מסכת אוהלות פרק ג משנה א-ב

ג,א  כל המטמאין באוהל שנחלקו, והכניסן לתוך הבית–רבי דוסא בן הרכינס מטהר, וחכמים מטמאין.  כיצד:  הנוגע בכשני חציי זיתים מן הנבילה, או נושאן.  ובמת–הנוגע בכחצי זית ומאהיל על כחצי זית, או נוגע בכחצי זית וכחצי זית מאהיל עליו, מאהיל על כשני חציי זיתים, מאהיל על כחצי זית וכחצי זית מאהיל עליו–רבי דוסא בן הרכינס מטהר, וחכמים מטמאין.  אבל הנוגע בכחצי זית, ודבר אחר מאהיל עליו ועל כחצי זית, או מאהיל על כחצי זית, ודבר אחר מאהיל עליו ועל כחצי זית–טהור.  אמר רבי מאיר, אף בזה–רבי דוסא בן הרכינס מטהר, וחכמים מטמאין.  הכול טמא–חוץ מן המגע עם המשא, והמשא עם האוהל.  זה הכלל–כל שהוא משם אחד, טמא; ומשני שמות, טהור.

 

ג,ב  מלוא תרווד רקב שנתפזר בתוך הבית, הבית טמא; ורבי שמעון מטהר.  רביעית דם שנבלעה בתוך הבית, הבית טהור.  נבלעה בכסות–אם מתכבסת ויוצא הימנה רביעית דם, טמא; ואם לאו, טהור–שכל הבלוע שאינו יכול לצאת, טהור.