שביעי של פסח

יש זמנים מסוגלים, ביום גדול זה יורדת הארה רוחנית לעולם, כוח מאת הבורא שיסיע לנו בהתחלות חדשות, ובפתיחת המזל, נצלו אותו!

6 דק' קריאה
שביעי-של-פסח

הרבנית מרים ארוש

פורסם בתאריך 13.04.22

הוא היום השביעי של חג הפסח, עמ”י יצאו ממצרים לאחר שנות של סבל ועבדות

בדרכם אל החירות,

פרעה הבין שאין בכוונתו לחזור לארצו והחל רודף אחריהם,

עמ”י היו נתונים בצרה, פרעה רודף אחריהם וים סוף לפניהם משה ובנ”י עומדים ומתפללים אל ה’ יתברך, שיציל אותם מיד פרעה, ה’ שמע תפילתם ולפנות בוקר התרחש נס, הים נקרע לשניים המים עומדים כחומה מימינם לשמאלם, ובנ”י עומדים בתוך הים ביבשה,

זהו שינוי חוק הטבע שהים נקרע לשניים,

לכן יום זה מסוגל לשינוי, אמרו חז”ל: “קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף”

ו”קשה פרנסתו של האדם כקריעת ים סוף”

יש זמנים מסוגלים, ביום זה יורדת הארה רוחנית לעולם, כוח מאת הבורא שיסיע לנו בהתחלות חדשות, ובפתיחת המזל,

לכן נוהגים לקום לפנות בוקר ולומר שירת הים שהיא סגולה לזיווג ואפילו לאומרה יום יום

ק”ו ביום מסוגל זה, וכן לומר שיר השירים שהוא מסוגל לזיווג ורפואה,

כידוע שיום שביעי של פסח הוא יום שאנו מאמינים שבניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל,

אם לא נגאלנו עד שביעי של פסח אז אולי זה יקרה ביום שביעי של פסח,

מחכים אנחנו למשיח, ולאחר הצהרים נוהגים לערוך סעודת משיח: שותים יין, ומצות ויש שנוהגים כמנהג חב”ד לשתות 4 כוסות, ומספרים את סיפור נסיעת הבעש”ט לארץ ישראל ומדוע? כי ידוע שהבעש”ט הוא מצאצאי דוד המלך, ודוד המלך מצאצאיו של הגואל,

ואנו מאמינים שבזכות זה, הסעודה והציפיה ויציאת מצרים וקריעת ים סוף נצא לגאולה כמו שהבטיחו חז”ל בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל, ניסן הוא חג של ניסים אמן שיקרה לנונס.


וזהו סִפּוּר נְסִיעָתוֹ של הבעש”ט הק’ לְאֶרֶץ יִשֹרְָאֵל כּפְִי המקובל אֵצֶל אַנַ”ש מִדּוֹר דּוֹר
.

הבעש”ט הק’ היה נוהג לבלי להשהות אצלו שום ממון מיום לחברו, וגם בנסיעתו לארץ נהג כך שדאג כל יום לכסות את כסף הוצאותיו לאותו יום, וכך נסע מכפר לכפר ומעיר לעיר, כי לא דאג אלא לכסות את הוצאות הנסיעה לכפר ועיר הסמוך לו, ושם בטחונו בה’ שיעזרו לכל הצטרכותו ממקום למקום, ונסעו עמו בתו אדיל ושמשו רבי הירש סופר, וכך נסעו מעיר לעיר ומכפר לכפר עד שהגיעו בערב חג הפסח לעיר סטאנבול.

בברלין דר יהודי עשיר גדול, שהיה חשוך בנים רחמנא לצלן רבות בשנים, ושמע הבעש”ט הק’ ומופתיו הגיע לאזניו. יעצוהו אהביו והפצירו בו שיסע אל הבעש”ט הק’ ויבקשו ברכה שיזכה לבנים, וכך עשה, הכין לו עגלה עם סוסים טובים עם הרבה מעות כדרך הגבירים, ונסע עם זוגתו למעזבוז, ותיכף בבואו ברר היכן שוכן הבעל שם טוב, ואמרו לו בני הבית שהנה עתה נסע – – מכאן בדרכו לארץ ישראל, וברר דרך נסיעתו ורדף אחריו ובכל מקום שהגיע אמרו לו כזאת, שהנה עתה נסע מכאן עד שהגיע גם הוא לסטאנבול בערב חג הפסח. והנה הוא מחמת עשירותו המופלגת שכר לו חדר נאה בקומה העליונה שבמלון ודאג לכל מחסוריו ביד רחבה, כדי שיוכל לערוך את הסדר כדבעי, ואחר שסדר לעצמו כל מחסוריו, הלך לחפש אחר הבעל שם טוב, – – והרהר בדעתו שבעיר גדולה כסטאנבול בודאי יהיה לו קשה למצאו, ויישב עצמו בדעתו והלך לחוף הים במקום שכל הנוסעים מגיעים, כדי שיברר אצלם שמא ראו הם את הבעש”ט הק’ או שמא יודעים הם היכן הוא מתאכסן.

