להרוג את הנחש

"אם אתה מתבונן בכל דבר, כמו שלמדת
אצל ההודי, עליך להתבונן גם במקרה של
הנחש. נראה לי שהתעסקת עם דברים
מסוכנים מאוד ומהשמים רומזים לך להיזהר".

פעם, במהלך טיולו בהודו ראה כפיר נהר גדול והתעורר בו חשק לאכול דגים. הוא קנה חוט דייג עם קרס וחזר לנהר. לפתע, בתוך המים הוא ראה אדם מחייך היושב בעצימת עיניים ועושה מדיטציה. כפיר החליט להיכנס אף הוא למים. לאחר שהוריד את בגדיו העליונים, נכנס מעט וחש שהמים קפואים. מיד נרתע ויצא החוצה. לאחר שהתלבש, השליך את חכתו פנימה. במשך שעה ניסה לדוג ולא העלה בחכתו מאומה.

בתום השעה הביט האיש שבמים בכפיר ואמר: "שלום, מה אתה מנסה לעשות?"
"אני מאוד רעב ורוצה לאכול דגים, וכבר שעה אני מנסה לדוג…"
"אהה, אתה רוצה דגים? אין בעיה!", האיש הכניס את ידו למים ולאחר דקה הוציא בידו דג מפרפר. הוא הכניס את ידו השנייה ולאחר דקה נוספת הוציא דג נוסף ויצא עמם מהנהר. הוא אמר לכפיר: "תכין את האש!"
"אפשר עוד דג?…", ביקש כפיר.
"לא, אחד לכל אחד משנינו זה מספיק בהחלט!"

הם טיגנו את הדגים ובזקו עליהם מלח והתוצאה הייתה טעימה. הם אכלו ושוחחו ביניהם. הסתבר שהאיש הינו נוסע שנמצא בהודו כבר כמה שנים ומשתלם אצל גורו מסוים. "איך אתה יושב במים כל כך קפואים ולא קר לך?", שאל אותו כפיר. האיש הבטיח לכפיר: "אלמד אותך טכניקה איך לשלוט בגוף, שלגוף יהיה קר, אבל לך לא!".

ואכן, האיש לימד אותו בפרק זמן קצר תרגול של נשימות וריכוז וכפיר נכנס למים הקפואים בקלות. הוא נוכח לדעת שאינו מכיר את גופו, וכי על ידי חשיבה נכונה, נשימה נכונה וריכוז, ניתן לפתור בעיות גופניות רבות. הימים הבאים חלפו בלימוד מוצלח ומהיר יחסית. הבחור שבר לכפיר אמיתות רבות. הוא לימד את כפיר, לא מתוך קריאה בספרים, אלא מתוך התבוננות בחיים. כפיר קלט שעד כה חי בעולם מטורף, שבו לא היה פנאי להתבונן בחייו. כעת למד להתבונן בטבע ובבריאה כולה ולשאוב ממנה כוחות נפש. ראה כיצד עץ ללא מנוע וללא משאבה, מסוגל לקחת מים משורשיו ולהעלותם לגובה של מאה מטרים, כיצד העץ עומד בסופות ולא נשבר. הוא למד להתבונן בבריאה ולהסיק מסקנות שימושיות לחייו.

כך, מדי בוקר, ישב כפיר עם האיש במים הקפואים ועשה מדיטציות. בשלב מסוים למד לדוג עם היד בלבד. וכך הסביר האיש: "אתה יושב במים ומרגיש חלק מהם, חש שאינך גוף זר, וחושב על כך שאתה רוצה לאכול דג. ואז אתה מניח את ידך בתוך המים וקורא לדג. הדג יופיע מיד ואז עליך לסגור את ידך לאט לאט, ובשיא הטבעיות לשלותו מתוך המים. אל תנסה לתפוס אותו מהר כי כך הוא יברח. ברגע שאתה משתמש בכוח, אתה סופג התנגדות. וכך הגיע כפיר למצב שהיה יכול ללטף דג, אבל כאשר סגר את ידו מהר, הדג ברח. הוא שם לב לכך שאם יש חיה שמפחדת ממך, כאשר אתה מתקרב אליה, היא נרתעת לאחור, וכאשר אתה נסוג לאחור, היא מתקרבת. זה כל הרעיון וכך צדים דגים ללא חכה. חיוך תמידי היה נסוך על פני האיש. כפיר, שהיה באותה תקופה עצבני למדי, הרגיש שפגש באדם הכי רגוע בעולם וניסה לחקותו.

