הגנה ותיקונים

לפעמים העובדה שאדם צריך לעבוד
במשרד עם נשים היא מצב אליו הוכרח
להיכנס. אבל אם הוא מכניס את עצמו
למצבים בהם נשקפת סכנה לרוחניות
שלו, הוא ישלם את המחיר…

שומר הברית – פרק 2

לא פעם אדם רחוק מתורה ומצוות, כשהוא רוצה להתקרב, אומר: "הלוואי והייתי גר בצפת או במאה שערים ולומד תורה כל היום, כי רק אז היה לי יותר קל להיות שומר הברית. אבל לצערי, החיים הניחו אותי במצב כזה שאני צריך לנסוע בכל יום למקום עבודה בו עובדים אנשים לא דתיים. ובנוסף, בקושי יש לי זמן להתפלל או ללמוד מעט תורה. אני גם חשוף לקליפות (כוחות רוחניים טמאים) במשך כל היום, ותוסיפו לזה את חוסר הצניעות אליה אדם יכול להיחשף לאורך כל היום. אז איך בכלל אפשר להיות שומר הברית?"

התשובה לכך היא, שככל שאדם רחוק מהקדושה כך הקליפות יכולות להשתלט עליו יותר ויותר, ח"ו. אולם ככל שאדם ירבה בתיקונים שיעשה – ההגנה תהיה בהתאם, וכך גם הקליפות לא יצליחו לאחוז בו. ברגע שאדם בונה הגנה, אז גם אם הוא מוכרח להיכנס לתחום הקליפות הרי שאחיזתן בו מעטה והוא יכול לעבור באזור זה מבלי להיפגע. זה כמו ילד קטן שעדיין לא חטא ונשמתו לא התלכלכה, והוא הולך לו ברחובות העיר, לכן אינו מושפע ממה שקורה ברחוב. כך הוא הדבר גם לגבי אדם שעושה תיקונים – הוא יכול ללכת ברחובות העיר אבל יש לו הגנה גדולה יותר מכוחות אלה, כלומר ממחשבות רעות או תאוות.

הטריק הבסיסי על פיו אפשר לעשות זאת הוא – בניית שריון כמקדם ביטחון. יש לעשות את התיקונים לא רק ‘בזמן אמת’, כלומר לא רק במצב בו אדם נופל, אלא שיהיו מוכנים עבורו מראש, כדי לאטום את כל החורים והסדקים דרכם כוחות אלו יכולים לחדור לנשמתו של האדם ולקבל אחיזה עליו. לתיקונים יש משמעות כפולה – הם עוזרים לתקן את העבר ובמקביל, מגנים על האדם בעתיד.

אף אם לאדם יש מודעות מלאה שלכוחות אלה (כוחות הסיטרא-אחרא, הצד האפל) עדיין יש אחיזה עליו, והוא ממשיך ליפול ולפגום בברית ח"ו, גם הוא צריך לעשות את התיקונים האלה. תיקונים אלה מסירים אחוז גדול מאוד מהמחשבות הלא טהורות שחולפות במוחו, מנקים אותו מהתאוות ויעשו את תהליך בניית ההגנה ועשיית התיקונים קל יותר, כך הוא יצליח להיות שומר הברית. ובנוסף, הוא יזכה לתוספת הגנה משמים, כי בדרך שאדם בוחר ללכת מוליכין אותו, וישמרו אותו מלהגיע למצבים בהם הוא עלול להיכשל. אדם שעושה תיקונים אך בכל זאת מוצא את עצמו בדרך לנפילה מסוג זה, ה’ ישמור, אז חשוב שידע – שכל התיקונים שהוא עשה לאורך כל הדרך יעמדו לזכותו ויצילו אותו מהנפילה.

