ומנהגו היה

היה לו מנהג. ולא רק שמחה. הייתה
לו דרך שהיא בעצם תשובה לכל מצב
בחיים. זה אחד המסרים העיקריים
שמעניק לנו רבי נחמן נחמן, לכל אחד
מאיתנו, בכל מקום בו אנו נמצאים.

בגן החכמה – פרק 80

מעשה מחכם ותם – הסיפור המלא

מחלק זה של הסדרה ועד לסיומה, נביא מעין סיכום, הלכה למעשה, כדי שנדע כיצד לקחת את הדברים שלמדנו וליישמם בפועל ממש.

הדבר הראשון עליו נצביע, הוא שעיקר קיום התורה נעשה על ידי שימוש הצדיקים והתבוננות במעשיהם. במעשה זה, שהצגנו לאורך כל סדרת מאמרים זו, מתוארת דמותו הנפלאה של התם הקדוש, שהוא למעשה צדיק עצום ונורא. בתיאור הדברים יש בחינה עצומה על שימוש הצדיק. שהרי, כל מי שקורא מעשה זה יכול להתבונן במעשיו של התם וללמוד את דרכיו וללכת בהן.

כי זו היא תכלית השימוש, שאדם משמש את הצדיק ונמצא במחיצתו ורואה לנגד עיניו את הצדיק בחיי היומיום, את ההתנהגות שלו בכל מצבי החיים, את הלך מחשבתו, את תגובותיו בניסיונות קשים – ביזיונות, כישלונות וכו’, ובזה רואה כיצד הצדיק מיישם ומקיים באופן מעשי את התורה הקדושה. כך גם הוא יכול לדעת כיצד עליו להתנהג בכל מצב בחיים על פי דעת התורה, שהרי יש לו דוגמא ליישום ולקיום התורה בדמותו של הצדיק והנהגתו.

על זה אמרו חז"ל, שגדול שימושה של תורה יותר מלימודה. כלומר, גם אדם שקרא בתורה ושנה במשנה וכן הלאה, לא יכול להגיע לאמת של התורה בלי שימוש חכמים. כלומר, שיראה בפועל כיצד מתבטאות מידות התורה בכל מהלכי החיים.

השימוש שבמעשה

בפועל, בלימוד המעשה שלמדנו לאורך הסדרה, רבי נחמן מברסלב פותח לנו כמה פתחים ומאפשר לנו לקיים את מצוות שימוש חכמים, ומקל לנו אותה בכמה דרכים:

הראשונה – רבי נחמן מתאר לאורך כל המעשה צדיק מיוחד שלא כל אחד יכול לפגוש כמותו.

השנייה – גם אם היינו פוגשים צדיק כמו התם הקדוש, סביר להניח שהיינו מגיבים כמו כל העולם וחושבים אותו לשוטה. אולם, במעשה זה, רבי נחמן הוריש לנו מזכותו העצומה – לזהות את התם כצדיק עצום.

השלישית – במעשה זה אנו יכולים לראות סוף דבר מראשיתו, כיצד התחיל מהלך חייו של התם ועד להיכן הוא הגיע בזכות תמימותו. דבר שקרוב לודאי בלתי אפשר לבשר ודם, לראות במהלך חייו, שהרי בדרך כלל פוגשים צדיק רק אחרי שהוא מתגלה, ומעטים מאוד זוכים להיות עדים לראשית דרכו שהיא תמיד בהצנע לכת.

דבר נוסף: גם כאשר אדם זוכה והוא מתקרב לצדיקים ומשמשם, יכול מאוד להיות שדרכיהם נעלמות מעיניו והוא לא משכיל לעמוד על דקויות מסוימות במעשיהם, לכן גם לא מצליח לרדת לסוף דעתם וכן הלאה. אבל בסיפורי מעשיות אלו, רבינו מעביר לנו את רוחו של הצדיק ממש, ומתאר את התם הקדוש בצורה כל כך מוחשית וחיה, עד שהקורא ממש "חי" את הדברים וזוכה לקבל לתוכו את רוחו של התם.

