השער לקדושה נמצא כאן

אל תחשוש להיכנס לגבולות
הטוב ואל תתייאש מהעבר.
החלט בזה הרגע להיכנס בשער,
כי מי יודע מה ילד יום?

משה רבינו מנסה לשכנע את יתרו חמיו לעלות אתו ארצה ומבטיח, והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה’ עמנו והטבנו לך (במדבר י, לב).

מהו הטוב ההוא המובטח ליתרו? מפרש רש"י זצ"ל: "נחלה בארץ ישראל, יריחו ת"ק אמה על ת"ק אמה". קצת קשה להבין – מִגרש חמש מאות אמה על חמש מאות אמה, בסך הכל כששים ושניים דונם במושגים של ימינו, ימריץ את יתרו – עשיר מופלג, שר, וכהן גדול בין האומות – לעקור מארצו וממולדתו? חייבים לומר שכוונת רש"י זצ"ל היא לטובה הרוחנית הכפולה של נחלה בארץ ישראל: השגחה פרטית וקדושת הארץ, התלויות זו בזו.

כתוב: ארץ אשר ה’ אלקיך דרש אתה תמיד עיני ה’ אלקיך בה מרשית השנה עד אחרית שנה (דברים יא, יב). מסביר רבי נחמן מברסלב זי"ע (ליקוטי מוהר"ן קמא, סימן רלד), שעיקר הזכייה של ההשגחה פרטית בארץ ישראל הוא שארץ ישראל היא כלליות העשר קדושות (ראה כלים פ"א, מ"ו), ועל ידי הכניסה אל כלליות הקדושה, יוכל האדם להידמות אל הקב"ה, דהיינו לזכות לדעת אמיתית וצלולה המאפשרת לו להבדיל בין אור, מעשיהם של צדיקים, לבין חושך, מעשיהם של רשעים. עד כאן יסודו.

עדיין אפשר להקשות – הרי אם רש"י זצ"ל התכוון לטובה רוחנית, אז מה עניין הזכרת יריחו ת"ק אמה על ת"ק אמה? ומה פרט זה קשור לעניין כניסה אל הקדושה?

בעזרת השם, ת"ק אמה על ת"ק אמה מורה על שער הקדושה בעולם הזה. אמר אברהם אבינו ע"ה לקב"ה (שמו"ר טו, ח): "אם אין אתה נותן לי בית המקדש ת"ק אמה על ת"ק אמה לא נתת לי כלום", כי הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה (מדות פ"ב, מ"א). גם בעולמות עליונים שער הקדושה דומה, שנאמר (ילקוט יחזקאל, רמז שסז): "הרקיע הראשון עשה של זכוכית ת"ק אמה על ת"ק אמה". ואם עניין ת"ק אמה על ת"ק אמה הוא שער הקדושה, תוכו הינו תכלית הקדושה והיקפו מסמל תחום הקדושה. היקף ריבוע ת"ק אמה על ת"ק אמה, כלומר ארבעה צדדים של חמש מאות, מסתכמים באלפיים אמה. אלפיים אמות, כפי שמלמד רבי נתן מברסלב זי"ע (ליקוטי הלכות יו"ד, הלכות מליחה א, או"ק ד) הוא תחום שבת, גבול הקדושה, כדי הילוך מיל. בעוד כמה עניינים של קדושה, כגון מליחת בשר ושיעור החמצת עיסה, המפריד בין תכלית הקדושה לאיסור גמור, השיעור הוא ח"י רגעים, שהם כדי הילוך מיל, שהוא אלפיים אמה.

זו, אפוא, הבטחת משה רבינו ע"ה ליתרו: כניסה אל הקדושה וזכייה בהשגחה פרטית של הקב"ה. עניין ההשגחה הפרטית נרמז בפסוק, בראשי תיבות – ה‘טוב ה‘הוא א‘שר י’יטיב כלומר השם הקדוש – א’היה, המורה על השגחה פרטית כתוצאה מכניסה אל הקדושה, כפי שכתוב (שמות ג, יב): כי אהיה עמך, בצירוף ההא"י, הצירוף השולט בחודש אדר, התואם להפליא את מה שאומר רבי נחמן מברסלב זי"ע, שדעת אמיתית מאפשרת להבדיל בין מעשיהם של צדיקים לבין מעשיהם של רשעים, דהיינו בין ברוך מרדכי לארור המן. לא תיתכן דעת אמיתית ללא כניסה אל הקדושה. זהו המגרש ת"ק אמה על ת"ק אמה המובטח ליתרו, הטוב ההוא, גימטרייא ט"ל, דהיינו ט"ל אורות, דעת אמיתית.

אז מדוע מגרש ת"ק אמה על ת"ק אמה ביריחו דווקא? אומר המדרש (ילקוט שופטים, רמז לח): "כשהיו מחלקין את הארץ הניחו דושנה של יריחו ת"ק אמה על ת"ק אמה, אמרו כל מי שיבנה בית הבחירה בחלקו יטול דושנה של יריחו".

יריחו בעזרת השם מסמלת את מלכות הנחש, דהיינו שבע ספירות הטומאה שהן חסד-גבורה-תפארת נצח-הוד-יסוד-מלכות דסטרא אחרא. ואם לא טעיתי, שבע הקפות יריחו היו כנגד אותן ספירות הטומאה, שכל הקפה של יהושע ואנשיו מעידה על הפלת ספירה אחת, עד שחומות הטומאה נופלות לגמרי, מפלת מלכות הסטרא אחרא בידי הקדושה, ניצחון ישראל על שבעת עממי כנען, שהם כנגד ז’ ימי ערלה. כותב רבי נתן מברסלב זי"ע (ליקוטי הלכות יו"ד הל’ מילה ג, או"ק יא), ש-ז’ עממין שחופין על ארץ ישראל הם בחינת ערלה החופה על הקדושה. עד כאן.

ייתכן לומר שיתרו חשש מכניסה אל הטוב ללא יציאה מן הרע: וזוהי הבטחת משה רבינו אליו – שאם צאצאיו יבנו את בית המקדש, דהיינו ייכנסו אל הטוב, מובטח שיתגבר על הרע, בחינת ירושת יריחו, והכל בא על מקומו. כאן אנו מוצאים לימוד חשוב לכל הדופקים על שערי התשובה: אסור להתייאש בגלל העבר, אלא להחליט מרגע זה לעשות טוב והשם הטוב יתברך שמו יעזור לסור מרע, בחינת הבונה בית הבחירה יירש את יריחו. הטוב ההוא, אפוא, הוא העזרה משמים למי שבוחר ללכת בדרכי השם, ומובטח לכל מי שרק מבקש ואינו מתייאש.

והלוואי וידפקו כולם על שער הקדושה של ארץ ישראל, כל זמן שהוא פתוח ומקבל את באיו, כי מי יודע מה ילד יום?

* * *
הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס" בכתובת www.lazerbrody.net