונה. תפקידנו להראות לילד שכל רצוננו הוא לחנכו שיזכה למידות טובות, ואין לנו בשום פנים ואופן מטרה למלוך עליו או לרדות בו.
 
כאשר הילד מתנהג בצורה שלילית עלינו להבין אותו, לא להשתגע, כי מה בסך הכל הוא עשה? ומצד שני, לא לקבל את התנהגותו, לא להתרגש ממנה ולהתחיל לחנכו כדי שייכנס לעול החינוך על ידי הבנת המסגרת בבית כפי שקבענו (בבתים שעובדים על מסגרת וחוקים כמעט ואין בעיות של פינוק).
 
ולא לשכוח כמובן שאנחנו מדברים עם ילד, לכן יש לדבר איתו עם המון רגש, להיכנס לליבו ומשם לנווט את דרכי התנהגותו. ילד שמרגיש שמבינים אותו ירצה לשתף פעולה, ועם הזמן גם ישנה את התנהגותו. לעומת זאת, ילד שירגיש שמבזים אותו (כועסים, משפילים וכו') גם כשהוא מתנהג "בטבעיות" הוא יהיה ילד סגור, מופנם, חסר ביטחון עצמי, או חלילה ימרוד ויהפוך לאדם חסר רסן וגבולות, נטול מידות טובות ורגשות.
 
ומכיוון שהילד מתנהג בטבעיות, עלינו להבינו, לחנכו ולכוונו בדרך הנכונה.
 
 
* * *
הרב יצחק אבוחצירא הינו איש חינוך ומחנך בתלמוד תורה "שלום בנייך" של הרב שלום ארוש שליט"א.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

הפעם אני רוצה לדבר איתכם על נושא מאוד מאוד חשוב שלפעמים אנחנו נוטים לזלזל בו ולא ממש מתייחסים אליו ברצינות. לנושא הזה קוראים אוכל ותזונה.

Featured Products