הקול נשאר במשפחה – ראיון

הבחור שבצעירותו חשש שהוא סובל
מקוצר נשימה ולא יצליח לשיר, שר היום
בקצב מסחרר, ובין להיט ללהיט, מוציא
בימים אלה איציק אשל את הדיסק הרביעי
שלו, ומוכיח שהוא כאן כדי להישאר.

את שירו המפורסם על רבי נחמן, שכתב באומן והפך ללהיט, הוא בחר להפיץ בחינם, כמתנה לכבוד רבי נחמן, במקום לפתוח קופה.

בסיום הופעות מול קהל חילוני הוא מספר להם שהוא שר רק בשביל לפאר ולקדש את שם ה’ וזוכה למחיאות כפיים.

הבחור שבצעירותו חשש שהוא סובל מקוצר נשימה ולא יצליח לשיר, שר היום בקצב מסחרר, ובין להיט ללהיט, מוציא בימים אלה דיסק רביעי, ומוכיח שהוא כאן כדי להישאר.

קוראים לו איציק אשל, והוא הרבה יותר צבעוני מלהיות רק "האח של חיים ישראל".

איציק אשל (28) עולה על הבמה בעיצומה של ההילולה לכבודו של רבי ישראל דב אודסר זצ"ל. בתוך שניות ספורות, הרחבה, המלאה באלפי חוגגים, מתחממת עוד יותר. כיאה לזמר חתונות מבוקש, הוא מצליח להקפיץ את הקהל, עם שפע של כריזמה ולא מעט היפראקטיביות.

הוא מתחיל עם "אין אני לי – מי לי", מדלג ל"רק אתה", וממשיך להקפיץ עם, איך לא, "רבי נחמן מתקן עוד נשמות". עכשיו כבר אין אחד באולם שלא רוקד.

אשל, נשוי טרי, מתגורר בבני ברק. בימים אלה, הוא מתעתד להוציא את אלבומו הרביעי במספר, הנקרא בשם "זה לא ממני, רק מהשם". "כל הלחנים והמילים וכל מה שיש לי זה באמת לא ממני, כי אם לא הייתי מאמין ובוטח בקב"ה לא הייתי מקבל אותם", הוא מסביר את בחירת השם המיוחד לתקליט.

לפני שנכנס לעסקי המוסיקה, הוא שינה את שם משפחתו מ"אשואל" ל"אשל", לאחר שהתייעץ עם רבי דוד אבוחצירא שליט"א, איתו הוא נוהג להיוועץ בכל עניין. "הצעתי לו כל מיני שמות אבל הוא החליט על אשל. ביקשתי שיחליף לי למוצר אחר של תנובה, אבל הוא לא הסכים, הוא אמר שהקהל יתרגל", מתבדח אשל.

הוא נולד למשפחה מוסיקלית שהפכה לשם דבר בשמי הזמר החסידי-מזרחי. לא פשוט היה אצלם לזכות בתואר "זמר הבית", עליו התמודדו לא פחות מחמישה אחים. אחיו, הזמר חיים ישראל (בתמונה משמאל), מי שנחשב היום לכוכב הזמר החסידי-מזרחי, הוא הבכור שבהם. הצעיר, אבישי, משמש גם כמנהלו האישי, ושר איתו לא מעט בהופעות. כשחילקו את הקול, כך מספרת האגדה העממית, בני משפחת אשואל היו כנראה בין הראשונים. תשאלו את השכנים שלהם בשכונת רמת אהרון בבני ברק, שבכל שבת זכו לשמוע הופעה חיה מהבית השכן.

"חיים היה הכי דומיננטי במשפחה מבחינה מוסיקלית, הוא הביא את המוסיקה הביתה. הוא ביקש דיסקים של פריד ושל ציון גולן וכלי נגינה, ואבא קנה", מספר אשל. "כשחיים היה קטן ההורים שלחו אותו ללמוד פסנתר, ואחרי השיעור הראשון הוא חזר ואמר שהוא לא רוצה ללכת יותר לשם, כששאלנו למה, הוא ענה שזה בגלל הוא רוצה לדעת לנגן. הסברנו לו שזה לוקח זמן, אבל הוא רצה לדעת לנגן כבר מהשיעור הראשון. אז הוא למד לנגן לבד, וכך גם אני, למדנו לפי החוש". כך הלחין אשל את להיטיו "עוד אבינו חי", "רק אתה", ו"אם אין אני לי – מי לי" – ישירות על הקלידים.

