משלוח מנות מהשמים

הרבי לא חזר אל בית הכנסת, אלא לבש את מעילו ויצא לרחוב בצעדים מהירים. פניו היו מועדות אל עבר ביתו,לקחת מכל הבא ליד כדי לעזור לענייה.

3 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 08.03.09

הרבי לא חזר אל בית הכנסת, אלא
לבש את מעילו ויצא לרחוב בצעדים
מהירים. פניו היו מועדות אל עבר ביתו,
לקחת מכל הבא ליד כדי לעזור לענייה.

שעת דמדומי חמה, שעת בין ערביים והערב ירד על העיירה ברדיטשוב. ליל תענית אסתר היה זה וכל תושביה היהודים, מגיל מצוות עד גיל שיבה כאחד, החלו נאספים בבית הכנסת לשמוע את קריאת המגילה מפיו של המרא דאתרא, הלוא הוא רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המכונה "סנגורן של ישראל". בית הכנסת התמלא חיש מהר מפה לפה. גם בעזרת הנשים, התאספו הנשים והבנות כדי לשמוע את קריאת מגילת אסתר.

בעוד הקהל עומד להתחיל בתפילה, ניגש השמש אל הרבי, רבי לוי יצחק, ולחש משהו באוזניו. הרבי קם מכיסאו ויצא מבית הכנסת. הקהל כולו קם לכבודו וכולם הפנו מבטי השתוממות על דמותו האצילה של הרבי שנעלמה אט אט מהאופק.

* * *

רבי לוי יצחק נכנס ללשכתו שהייתה סמוכה אל בית הכנסת, שם חיכתה לו אישה ובידה תרנגול. היא לא הייתה בטוחה בכשרותו של העוף, ורעדה מעצם המחשבה שהרב עלול להטריף את התרנגול שהשיגה לחג בעמל רב. "רבי", אמרה האישה בקול בוכים, "רבי, אוי ואבוי לי! שאלה יש בתרנגול… רבי".

רבי לוי יצחק הסתכל על התרנגול, חשב כמה רגעים ואמר: "התרנגול אינו כשר ואסור לאכול אותו".

האישה הביטה על רבי לוי יצחק אובדת עצות. "רבי!", יבבה האישה, "רבי, בפרוטותיי האחרונות קניתי את התרנגול הזה. בעלי חלש וחולה מאוד וחשבתי שקצת מרק עוף ישיב את נפשו. גם הילדים רצו כבר לאכול מרק חם טעים ומזין. והנה, אוי ואבוי, שוד ושבר, נטרף התרנגול שלי. מה אעשה עכשיו?"

כך בכתה האישה ויללה ופכרה את אצבעות ידיה, ומהחזה היה מעורר רחמים. "אל דאגה, בתי", ניסה הרבי להרגיע את האישה מרת הנפש, "השם יתברך עוזר תמיד לכולם, הוא יעזור גם לך". רבי לוי יצחק שאל לשמה וביקש לדעת את כתובתה, חיזק אותה בדברי אמונה ושלח אותה לשמוע את קריאת המגילה.

* * *

לעומתה, הוא הרבי לא חזר אל בית הכנסת, אלא לבש את מעילו ויצא לרחוב בצעדים מהירים. פניו היו מועדות אל עבר ביתו.

בבואו הביתה, הוציא רבי לוי יצחק מפה לבנה ובה הניח חלות, אוזני המן ופירות שונים. איש מלבדו לא היה בבית ורבי לוי יצחק חיפש וחיפש, עד שמצא סיר ובו תבשיל וצלחת עם דגי געפילטע-פיש – דג ממולא. הוא לקח מכל הבא ליד ומילא את המפה הלבנה.

כשסיים הרבי את מלאכתו והמפה הייתה מלאה בכל טוב ובדברים טובים למכביר, קשר אותה היטב, לקח אותה ויצא לדרך.

הפעם פנה רבי לוי יצחק לעבר ביתה של האישה הענייה. משמצא את בית האישה ונכנס פנימה, הגיע לאוזניו קול חלוש שבקע מחדרון קטן: "זו את, ביילה? מה היה עם ה’שאלה’"?… נשמעה קריאה מחלל הבית. היה זה בעלה החולה.

"פורים שמח! פורים שמח!", השיב רבי לוי יצחק לבעל הקול האלמוני, "הנה, השם יתברך שלח לכם משלוח מנות! אכלו ושתו בשמחה".

לאחר שהוציא הכל מהמפה וסידר על השולחן, חזר רבי לוי יצחק בצעדים מאוששים שמח וטוב לבב אל בית הכנסת לקריאת המגילה, אל הקהל הרב שציפה לו בקוצר רוח ובדאגה.

ואכן, הוא הגיע בזמן. הציבור בבית הכנסת חיכה בחוסר סבלנות ולא ידע לאן נעלם פתאום רבי לוי יצחק. הם רצו לסיים את הצום, ללכת הביתה ולאכול משהו, הרי אין זו מצווה להאריך את הצום לפני פורים…

כשנכנס רבי לוי יצחק, התחילו מיד להתפלל ערבית. וכמנהגו מדי שנה בשנה, קרא רבי לוי יצחק בעצמו את המגילה. שנים רבות לאחר מכן סיפרו האנשים כי באותה שנה הייתה קריאת המגילה מיוחדת במינה. תואר פני קדשו של רבי לוי יצחק האיר באור מיוחד, אור פנימי שנבע מפנימיות הלב האיר והשפיע גם על פני הסובבים כולם.

* * *

לאחר קריאת המגילה חזרו כולם לבתיהם. כאשר הגיעה הרבנית אל ביתה מבית הכנסת, חיכתה לה הפתעה גדולה. היא ניגשה אל המטבח כדי להכין את הסעודה, ומה גדולה הייתה השתוממותה כאשר שום דבר לא נמצא במקום. לא תבשיל העוף, ולא קציצות הדגים ולא החלות. כמעט כלום. אפילו אוזני המן נעלמו…

אובדת עצות נכנסה אל חדרו של הרבי, אולם ברגע שראתה את פניו הקורנות הבינה מיד מי גרם ל’העלמותם’ של הדברים ויצאה בשקט מן החדר. היא כבר תשתדל לסדר ארוחה כלשהי ממה שבכל זאת נשאר בבית, שהרי סייעתא-דשמיא מיוחדת ליוותה אותה ותוך זמן קצר הוכנה סעודה לתפארת.

ומן העבר השני, בביתה של היהודייה הענייה שמחה וששון על הנס הפלאי שנעשה להם – ‘נס משלוח מנות מן השמים’. היא סיפרה לחברותיה את דבר הפלא של משלוח המנות: ‘בודאי היה זה אליהו הנביא זכור לטוב, שהביא לי מנות יפות כאלו’, אמרה לכולן. אך יהודי ברדיטשוב הבינו כי רבם מילא הפעם את מקומו של אליהו הנביא, ושלחו משלוחי מנות לרבי לוי יצחק ביד רחבה. הם גם לא שכחו את העניה, ילדיה ובעלה החולה.

פורים כזה שמח לא היה מזמן בעיירה ברדיטשוב.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

"היה לי חבר שנולד לו תינוק פגוע", כך כותב הרב ארז משה דורון, בספרו "היכל הגוונים המשתנים", "הוא נפטר ימים ספורים אחרי לידתו...

Featured Products