ירון, חברו של כפיר, לא התלהב משיעוריו של כפיר עם האיש. מדי פעם אמנם הקשיב להם, אבל נותר בשלו, טייל להנאתו באופנוע שרכש וצילם את הנופים המרהיבים. יום אחד פנה האיש לכפיר: "למדת עד עכשיו דברים רבים. אתה מתקדם יפה וכעת הגיע הזמן שנלך לפגוש את הגורו שלי".

כפיר שנסע להודו כדי להינפש ולעשות חיים בלבד, מצא את עצמו, בגלל שרצה תשובות לתופעות שבהן נתקל, באמצעו של חיפוש רוחני. וכך הלכו האיש וכפיר במשך שלושה ימים עד שהגיעו למקדש שנמצא בפסגתו של הר גבוה. כל העת סיפר האיש לכפיר על גדולת הגורו, כמה שהוא חכם ובעל יכולת רוחנית עצומה. הם נכנסו למקדש וריחות חזקים של קטורת עלו באפם. בצידי המקדש הבהבו מאות נרות שמן והשרו אווירה מיסטית מאוד. הגורו ישב בקצה המקדש. כאשר כפיר ראה אותו, חש שבטנו מתהפכת מבחילה ורצה ממש להקיא. מיד יצא החוצה לשאוף אוויר ובקושי הצליח להירגע. האיש יצא אליו וביקש: "נו, בוא נכנס פנימה. הגורו מחכה לך!". כפיר נכנס שוב פנימה ושוב הציפה אותו בחילה נוראה. הוא לא היה מסוגל להישאר בפנים אפילו רגע אחד. האיש, בניגוד לדרכו עד אז, ניסה ללחוץ על כפיר: "תכנס בכל זאת!"

"אם הגורו רוצה לדבר אתי, שיצא הוא אלי…"

האיש נכנס לשאול את הגורו, ואחר כך יצא והודיע באופן נחרץ: "הגורו מתעקש שתכנס פנימה!"

האיש החייכן, הנחמד והשמח הפך לפתע עצבני. כל מה שידע, נשכח ממנו כעת. כפיר הרגיש שהוא לא אמיתי באמת והתאכזב. דווקא כאן במקור כוחו, התגלתה תורפתו. מי שרגוע באמת, רגוע בכל מצב. כפיר החליט לנתק קשר עם האיש ועם הגורו שלו היושב בהיכלו אפוף ריחות קטורת שהקטירו מאמיניו לעבודה זרה. הוא חזר למנאלי בהליכה בת שלושה ימים. כאשר הגיע לביתו, הודיע לו בעל הבית: "מישהו חיפש אותך ומסר שיגיע מחר בבוקר".

באותו לילה הלך לישון. באמצע הלילה חש שמישהו מדגדגו באוזנו ומשחק בשערותיו. כפיר התעורר מנומנם, הדליק את האור ואז ראה נחש מפותל על הכרית שלו… הוא לקח במהירות מקל, הצמיד את הנחש לקיר והנחית עם נעל מכות על ראשו עד שהרג אותו. לאחר מכן הניח את הנחש בפינת החדר וחזר לישון. בבוקר כשהראה את הנחש לבעל הבית, הבין שמדובר בנחש ארסי מאוד מסוכן. לאחר מכן הלך לשאוב מים כדי לשטוף את פניו ואז ראה את אחד המראות היפים שראה מעודו: נהר זורם, הרים נישאים וזריחה מאחוריהם, ובתוך הנוף היה יהודי מזוקן עם פיאות, טלית גדולה על גופו ותפילין על ראשו, מתפלל.

לאחר שסיים להתפלל, פנה היהודי לכפיר: "אולי תשים משהו על האש כדי שנוכל לשתות?"
"בשמחה רבה", ענה כפיר והחל להכין ארוחת בוקר. "מי אתה?", הוא שאל.
"אתה כפיר?"
"כן".
"אני מחפש אותך!"
"מה זאת אומרת?"

