מסכת אוהלות פרק יג משנה ז-פרק יד משנה א

יג,ז  [ו] ואלו שאינן ממעטין:  אין העצם ממעט על ידי העצמות, ולא בשר על ידי בשר, ולא כזית מן הנבילה, ולא כעדשה מן השרץ, ולא כביצה אוכלין, ולא ככיי שאין בה ממש, ולא נבלת העוף הטהור שחישב עליה, ולא נבלת העוף הטמא שחישב עליה והכשירה, ולא השתי והערב המנוגעין, ולא לבינה מבית הפרס, דברי רבי מאיר; וחכמים אומרין, הלבינה ממעטת, מפני שעפרה טהור.  זה הכלל–הטהור ממעט, והטמא אינו ממעט. 
 

 

יד,א  הזיז מביא את הטומאה, כל שהוא.  הגזרה והגבלית, בפותח טפח.  איזה הוא הזיז, שפניו למטן; והגזרה, שפניה למעלן.  ובמה אמרו הזיז מביא את הטומאה, כל שהוא–בזיז שהוא גבוה מן הפתח שלושה נדבכין, שהן שנים עשר טפח; יתר מכן, מביא את הטומאה בפותח טפח.  והעטרות והפתוחין, מביאין את הטומאה בפותח טפח.