הדבר הראשון שעל האדם לעשות הוא – למתוח גבולות בין הדברים שהוא חייב לעשות לבין הדברים שהוא עושה בזדון, בין אם דברים אלה נעשים מתוך חוסר אחריות, ובין אם הם דברים שהוא לא מסוגל עדיין להקריב אותם כדי להיות שומר הברית. על אדם לצפות לכך שהוא יישמר במצבים שהוכרח להיכנס אליהם, אבל לא במצבים אליהם הוא נכנס מרצונו בגלל התאוות שלו. הוא גם צריך לדעת שעליו להקריב מספר דברים כדי להיות שומר הברית. אם אדם מכניס עצמו למצב שעלול להוביל אותו לנפילה, מכיוון שלא היה מוכן להקריב מעצמו או לגדור גדרות, הוא עלול לחוש אי-נוחות, בלשון המעטה, ומצב זה לא נקרא שהוא הוכרח להיות בו.

להלן מספר דוגמאות למצבים שאדם מוכרח לעבור דרכם. לצורך העניין אשתמש בדוגמא של אדם שיוצא מהבית למקום עבודתו – הוא מוכרח להשתמש בתחבורה ציבורית (אם אין ברשותו רכב פרטי). הוא אף יוכרח לעבוד במקום בו נשים וגברים עובדים יחד. הוא יוכרח להשתמש באינטרנט לצורך העבודה. הוא יכול לחוש דחף להתעדכן בחדשות אבל אין שום תירוץ בעולם שאדם יצפה בסרט! ההלכה אף מזהירה ומרחיקה מספרים שאינם קשורים ליהדות, צפייה בטלוויזיה או הליכה למקומות בילוי למיניהם, גם אם מדובר באירועים חברתיים בלבד. אין שום תירוץ להיות במקום בו יש נשים, אלא אם כן מדובר במקום עבודתו והוא מוכרח לעבוד עם אישה. אם אדם לא מוכן להקריב מעצמו את הפעולות הללו, רק בגלל שהוא מרגיש לא בנוח עם הקרבה זו, אז האשמה תהיה שלו בלבד. הוא מוביל את עצמו (בצפייה בסרטים לא ראויים, שימוש לא הולם באינטרנט, אירועים ‘חברתיים’ שונים וכו’) למצב בו הוא עלול לפגום בברית ח"ו, לכן את המחיר הוא ישלם.

איש-תפוח-אדמה זה מחפש צרות. ה’זבל’ בו הוא צופה לא יעזור לו להיות שומר הברית…

(כאן ארצה להוסיף שני דברים. האחד – כאשר אדם נוקט באמצעי זהירות ומתפלל להשם שיעזור לו, אז הוא יוכל להימנע מרוב המצבים אותם ציינו לעיל כ"מוכרח לעשות". הדבר השני – אף אם אדם עדיין עושה את הדברים שציינו לעיל, שמהם עליו להימנע, או אם יעשה חשבון נפש ויגיע למסקנה שאם הוא ישנה את חייו בין רגע אז ברור לו שהוא ייפול, לכן עליו לפעול במתינות אך בעקביות, כדי להסיר מעליו את הקליפות עד שהוא יחדל מלעשות דברים אלה. בשני המצבים האדם צריך לעשות תיקונים מכיוון שהם יסייעו לו).

רשימת תיקונים

ליקטתי מספר תיקונים והלכות שהם קלים לביצוע, כך שכל אדם יכול לעשות אותם.

מקווה – אדם שעובד במקום בו יש לו מפגש עם אנשים רבים (משרדים, סוכן מכירות שמגיעים לבתים וכו’) צריך לנסות ללכת למקווה בכל יום. אם יעשה זאת, כעבור שבועות בודדים הוא יבחין בבירור בשינוי שחל בו. רוב הפיתויים איתם נאלץ להתמודד פשוט ייעלמו. כל אחד צריך לעשות מאמץ וללכת למקווה בערב שבת או בערב חג. אדם שרואה קרי או שפגם בברית ח"ו, חייב בכל מקרה ללכת למקווה ובהקדם האפשרי. בכתבי האריז"ל הקדוש כתוב שפגם זה נחקק על מצחו של האדם עד שהוא טובל במקווה, ואדם ששומר את עיניו יכול להבחין בזה.