 

הפגישה עם הבעל שם טוב

והנה הבעש”ט הק’ כשהגיע לאיסטנבול, הלך גם הוא לבית מלון זה, רק מחמת עניותו הגדולה שכר לעצמו חדר קטן במרתף המלון, ושאלה אותו בתו אדיל כל הזמן מה יהיה לנו לסדר הפסח והיכן נאכל וכו’, לא ענה לה אביה הבעש”ט הק’ כלום, רק הפטיר כל העת ואמר לה ה’ יעזור! ה’ יעזור! והלך לבית הכנסת ושהה שם, והיא מרוב בטחונה בדברי אביה שוב לא דאגה כלל ויצאה לכבס את הבגדים הנצרכים כבוס לכבוד החג בחוף הים.

נגש גם אליה הגביר לשאלה אם ראתה את הבעש”ט הק’ מגיע לחוף הים, ענתה לו, “כן הבעש”ט הק’ הגיע והוא אבי ומתאכסן בבית מלון פלוני בקומה התחתונה”, שמח הגביר לשמע זה ואמר לה שיחזרו לעיר כי יתאכסנו אצלו בחג כי כבר הכין מכל טוב לעריכת הסדר גם עבורם. כשחזרה אדיל, ספרה לאביה בשמחה רבה מהנס שהקרה להם ה’, שהזמין להם מקום נאה לעריכת הסדר, לא ראתה שום שנוי בפני אביה.

 

עבודת ה’ ללא שכר

אחר תפלת ערבית נכנס הבעש”ט הק’ הישר לחדר הגביר ולא דבר שום דבורים כלל רק ערך את הסדר כדרכו, אחר שערך חצי הסדר פנה אל העשיר וזוגתו ואמר להם: “יודע אני עבור מה באתם הנה וכבר נושעתם”. תיכף אחר שאמר מלים אלו עלה בעלית נשמה בהתדבקות נפלאה וראו בו התאמצות נוראה ולא ידעו על מה ולמה זה, וכך בתוך השהיות שמעו איך שהפטיר ואמר: “אם כן אעבוד את ה’ יתברך בלי עולם הבא”, ואחר כך ראו שמחה ואור גדול על פניו ונתעורר מדביקותו, וספר שבעת – – שברכם שיזכו בבנים התעורר עליו קטרוג גדול בשמים היות שזוג זה עקרים הם מבטן ומלידה ולא היה באפשרותם כלל ללדת ועתה מחמת ברכת הבעש”ט הק’ שברכם צריכים לשנות עבורם את הטבע לגמרי, ומשום קטרוג זה גזרו למעלה שיאבד הבעש”ט הק’ את שכר עולם הבא לגמרי, כששמע זאת הבעש”ט הק’ נענה ואמר בשמחה “אם כן אעבוד את ה’ מעתה ללא שכר עולם הבא”, וכך אוכל לעבדו ללא שום פניה כלל וכלל, כשראו בשמים מסירותו שמוסר נפשו עבור עבודתו יתברך – במסירות נפש כזה, פסקו ואמרו שיזכה שוב לעולם הבא, וגם זוג עקרים אלו יזכו לבנים, ומזה בא לו שמחה ואור גדול בפניו. – – הבעש”ט הק’ זכרונו לברכה ערך את הסדר בהתלהבות נוראה וללא שום דבורים יתירים, וכשהגיע לתיבות “לעושה נפלאות – גדולות לבדו” חזר הרבה על התיבות “לבדו” “לבדו” בהתעוררות גדול מאד.

