רוחות חולפות

בכל לילה היו הדלתות למעלה
נפתחות ונסגרות מאליהן כאילו מישהו
נמצא בבית… לעתים שמענו קולות
פתיחה של מים…ועוד לא הזכרנו את
מה שעבר עלינו עם הילד!

שבועיים אחרי שהגענו לבית בן השלוש קומות שקנינו בגדרה, אשתי ילדה את ילדנו השלישי, אורון. הוא נולד גדול ויפה ונחמד. אבל אז אירע דבר מוזר ביותר. מהרגע שהתינוק נכנס לבית חלה מיד: השתעל, היה מנוזל, התכווץ, צרח ונתפסו לו השרירים. היה נראה כאילו מישהו תופס באוזניו או ברגליו ומכאיב לו. זה היה ממש מזעזע.

בכל פעם שבאנו לרופאה היא בדקה אותו ואמרה: "הילד בריא. אין לו כלום! חזרו הביתה".

מהרגע שחזרנו הילד שוב החל לחלות ולצעוק מכאביו. לא שמנו לב לעובדה מדהימה: בכל פעם שיצאנו מהבית המחלה חלפה מהתינוק, וברגע שחזרנו שוב חלה. תשעה חודשים הוא לא ישן לילה אחד בבית. אני ואשתי עשינו משמרות ליד מיטתו. הפסדתי הרבה עבודות מפני שהייתי מותש לגמרי בבקרים.

דברים מוזרים נוספים אירעו בבית. בכל לילה היו הדלתות למעלה נפתחות ונסגרות מאליהן כאילו מישהו נמצא בבית… לעתים שמענו קולות פתיחה של מים…

"יש מישהו בבית. לך תבדוק!", אמרה לי אשתי בפחד.

עליתי במדרגות, ירדתי, ביקרתי בכל החדרים ולא מצאתי כלום.

"אין שום דבר", אמרתי לה, "תני לי לישון את החצי שעה שנותרה לי עד שאורון יקום…"

ואם לא די בכך כוסות היו נשברות מאליהן… סידורים היו נופלים… צלליות היו מטיילות בבית… יצורים בלתי נראים היו מתעללים בתינוק ובאשתי…

כאשר הייתה אשתי עומדת, היא חשה שכאילו מישהו מושך שטיח בלתי נראה מתחתיה והייתה נופלת אפיים ארצה!

"אני לא מבינה מה קורה. אני עומדת ומפילים אותי…", אמרה לי יום אחד בבכי.

המצב היה בכי רע. שכנה אחת ששמרה על התינוק אמרה לנו: "אני לא מבינה מה קורה לתינוק. אני מרגישה שמישהו מכווץ אותו…"

לא ידענו מה לעשות לגבי כל הצרות המשונות הללו. היינו חסרי אונים לחלוטין.

החלטנו לספר על כך לרב ירון ולאורלית כהן מרחובות. הם הציעו שנבוא אליהם למלווה מלכה במוצאי שבת והם יברכו אותנו בברכת כהנים. באנו אליהם וסיפרנו להם באריכות על הצרות המשונות שלנו.

"עשיתם חנוכת הבית?", שאל הרב.

"לא", עניתי, "אבל שמעתי שזה לא דחוף ואפשר לדחות את זה".

"מחר תעשו חנוכת הבית!", הורה הרב ירון.

לא ידעתי איך לארגן עשרה אנשים בגדרה. פניתי לחסיד חב"ד בשם הרב אלדד אילן, שבני היה בגן שלו, וביקשתי שיעזור לי. קניתי כל מה שצריך בהכשר שהוא ביקש וערכנו חנוכת בית עם ניגונים ודברי תורה שעליהם ניצח הרב אלדד אילן. בסיום חנוכת הבית סידרנו הכל והלכנו לישון.

לתדהמתי לא שמעתי את התינוק בוכה. הייתי רגיל שהוא צורח כל הלילה וממש פחדתי שקרה לו משהו. הלכתי למיטתו ולהפתעתי הילד ישן שנת ישרים. בדקתי שהכל בסדר וחזרתי למיטה.

"ראית איך הכל נעלם אחרי חנוכת הבית?!" אמרתי בתדהמה לאשתי בבוקר.

"אל תדבר על זה עם אף אחד כדי שהקללה לא תחזור…"

מחנוכת הבית והלאה כל התופעות נפסקו לחלוטין. לא נשאר מהן זכר. לא מחלות וצריחות של התינוק, לא כוסות מתנפצות, לא נפילות של אשתי וצללים זזים. הכל נעלם כלא היה.

זה היה מופת גמור. אי אפשר היה להתעלם מדבר כה ברור. ראיתי את האמת. אז התחלתי לקחת את העניינים ברצינות גמורה, לא רק כדי לרצות את אשתי. שמתי כיפה על הראש והתחלתי ללכת בקביעות לשיעורי תורה. היום, כמה שנים לאחר אותו מקרה, זכינו לבית יהודי מאיר ומלא ברוחות טובות בלבד.

* * *
אם חוויתם סיפור מיוחד או שמעתם ממישהו על סיפור של השגחה פרטית ואמונה שיכול לחזק את הרבים, אתם מוזמנים ליצור קשר – mailto:odedm@neto.net.il

(ספרי "אור חוזר" ו"עין רואה" מאת המחבר ניתנים לרכישה בחנות האתר)