לאורו נלך

דע, שהתם הקדוש הוא צדיק שאנו צריכים לשמש כדי לדעת את הדרך שלנו בחיים. התם מהווה את הדוגמא המושלמת לכל אחד ואחד, בכל דרגה שעומד, כיצד לחיות בדרך האמונה והתמימות, ודרך זו היא שלמות קיום התורה והמצוות. לכן, דווקא דמותו והתנהגותו של התם היא זו שצריכה להיות תמיד לנגד עינינו, כמו אור גדול שמאיר לנו את הדרך!

כדי לזכות לזה, אנו צריכים ללמוד היטב את דרכיו ולשים לנגד עינינו את דמותו בכל רגע ורגע. אדם שחי עם דמותו של התם יכול לדעת כיצד לנהוג בכל המצבים של החיים על ידי שישאל את עצמו: איך התם היה מגיב במקרה כזה? מה התם היה עושה במקרה כזה? וכן הלאה.

כנגד זה, להבדיל אלף הבדלות, דמותו של החכם, שאף היא דמות שצריכה להיות לנגד עינינו. מדוע? כדי שנדע איך אסור להתנהג או לחשוב, וללמוד היטב את דרכיו הקלוקלות, ולו רק כדי לזהות אותן במידה והן נמצאות בנו ולבער אותן מקרבנו, ולדעת: תגובה כזו היא ממש התגובה של החכם. דפוס התנהגות זה הוא התנהגותו של החכם… ובדרך זו להימנע מהלך רוח כזה כמטחווי אש ולהתחזק בדרכי התמימות של האמונה הפשוטה.

מעשה מעשי

לימוד המעשיות, המלוות בדוגמאות והמחשות הוא יותר מעשי, מלימוד בדרך של רעיונות גרידא. אילו היינו רוצים להבין את המסר שיש במעשה זה על ידי שכלים כאלה ואחרים, או בעזרת רעיונות בלבד, כגון שיאמרו לנו שעל האדם להיות תם, או לשמוח בחלקו, או להסתכל על המעשה שלו ולא על המעשה של האחר – לא היו לדברים את אותו הכוח וההשפעה כמו שיש להם, כאשר אנו רואים דוגמאות מעשיות ומוחשיות למידות אלו בדמותו של התם.

וכן בעניין החכמות. אילו לא היו מראים לנו את דמותו השלילית של החכם על כל פרטיה, עם מגוון דוגמאות והמחשות, אלא היו אומרים לנו באופן ישיר שאדם ההולך עם חכמות סופו לרשת גיהינום, שאנו צריכים להתרחק מן הליצנות, או אם תלך אחר שכלך העצמי וכן הלאה – לא היו לדברים את אותה העוצמה, העומק וההבנה, כמו שיש להם כפי שראינו לאורך כל המעשה.

ממילא מובן, שגם דברי הביאור שהובאו לאורך סדרה זו על המעשה, לא היו יכולים להשפיע את השפעתם החזקה על הקורא, בלי עצם המעשה הנפלא הזה שעליו הם נשענים ובלי התיאורים המעוררים בלשונו של רבינו הקדוש, שמתאר את דרכי התם הנפלאות, וכן בלי התיאורים המדויקים כל כך של החכם על מעשיו ודרכי חשיבתו.

ובפרט, כאשר רבי נחמן מתאר לנו את הדמויות הללו במגוון גדול של דוגמאות ודיוקים רבים, תיאור חי של דרכי התנהגות ודרך חשיבה בכל ענייני החיים: אכילה, שתייה, לבוש, שלום בית, שמחה, שיחה, יחסי אנוש וכו’, עד שהרעיונות והשכלים שבמעשה ממש חודרים לעומק הלב והנפש מתפעלת מן הדברים ביותר, לכן גם השפעתם על הקורא חזקה ועמוקה יותר. והעיקר: היא מעשית.

(מתוך בגן החכמה מאת המחבר)