אך, למרות הכישרון המשפחתי, דרכו של אשל לא הייתה סלולה מראש, כדי להיות זמר. בצעירותו, חשב שאין לו יכולת נשימה ארוכה מספיק כדי לשיר.

"מבין כולם, אני נחשבתי להכי פחות זמר בבית, בגלל שלא הייתה לי נשימה ארוכה, ותמיד כשהייתי שר כולם היו צוחקים עלי", הוא מגלה. "בסופו של דבר התברר שזה לא נובע מקוצר נשימה, אלא מההתרגשות והלחץ שלי כשכל המשפחה המוסיקלית בוחנת אותך על שולחן שבת".

היום, בראיה לאחור, אחרי רזומה של שלושה אלבומים מצליחים, ביניהם מספר שירים אותם הוא שר בקצב מסחרר, מצליח להכניס מילים אינספור בדקה אחת, החשש כי לאשל אין מספיק נשימה כדי לשיר, מצליח להעלות חיוך.

ולא רק סגנון שירתו של אשל מהיר, אלא כך היא כל התנהלותו, גם בחיים עצמם. קצב דיבורו שוטף, קליל, מתובל בהומור וברצינות גם יחד. דבר שמאפיין גם את סגנונו המוסיקלי – שמח אך לא נקי מכאב, קופצני אך לא נטול עומק.

"רק אתה" (אלבומו האחרון, ע.ד) הוא לכאורה אלבום מאוד שמח, אבל בעצם כולו נכתב מתוך הרבה כאב, במשך כמה שנים, מתוך תקופה מאוד טעונה, בגיל הבגרות, בתקופת עזיבת הישיבה, ואני מנגן על הכאב, על הפצע אתה שם דבש במקום המלח של הדמעות", הוא אומר.

"בגלל זה אני מזדהה עם רבי נחמן. רבי נחמן גרם לאנשים להבין – נפלת? טעית? לא נורא, תקום. כולם נופלים, קורה שנופלים, אבל תמשיך הלאה. גם כשכואב צריך לשמוח כדי להעלים את הכאב וזה גם מה שקרה לי ב"רק אתה". בשיר "עוד אבינו חי", למשל, המילים עצובות ("תסתכל עלי אני בוכה"), אבל הקצב שמח, יש שם משהו עמוק".

הוא מגיע מבית חרדי, ובגיל 19, באקט של נעורים ובלבול, החליט לעזוב את הישיבה. "עד היום התורה הזו חסרה לי", הוא מודה.

"הייתי רואה את אמא שלי בבית, מתפללת ומדליקה נרות ואני הייתי יוצא מהבית עם לבוש חילוני לגמרי וכשהייתי חוזר הייתי רואה אותה עדיין באותו מצב, מתפללת על הבן שלה, וזה עושה לך משהו. אתה יכול שבוע שבועיים ללכת, להתפרפר במועדונים, אבל אתה בסוף חוזר הביתה, רואה את התמונה הזאת ויודע שזאת האמת, כל השאר שטויות".

לפני כשש שנים לקח אותו אחיו חיים ישראל, לקבר רבי נחמן באומן. "בתקופת הבלבול הזו חיים אחי לקח אותי לרבי נחמן, ושילם לי את הכרטיס, כשהגעתי לשם התפרצתי בבכי, בכיתי כמו ילד קטן, והרגשתי שהשינוי שלי מתחיל לקרות. כשחזרתי לארץ הרגשתי שהשתניתי", הוא מספר איך החל להתחזק ולהתקרב אל ה’ מחדש.

בין כל תפילותיו, ביקש אשל מרבי נחמן שיזכה אותו להצליח במוסיקה. משתפילתו נענתה, החליט כאות תודה לרבי נחמן לכתוב לכבודו שיר.

