מסכת נגעים פרק יא משנה ז-ח

יא,ז  קייטא שיש בה פסיפסין צבועים ולבנים, פוסין מזה לזה.  שאלו את רבי אליעזר, והרי הוא פסיפס יחידי.  אמר להן, לא שמעתי.  אמר לו רבי יהודה בן בתירה, אלמד בו.  אמר לו, אם לקיים דברי חכמים, הין.  אמר לו, שמא יעמוד בו שני שבועות, והעומד בבגדים שני שבועות טמא.  אמר לו, חכם גדול אתה, שקיימת דברי חכמים.  הפסיון הסמוך, כל שהוא; והרחוק, כגריס; והחוזר, כגריס.

 

יא,ח  השתי והערב, מיטמאין בנגעים מיד.  רבי יהודה אומר, השתי, משיישלק; והערב, מיד.  והאונין של פשתן, משיתלבנו.  וכמה יהא בפקעת, ותהא מיטמא בנגעים:  כדי לארוג הימנה שלוש על שלוש, שתי וערב–אפילו כולה שתי, אפילו כולה ערב.  הייתה פסיקות, אינה מיטמא בנגעים; רבי יהודה אומר, אפילו פסיקה אחת וקשרה, אינה מיטמא בנגעים.