 

גזירה נוראה על יהודי איסטנבול

והנה אז באיסטנבול גזר המלך בהתייעצות שריו גזירת מיתה על היהודים באופן אכזרי ביותר, כי גזרו להרוג את כל היהודים ביום אחד ביום א’ של פסח, והשביעו השרים אחד את השני שלא יגלו את הגזירה לאף אדם, וכדי שלא ישתדלו היהודים לבטל גזירה זו. בין אלו השרים היה שר אחד אוהב ישראל והלך ובא בבהלה בליל הפסח אל פרנס היהודים וגלה לו בסוד גדול מגזירה זו והפטיר ואמר לו: “חיי נתונים בסכנה אם יתגלה למלך שיודעים אתם מגזירה זו, ועל כן אין לי שום עצה לתת לך אולם באתי רק להודיעך שתדע מגזירה זו. ודע את אשר לפניך לטכס עצה לזה”. קרא הפרנס לרבני העיר להתייעץ ביניהם מה לעשות, והחליטו היות שאם המלך אהבת ישראל היא על כן ילכו אליה ויטכסו עצה עמה בחכמה מה לעשות.

תיכף אחר עריכת הסדר הלכו הפרנס ורבני העיר לבית אם המלך, בהלכם עברו ליד בית מלונו של הבעש”ט הק’ ושמעו איך שחוזר הרבה על התיבות הנ”ל “לעושה נפלאות גדולות לבדו” לבדו, נענו ואמרו הם זה לזה: “אלו ידע יהודי זה מהגזרה – הנוראה המרחפת על בני העיר היהודים לא היה מתלהב כל כך”.

כשהגיעו לבית אם המלך ובקשו להיכנס אצלה בשעה מאוחרת כזו נחרדה אם המלך מאד, כי הבינה שדבר נחוץ הוא וקבלה אותם בסבר פנים יפות, וספרו לה מהגזירה שגזר בנה על תושבי העיר היהודים, והזהירוה שתטכס בחכמה גדולה עצה לבטלה שלא יודע לבנה שהיו הם אצלה. ובחסד ה’ עלה לה ברעיונה עצה, והלכה תיכף באמצע הלילה והעירה את בנה המלך משנתו בחרדה גדולה, וספרה לו שבעלה המלך המנוח שהוא אבי המלך בא אליה בחלום הלילה במורא גדול ואמר לה, שאין לו בעולם האמת מנוח ומרגוע מחמת שעד למחרת בבקר לא ישאר לו שום שארית מבניו ונכדיו ויאבדו הם לעד ולנצח, ושאלה אם המלך את בנה איזה דבר נוראי נעשה במלכות שעל ידה בא למשפחתנו גזירת כליון נורא כזה? והתחיל למנות לה אי אלו עולות – שאולי מחמת זה נגזרה עליהם גזרה זו, ואמרה לו כל הזמן לא לא, אין מתקבל על הדעת שמחמת עולה זו יגזר על משפחתנו גזירה נוראה כזו, עד שהודה לה הוא בעצמו מהגזירה שהחליטו לגזור גזירת גרוש על היהודים למחרת היום, ותיכף שאמר זאת המלך פנתה אליו בצעקה בודאי בודאי עבור זה נגזר על משפחתנו גזירה זו, ואמרה לו בכעס, וכי אם עם היהודים הנך מתחיל? וכי לא ידעת שכל מי שהתחיל להציק להם לא יצא בשלום מזה!! לך וקרע מהר את כתב גזירה זו ללא שהיות, ושלא יודע כלל וכלל שהיתה קימת גזירה כזו, ומחמת פחד לקח המלך תיכף את כתב הגזירה וקרעה בפניה, וחזרה לביתה ובשרה להפרנס ורבני העיר שהמתינו לה בביתה שכבר נתבטלה הגזירה, ויכולים הם לחזור לביתם ולהודיע ליהודים שיודו לה’ על חסדיו הטובים שגמל עמהם לבדו לא ידיעתם.

 

לעושה נפלאות גדולות לבדו

בחזרם לאחר כמה שעות, עברו שוב דרך בית מלונו של הבעש”ט הק’ ושמעו אותו איך שאוחז עדין בקטע זה של ההגדה וחוזר על התיבות “לעושה נפלאות גדולות לבדו” לבדו, אולם עתה הבחינו שאומר זאת בשמחה ובהרחבת הלב יותר ממה ששמעו – אותו כשהלכו לבית אם המלך. למחרת ספרו הרבנים בבית הכנסת לכל המתפללים מהנס הנורא שהיה בליל זה, וכבדרך אגב ספרו מהיהודי המשונה הזה שחזר הרבה על התיבות לעושה נפלאות לבדו, נענה להם הבעש”ט הק’ בעצמו, כי לא הכירוהו – ואמר להם, אלמלא יהודי זה לא קרה לכם נס מופלא זה.