כפיר מעולם לא הכיר רבנים, והניח תפילין רק בבר-המצווה שלו. לא היה לו מושג מכל הדברים הללו. המתפלל הסביר לו שהוא רב ששייך לארגון "ערכים", וכי הוא מחפש בחור אחד שמסתובב בהודו. אותו בחור שלח כמה מכתבים מדאיגים להוריו על התרחקותו מהם, ובשיחת הטלפון האחרונה הודיע להם שהוא משנה את שמו, לא מכיר בהם כהוריו ולא רוצה להיות יהודי, אלא הודי. הוא ביקש שלא יחפשו אותו כי ממילא לא ימצאו אותו לעולם, ומאז נעלמו עקבותיו. בני המשפחה החילונית ניסו בכל מיני דרכים להתמודד עם בעייתם, ובין השאר הגיעו לארגון "ערכים", שיש לו ניסיון בבעיות כאלה. נוצר קשר עם הרב והם רכשו לו כרטיס טיסה כדי שינסה להגיע לבנם ולהשפיע עליו, מפני שהם לא יודעים כיצד לעשות זאת.

"סיפור יפה", ענה כפיר, "אבל מה אתה רוצה ממני?"

"ניסיתי למצוא אותו ולא הצלחתי. שאלתי את החבר’ה הישראלים באזור מי מתעסק עם מדיטציות וכל הדברים האלה, והם סיפרו לי עליך".

כפיר הבין מהסיפור שאותו צעיר נמצא כנראה באותו מקדש, שהוא לא היה מסוגל להיכנס לתוכו. הוא הסביר לרב שהמקדש נמצא רחוק, מהלך שלושה ימים. הרב החל לשוחח עמו על מה שלמד, ומה משך אותו בכל העסק. כפיר תיאר לו, והרב אמר לו שיש אצלנו ביהדות הכל והדגים זאת בכמה דוגמאות. ואז שאל את כפיר: "למה ללכת כל כך רחוק?!"

כפיר שמח להיווכח שגם לנו יש משהו עתיק. בליבו חשב שאולי אנחנו מגיעים לרמה של כהני המזרח הרחוק, אבל האמין שהכוח האמיתי נמצא בסופו של דבר אצלם, שאנחנו זניחים לעומתם. הוא סיפר לרב שלא היה מסוגל להיכנס למקדש של העבודה זרה.

"אולי במקרה אתה לוי?", שאל אותו הרב. וכפיר נזכר שאביו אמר לו בבר-המצווה שהם משפחה של לויים. הרב סיפר לו שבמעמד הר סיני, שבט לוי היה היחיד בעם ישראל שלא עבד עבודה זרה, הם פשוט לא מסוגלים לכך.

לאחר מכן סיפר כפיר לרב את המקרה עם הנחש הארסי, והלה הגיב: "לפי מה שאני מבין, הייתה לך הרבה סייעתא דשמיא".

"סייעתא דמה?" שאל כפיר.

"סייעתא דשמיא פירושה סיוע מהשמים. אבל מצד שני אסור לנו לסמוך על הנס. אם אתה מתבונן בכל דבר, כמו שלמדת אצל ההודי, עליך להתבונן גם במקרה של הנחש. נראה לי שהתעסקת עם דברים מסוכנים מאוד ומהשמים רומזים לך להיזהר".

לכפיר היה קל לקבל את האמת מההודים ומהטיבטים, אבל לא את דברי הרב, למרות שדבריו היו מוטעמים משלהם. הוא פנה לרב: "תשמע. באת לכאן כדי לעזור לבחור ההוא ולא כדי להחזיר אותי בתשובה… אני מבקש שתעזוב אותי".

"רק תזכור שהנחש הזה הוא סימן משמים!", סיים הרב את דבריו.

בסיומו של המסע בהודו, המלא ברמזים שמימיים, חזר כפיר בתשובה.

* * *
יצירת קשר לסיפור תשובה – odedmiz@actcom.co.il
(מתוך הספר אור חוזר 3)