אופטימיות בזמן משבר

כשכל כך הרבה איומים, מכיוונים
שונים ורבים, על ישראל, המילים הכל
כך אמיתיות והנצחיות של הצדיקים
האמיתיים לאורך כל הדורות, הן יעזרו
לנו להיכנס לפרופורציות הנכונות!

הערת המערכת: לאור האיומים הרבים על ישראל הנשמעים מכיוונים שונים – אירן, החיזבאללה, החמס ושאר ארגוני טרור נפשעים, אנשים רבים מחפשים ומבקשים את העצה הטובה והנכונה, כדי להכין עצמם להתמודד מול האפשרות של מלחמה באופק, השם ישמור.

דבריו המעודדים של הרבי מליובאוויטש, רבי מנחם מנדל שניאורסון זי"ע, שנאמרו לפני 17 שנים ויותר, רלוונטיים ומועילים בכל זמן, קל וחומר כשמדובר בימינו. דיבורים שהיום, יותר מתמיד, אנו זקוקים לשמוע אותם שוב ושוב כדי להתחזק. השקפתם של כל הצדיקים האמיתיים, לאורך כל הדורות, מובילה אותנו למקום אחד – לעולם האמונה, מקום בו אנו יודעים שהשם לא רק הוא זה שעושה את הכל, אלא כל מה שהוא עושה – לטובה הוא עושה!

* * *
 

בזמן שכל עיניי העולם ממוקדות בחרדה ובחשש על ‘מעשה הגבורה של מלך בבל’, המסר העולה והמוקרן משיחות אלה בצורה עקבית הוא: "אופטימיות שקטה", כלומר, הרוגע הפנימי והידיעה שהשם עושה הכל לטובה. מסר זה אינו נוגד את המציאות: שהמענה הטבעי-גשמי, שהוביל למצב הנוכחי, יוזנח. אולם בו זמנית, בכל אופן, אנו חייבים להסב לתשומת-ליבנו את עצתו של ה"צמח צדק", רבי מנחם מנדל זי"ע, האומרת: ‘תחשוב טוב, ויצא מזה רק טוב’. וכמו הפסקה ב"ילקוט שמעוני" המרגיעה ומניחה את דעתנו, כאשר ‘כל העולם יחרד ויוכה בתדהמה’, עם ישראל יישאר רגוע, בטוח בהבטחתו של הבורא ש’כל מה שעשיתי, עשיתי רק למענכם. למה אתם מפחדים? אל תפחדו כלל! זמן גאולתכם הגיע!’.

כאשר אדם חווה משברים בחייו, אמר פעם ה"צמח צדק" לאחד מתלמידיו, ‘תחשוב טוב, ויצא מזה רק טוב’. האופטימיות המנחה דיבורים אלה אינה אופוריה. אלא, היא מיוסדת ומבוססת על האמונה הנחושה שכל מה שקורה בעולם – הכל נעשה בהשגחתו של בורא העולם ו’כל מה שעושה הרחמן – לטובה הוא עושה’. כאשר אדם מפנים את האמונה הזו עמוק בתוכו הוא חי את חייו בביטחון, והוא מסוגל להפיק מעצמו פירות ומעשים מועילים וטובים, מבלי שהפחד והדאגה יעצרו ויבלמו את התפתחותו.

אדם עם ביטחון הוא ההיפך הגמור מאדם שבורח מהמציאות ואינו מתמודד איתה. אין הכוונה שאדם יאמין שבגלל שרחמיו של השם הם אינסופיים, השם יציל אותו גם אם הוא לא יעשה את מה שמוטל עליו, או אם התנהגותו ראויה או לא ראויה, אז הוא יצליח. אלא, נדרשת מן האדם בגרות נפשית בעולם הזה ועליו להשתמש בכל האמצעים הגשמיים העומדים לרשותו. אך למרות זאת, עליו להבין שאמצעים אלה לעולם, מכוח עצמיותם, אינם מבטיחים לו הצלחה. לכן, אדם חייב להאמין ולאחוז ב’השלך יהבך על השם’, לבטוח בזה, כי ‘הוא יכלכלך’.

כאשר יש לאדם תלות ואמון מוחלטים בבורא, הוא מקבל את הביטחון להתמודד עם ניסיונות ואתגרים בחייו. הוא לא מתחמק מהאחריות המוטלת עליו, או מתעלם מהקשיים. וכאשר מתעמת איתם, אין הוא שם מבטחו בכוחותיו שלו או באמצעים בהם הוא משתמש, אלא רק בהשם. הוא סומך עליו בלבד, ביטחון מלא שהשם מוביל אותו ועושה איתו רק את הטוב, ועל ידי זה מגלה את הטוב שבו.

גישה זו – של ביטחון מוחלט ושלם בבורא – יש בה, עצמה לבד, מספיק כדי לעורר השפעה חיובית מן השמים. וכמענה לאדם ששם כל מבטחו בהשם ופועל עם כל האמצעים העומדים לרשותו לשם כך, השם יוצר מצבים בהם יוכל האדם להשתמש באנרגיות החיוביות שלו בדרכים מועילות.

אם הדברים שנאמרו לעיל מתייחסים לתחום הפרט, אז הם בהחלט רלוונטיים ונוגעים לתחום הכלל – לכלל עם ישראל, מיליוני גברים, נשים וילדים המעורבים בזה…

למרות כל הניסיונות שעמנו חשוף להם בגלות הנוכחית, ‘אפילו הפחות שבפחותים בעמנו מלא מצוות כרימון’. לכן, ‘ישראל עמך כולם צדיקים… הם הענף של האילן, מעשה ידיי, בו אני מתפאר’. השם מתפאר בכל יהודי ויהודי. אולם, שום אדם לא יכול להשיג ולהבין בשכלו וחכמתו האנושית את הערך העצום של כל יהודי.

ועניין זה הוא הדבר הנדרש מאיתנו היום – להדגיש את המעלות של כל יהודי, להפיץ אהבה ואחדות בכל העם היהודי, ולעודד את שומרי התורה והמצוות בכל יום בחיינו. וכפי שהרמב"ם כותב, ‘בעזרת מצווה, אדם יכול להטות עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות ולהביא לשחרור ולגאולה’.

פעולות אלה ללא ספק יעוררו את רחמיו וחסדיו של השם עלינו. בכל יום אנו מברכים ‘ברכנו, אבינו, כולנו כאחד’. האלתר רבי, רבי שניאור זלמן מלאדי זי"ע מסביר, שכאשר אנו ‘כאחד’ – מאוחדים ומאוגדים באגודה אחת, אנו הופכים לכלים ראויים לברכה – הכוללת את הברכה הנצחית של ביאת המשיח, במהרה בימינו, אמן.

(ליקוטי שיחות, פרשת שמות 1991, באדיבות הרב יצחק טרנר – www.sichosinenglish.org)