תיקון הכללי – אמירת התיקון הכללי בכל יום הינה עצה מועילה ומתקנת, גם אם אדם לא מצליח להתרכז ולהתמקד באמירת התיקון, אך עצם אמירת המילים הכתובות בו הינו תיקון גדול בפני עצמו. כל אחד צריך לומר את התיקון הכללי לפחות פעם בשבוע, אם אינו מצליח כל יום (אמירת התיקון הכללי בכל זמן אפשרי היא דבר מומלץ מאוד מכיוון שהוא מועיל לכל, לכן הוא נקרא תיקון הכללי). אדם שראה קרי או פגם בברית ח"ו עליו לומר את התיקון הכללי בכל מקרה!

תורה – כל אדם צריך לקבוע עיתים לתורה בכל יום. אם אדם זיהם את מוחו (עם מחשבות או מראות אסורים וכו’) ואיבד את יכולת הריכוז שלו, אז הוא יכול לקבוע עיתים ללימוד שאר חלקי התורה. אין זה הכרחי, בשביל ההתחלה, ללמוד את התלמוד. אפשר ללמוד משנה, נביא, מדרש, מוסר או חומש. אם יש לאדם יותר זמן פנוי, עליו לנסות ללמוד מכל מקצועות התורה בכל יום, אך העיקר שהלימוד יהיה לפי הקצב שלו. אם אדם צריך להתערות בחברה, כגון בתחבורה ציבורית וכו’, והוא לא מצליח להתרכז בלימוד התורה (יש אנשים שלומדים בזמן הנסיעה למקום העבודה או כאשר הנסיעה ארוכה יותר), טוב יהיה אם יעסיק את עצמו בזמן הנסיעה עם סיפורי הצדיקים הקדושים.

התבודדות – אדם צריך להתבודד בכל יום! עליו למצוא זמן ומקום בו יוכל לדבר עם השם במילים שלו. בשיחה זו הוא יכול לדבר עם השם על הכל, אבל כדאי לציין שזמן ההתבודדות הינו הזדמנות נפלאה בה אדם יכול להתחנן להשם שיעזור לו לשמור את הברית. רבי נחמן אמר שאדם צריך להתבודד לפחות שעה ביום! אם שעה שלמה קשה ל’מתבודד המתחיל’ אז גם פחות מזה בהחלט אפשרי. (מניסיון, ברגע שאדם מחליט להתבודד אפילו עשר דקות, ה’ יתברך נותן לאדם עוד ועוד דיבורים והוא יכול בקלות ‘לסגור’ שעה).

נטילת ידיים – אדם צריך להיות מאוד זהיר בעניין זה וליטול את ידיו בבוקר, או בכל פעם שהוא יוצא מבית-הכסא או האמבטיה, וזה על פי ההלכה. נטילת ידיים מתבצעת באופן הבא: אדם צריך לשפוך מים על כל יד במשך שלוש פעמים לסירוגין, בעזרת כלי שנקרא ‘נטלה’. בבוקר חשוב מאוד לא ללכת ארבע פסיעות מבלי ליטול ידיים. כמו כן יש להימנע מנטילת ידיים באמבטיה, אף אם אינה משמשת גם לבית הכסא. אך אם אין ברירה אז הוא יכול ליטול ידיו בכיור האמבטיה בלי הכלי של הנטלה. נטילת ידיים הינה פעולה חשובה מכיוון שעל פי ספרי הקבלה רוחות טמאות נדבקות באדם בזמן השינה או כשהוא בבית הכיסא, אותן הוא מסיר בעזרת נטילת הידיים. מחשבות ופיתויים אסורים נמצאים אך ורק במוחו של האדם, בהתאם לדרגתו הרוחנית. על האדם, בנוסף, לשהות זמן מינימאלי הן בבית הכסא והן באמבטיה ככל האפשר – הן בגלל הטומאה שישנה שם והן בגלל העובדה שמקומות אלה עלולים לעורר את יצריו של האדם ח"ו. אין לקרוא מגזינים ועיתונים למיניהם בבית הכסא מכיוון שהם מכילים לרוב אינפורמציה לא הולמת, דבר שיכול לעורר את יצריו של האדם, או לתת פתח לכוחות הטמאים ולעוררם.

בסופו של דבר, אדם שרוצה בזה יצליח ב"ה לשמור את הברית ולקרב את הגאולה, הפרטית ושל כלל ישראל, אמן.