מצרים פרטית שלי – קאוצינג לחג הפסח

3 דק' קריאה

רוחמה אפרתי

פורסם בתאריך 14.04.22

‘מצרים’ ארץ החלומות

ארץ מצרים בעבר היתה נחשבת לאימפריה, כמו ארה”ב או סין של היום.

מצרים היתה ארץ עשירה מאד עם סחר חליפין עולמי מתקדם, היוותה מרכז עולמי דאז, שווקים פעילים , גמלים לרב שהיו בעצם רכבים של פעם.. צבא חזק עם כרכרות וסוסים, מלך חזק ששולט ביד רמה. אומנם רובה ככולה מדברית אבל מי הנילוס היו זורמים לאורכה ובכך היו משקים את כל חבל מצרים לא רק לשתייה, אלא גם מי רחצה , כיבוס בגדים כויוצ”ב.

וכך למול עצי תמרים מוריקים, נוף הררי, מדבר חמים ונעים חיו להם המצרים בעושר ואושר.

בנוסף היו להם מלא עבדים ששרתו אותם מבוקר ועד ערב, ניקו ושטפו להם את הבתים, רחצו כל דבר שניתן, בשלו את מיטב המאכלים, בנו להם את הפרמידות, העבדים הישראלים עשו כל דבר שבקשו מבלי להניד עפעף ובהכנעה מלאה בלית ברירה.

הם, אותם עבדים גרו בארץ גושן.

ארץ גושן

ארץ גושן היתה עוד מימי יעקב אבינו כאשר ירד מצרמיה, בקש לבנות לו ישיבה ומקום שיוכל לדור בו ולא במצרים, לכאורה ‘ארץ החלומות’. לכאורה ניתן לומר שזו ארץ חלומות לגור בה, ברם, אם ארץ מצרים היתה כזו אימריה והיה כייף גדול לחיות בה, מדוע יעקב אבינו בוחר שלא לגור שם? מדוע עוד טרם ירד מצמריה מבקש להכשיר לו את המקום הספציפי?

מה שרואים מכאן לא רואים משם

על פניו עושה הרושם שמצרים הססגונית היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות בעיקר לצמיחה ושגשוג כלכלי, עם אופציות ליצור קשרים דינמיים עם ארצות שכנות, משאי ומתן ויכולות מינוף עסקי. ולמרות כל זה , יעקב אבינו אינו מתרשם מכל העושר והאימפריאליזם של מצרים.

יעקב אבינו יודע שמצרים מלאה בלא טוב! מצרים מלאה ברוח טומאה, בסטרא אחרא (הצד האחר, ההפך של הקדושה), מלאה בכשפים, מכשפים, עין רעה, עין  בישה, רוחות רעות, טומאות רבות.

מצרים של אז וגם כיום (ליהודי אסור להיכנס לארץ מצרים!) מלאה בכשפים. מלאה ברוח טומאה. שימו לב שהיום מצרים עלובה, דלה, הנילוס מלא בירקת, לכלוך וחיידקים, היא נחשבת למדינת עולם שלישית, ענייה, אין בה שום יכולת טבעית/משאבית לפיתוח, לא יכולת צבאית ולא מעצמה כלכלית, ההפך הוא הנכון. המצרים מתרבים בקצב מהיר מה שגורם לאבטלה ועוני רב יותר.

מצרים מקוללת

זה מה שראה יעקב אבינו. שהיא אבי אבות הטומאה. לכן לא רצה להיכנס לשם, לכן גם לא הסכים שילדיו וצאצאציו (כלומר כל בני ישראל) יגורו שם, ולכן בחר בארץ גושן. ארץ גושן, להבדיל ממצרים היתה קדושה ומלאה בברכה, מוריקת עשב ודשאים, נחלים, מקום לצאן וארץ טובה לעבודת הבורא יתברך.

יעקב אבינו לא התפעל כהוא זה מכל העושר והאימפריה שמצרים הציגה. הוא ידע שהיא בבסיסה מכוחות הטומאה וצדיק לא יכול לגור שמה כי ישנה שהפעה לא טובה של הסביבה.