רצו בני הזוג לתת להבעש”ט הק’ סכום כסף רב עבור ברכתו שברכם, ולא הסכים רק שיתנו לו ולאדיל בתו ולרבי הירש שכר הספינה הנוסעת לארץ ישראל, ונתנו לו, ותיכף שכרו מקומות באניה הנוסעת לארץ ישראל.

והנה הבעש”ט הק’ לא השתהה כלל בעיר, ותיכף ביום א’ של חול המועד המשיך בנסיעתו ועלה לספינה הנוסעת לכיוון ארץ- ישראל. בדרך השתוללה על הים רוח סערה עד שהיו כל נוסעי הספינה בסכנה גדולה מאד, עד שהתחילו הנוסעים להשליך מהספינה כל חפציהם כדי שלא תטבע הספינה מרוב המשא מחמת המים הרבים שנכנסו בה, נענה הבעש”ט הק’ ואמר שיודע הוא על מה רועש עליהם הים כל כך, והוא מחמת שיש גזירת כליה מלמעלה או על כתביו שאין חפצים מלמעלה שיתגלו בעולם, או על בתו, נענתה בתו ואמרה שהיא מוכנה למסור נפשה עבור הצלתם, ולקחוה והורידוה כבר סמוך לים, ורמזה להם שיעלוה שוב, ואז אמרה וצותה לאביה שטוב יותר שיזרוק את כתביו לים, כי יצא ממנה נכד כזה שיכתוב ספרים יפים יותר מאביה הבעל שם טוב, וכך עשו, ונח הים מזעפו, ואז ראו שקרובים הם לאי אחד מאיי הים, והקריב רב החובל את הספינה לאי – – וירדו עליה כל הנוסעים לפוש מנסיעתם הקשה.

 

סעודת משיח בשביעי של פסח

והלך הבעש”ט הק’ עם בתו אדל ושמשו רבי הירש סביבות האי, לפתע התנפלו עליהם רוצחים הנקראים “איידימאקעס” ורצו להורגם, וקשרום אחד לאחד על הארץ, נענה רבי הירש בצעקה להבעש”ט הק’ מדוע שותקים הנכם? ענה לו הבעל שם טוב: – – אין לי כעת שום מח ואיני יודע כלום. וכשכבר עמדו סמוכים להם וחדדו את סכיניהם כדי לשוחטם צעק שוב רבי הירש לרבו הבעש”ט הק’ מדוע שותקים הנכם? ענה לו שוב הבעל שם טוב: איני יודע לא כלום, אולי יודע אתה משהו? ענה לו רבי הירש, – – איני יודע כי אם אלף בית, צעק לו הבעש”ט הק’ אמור! אמור! והתחיל רבי הירש לומר אלף בית כסדר ותיכף נשמע מרחוק – – קול עגלה נוסעת, נפחדו הרוצחים לנפשם וברחו להם, והגיעה עגלה עם אנשים, וכשראו אותם שוכבים כך על הארץ התירו קשריהם והעלום לעגלה והחזירום לספינה אחרת שחנתה סמוך לאי, ונסעו. טעתה הספינה בדרכה, ולקראת שביעי של פסח ראו הנוסעים שחזרה הספינה בטעותה חזרה לעיר סטאנבול, וחזר בו הבעש”ט הק’ מנסיעתו לארץ ישראל.

ומשום כך נהגו – בכל פזורי ישראל ההולכים בדרך הבעש”ט הק’ לערוך סעודה בשביעי של פסח להודות לה’ על הצלתו וחזרתו בשלום מנסיעתו. והיו מסיימים בסיומו ומסתמא היה בעל הספינה אליהו הנביא.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

שביעי-של-פסח

הכתבה הבאה

בן ישראל היקר, בת ישראל היקרה, מה היית רוצה בשביל הילד שלך?
אני מניח שהרבה מאוד דברים. אבל הדבר העמוק והמשותף לכל הדברים הוא שהיית רוצה שיהיה להם טוב!

Featured Products