"בפעם האחרונה באומן, ביקשתי מרבי נחמן שייתן לי להחזיר לו, שייתן לי את הזכות לשיר לכבודו. אני יודע שכל ההצלחה שלי במוסיקה זה הרבה בזכותו. ביקשתי ממנו שיר לגדל ולקדש את שמו בכל ישראל והעולם".

ואכן, עוד באותה הנסיעה, באומן, התחיל לכתוב את שירו "רבי נחמן". אך לאחר שהוציא אותו כסינגל, זכה אשל לביקורות שליליות משדרני הרדיו וממי ששמע את השיר.

"שדרנים לקחו אותי לשיחה ואמרו לי – זה לא בשבילנו, תרד מהעניין, זה טראנס, זה לא ילך. השמעתי אותו לחסידי ברסלב והם גם לא התלהבו אבל אני לא התייאשתי, ידעתי שרבי נחמן נתן לי את המתנה הזו. כולם שכנעו אותי לא להוציא אותו. מלבד שדרן אחד, יהודה שוקרון מרדיו ‘קול חי’, אף אחד לא רצה להשמיע את השיר".

אך אשל לא התייאש ויום אחד, שעות לפני שטס לניו יורק לסיבוב הופעות, הסתובב עם ה"מאסטר" של הסינגל, ופתאום קלט בזווית עיניו נ-נחים קופצים על הגגות. "הוצאתי את העותק היחיד שהיה לי ונתתי לאחד מהם, אמרתי לו – אתה הראשון, קח את זה, תפוצץ את העולם עם זה". אותם נ-נחים רקדו לצלילי השיר בהתלהבות. כשחזר מניו יורק, השיר כבר התחיל לתפוס תאוצה, והפך למה שהוא היום – הלהיט החם בברסלב.

אשל הגדיל לעשות ובאקט מיוחד במינו כתב על עטיפת הסינגל כך: "הסינגל מיועד לכבוד השם יתברך ולכבוד רבי נחמן בן שמחה ופיגה, בהתאם לזאת ניתן לצרוב את הסינגל ללא תשלום".

זו הייתה המתנה הקטנה שלו לרבי נחמן, והוא לא רצה בשום אופן לעשות ממנה קופה.

אשל מדבר הרבה על אמונה, גם על הבמה וגם מחוצה לה. משתדל לזכור שהכל זה לא ממנו, רק מה’. הוא עובד הרבה גם עם אמנים חילוניים (אלי לוזון, עובדיה חממה, דניאל סלומון) ומרבה להופיע בארץ ובחו"ל.

באחת ההופעות שלו עם עובדיה חממה ("אנא בכוח"), הם הופיעו בפני קהל חילוני בטקס של פרופסור מכובד. בסיום ההופעה, לקח אשל את המיקרופון ואמר משפט שנחקק אצל כל שומעיו: "אני רוצה להגיד לכם רק דבר אחד", הפתיע, "באתי לכאן כדי לגדל ולפאר את שם ה’".

עובדיה חממה והנגנים נדהמו, הקהל בתגובה – מחא כפיים.

"מאז, זה הפך לבדיחה", צוחק אשל. "בכל הופעה כולם מזכירים לי בצחוק שבאנו לכאן רק בשביל דבר אחד – לגדל ולפאר את שם ה’".

באחת מהופעותיו בחו"ל, שהה בשבת אצל מארחיו והחל לשיר שירי שבת, כפי שהוא רגיל מבית אבא. אך, להפתעתו, אף אחד מהנוכחים לא הצטרף אליו, למרות שהם רצו, כיוון שאיש מהיהודים הרבים שהיו שם לא הכיר ולו שיר שבת אחד לרפואה. או אז גמלה בליבו החלטה להוציא דיסק שיורכב כולו משירי שבת, עליו הוא עובד בימים אלה ממש.

מי יודע, אולי בקרוב נזכה גם אנו לטעימה משולחן השבת המפורסם של המשפחה המזמרת.

"עוד אבינו חי"

"רבי נחמן מתקן הנשמות"

לרכישת הדיסקים של איציק אשל בחנות האתר לחץ כאן