ולמרות זאת , למרות הסביבה הטמאה שחיו בה עם ישראל הם שמרו על אורחותיהם, לא שינו מלבושם ולא את שפתם , מה שהיה להם לכף זכות בגאולה.

דבר נקשר בדבר

כעת הבה נראה איך כמו בפאזל דבר מתחבר לדבר, אריח באריח ובסופו של דבר מתקבלת התמונה השלמה;

יעקב אבינו ירד למצרים ובקש לגר בארץ גושן. מצרים מלאה בזוהמת הנחש, ניאוף והרבה כוחות של רע וטומאה, כשפים, העלה

באוב של מתים ועוד. רגע הגאולה מגיע ואסור להתמההמה עוד שנייה, כי אם חלילה מתמהממים עלולים לפספס את רגע הגאולה.

ככתוב שאם היו מחכים עוד רגע קט חס וחלילה נכנסים ל שערי טומאה, כלומר שער החמישים שממנו אין תקומה חס ושלום.

לציין, שבני ישראל כבר היו בתוך מ”ט שערים, כלומר שער הארבעים ותשע. המצה היא לחם האמונה. גם כתוב ‘ותעל שעוותם השמיימה’. כלומר ב”י כבר לא יכלו לסבול ולספוג יותר וצעקו אל בורא העולם והרימו ראשם פנו לקב”ה בבקשת עזרה. עצם המעשה הוא זה שמוכיח על קיום האמונה ועל ביטוי האמונה ברובד הכי עמוק שיכול להיות!

חשבו לעצמכם, עבדים בני עבדים משך דורות, כבר כמעט במשך 200 שנה, עבדים רצוצים, שבורים, עייפים פיזית ובעיקר מנטלית, אין להם כוחות בנפש, אין להם שום חוט שחזיק אותם, שיתן להם חיות. יום רודף יום והם קורעים ונופלים תחת הסבל הנוראי שלהם. כתוב בספרים הקדושים שהם כבר לא האמינו שיוכלו היי פעם לצאת ממצרים.. מסתברא ש..

מצרים ארץ הסיוטים!

ומצרים מסתברא היא בכלל לא ארץ החלומות, היא ארץ הסיוטים בלא מובן המילה! מצרים היא מי- צרים, מלשון מיצר, קושי, צמצום – של חיות אלוקית, קדושה, יהודי אינו יכול לחיות במקום שבו האלוקות נמצאת בצמצום רב כי כוחות הלא טוב שולטים שם.

הרי מהי טומאה? במילים אחרות, טומאה גדולה פחות אלוקות. פחות ופחות אור השם יתברך. פשוט מאד.

אז מעבר לכל הקושי הפיזי שהיה להם כעבדים, היה להם קושי מנטלי כי האור האלוקי במקום של טומאה זוהמה וניאוף כמעט ולא היה קיים, וזה היה בעיקר הקושי מירבי שלהם.

ואף כל פי כן, האמונה היתה עדיין הציר המרכזי שנתנה להם את הקשר שהוא החוט המקשר עם בורא העולם.

ונחזור לימנו אנו..

אומר מו”ר רבי שלום ארוש שליטא, “כל קושי בחיים הוא המצרים הפרטי שלך, כל חוסר שמחה בחיים זה גלות, וכל עבודת החיים שלנו היא לצאת ממצרים“.

לכולנו קשיים, אתגרים, מורכבויות בלי סוף, חז”ל “אין עני אלא בדעת”, שהרי הייסורים הגדולים זה חוסר אמונה, שאין לו דעת אמת

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

רבי שמעון הסתלק במילה "חיים" ביום ל"ג בעומר הקדוש. וזה שרבי שמעון בחר ברבי משה, זו ההסכמה הגדולה ביותר מהנשר הגדול על גדולת הנשמה הנדירה הזאת שהתהלכה בינינו. על משה שמחה צרפתי זצ"ל, תלמידו של הרב ארוש שהסתלק באסון מירון

Featured Products