אימא, גם אני רוצה לחיות!

אם לעובר היה קול הייתם יכולים
לשמוע אותו מבקש ומתחנן על חייו
"גם אני רוצה לחיות!"… ופלא הוא,
אנשים נלחמים על חייהם של צמחים,
עצים או חיות, אך מה עם חייו של
האדם?!?
 
 
זה לא עוד מאמר מחאה שמתיימר לסחוט דמעות. זאת מציאות אמיתית, אובייקטיבית ונוקבת, חיה בועטת ונושמת, או יותר נכון מפרפרת בישראל בשלהי המאה ה-21.
 
מאז שאני זוכרת את עצמי, אפילו כילדה קטנה, הנושא המעט מטושטש הזה של חיים ומוות היה מנת חלקי. קראתי המון ספרים בנושא. וכאשר קיבלתי דעת יותר מבוררת, התחלתי לקרוא את המידע הנכון מתוך המקורות. אחד הדיסקים ששמעתי בנושא היה מפיו של הרב שלום ארוש שליט"א – הוא דיבר על ההפלות, וכולי נחרדתי.
 
נושא אחד שהיה אמנם שנוי במחלוקת, אבל בטרם התחיל לרקום עור וגידים (תרתי משמע) קיבל פרופורציות מודרניות וחשיבה אנוכית עוד בטרם יצא לאוויר העולם (שוב, תרתי משמע). במאמר זה אגע בנקודה מאוד רגישה ועדינה העונה לשם – הפלות.
 
בעבר, ללא דעת תורה ומצוות, הייתי עלולה לחשוב שאם שמעתי על היריון לא רצוי מחברה, יכול להיות שהייתי תומכת בדעתה לעשות הפלה. מה כבר כל כך קשה בזה? מה האסון? עושים הפלה ונגמר העניין. הרי ממילא ההיריון לא רצוי… ולא רק, הרי יש קושי כלכלי, קשיים בין בני הזוג, 'זה לא מתאים לנו עכשיו' – הרבה סיבות שבעבר יכולתי להסכים איתן.
 
בורות? אולי. חוסר ידע? בודאי. רצח? חד משמעי.
 
העובר, בהיווצרותו, עובר תהליכים מדהימים שרק בורא עולם יכול ליצור, והוא – בורא עולם – שותף ראשון ביצירתו. כן, הוא בכבודו ובעצמו המעניק חיים ונשמה לעובר, שנחשב יצור חי לכל דבר. אמנם אין לו את כל האיברים שעתידיים להתפתח, אבל נשמה כן, ונשמה היא "נר ה' נשמת אדם" – היא הכל.
 
אבל הנתונים מזעזעים. הרבה הפלות קורות בשנה כאן בארץ שלנו. והמדובר על הפלות ידועות בבית חולים וכו', אך מה עם אלו שנעשות בקליניקות פרטיות ואינן ידועות? ומה שכואב עוד יותר הוא שהסיבות להפלה, בדרך כלל, מקורן בחוסר תכנון מוקדם, או בהיכרות קצרה שהולידה היריון (שאמור לא להיוולד!), בפחדים, בעיות כלכליות, זוגיות עם קשיים, מסגרת ללא נישואין ועוד (וכמובן שלא מדובר בהפלה טבעית או בהיריון המסכן את האם).
 
זוגות רבים היו נותנים את כל עולמם כדי לזכות בפרי בטן. לשמוע את קול הבכי של התינוק שזה עתה נולד, ואת קול שמחתו בהמשך חייו. והם לא חוסכים – מוציאים את נשמתם וארנקם, עוברים טיפולים קשים וכואבים כדי לחבוק את המתנה היפה שכל הורה מייחל לעצמו – ילד. והם לא מתייאשים. עושים הכל, לא מרפים ולא מרימים ידיים, גם אם מדובר בהליך של שנים שאינספור בדיקות נלוות אליו, הפריות חוזרות ונשנות, ולעיתים גם ניתוחים.
 
ומן הצד השני של הסקאלה, הקלות הבלתי נסבלת של הריגת עובר בבטן אימו, ולא משנה בכן כמה ימים הוא. כדי להמחיש את העניין אשתמש בדוגמא הבאה: שתלת נבט/זרע באדמה, השקת אותו במים והוא כבר מתחיל לנבוט. תוך ימים או שבועות בודדים הוא יצמח ויגדל. מרגע השתילה הוא צמח חי. כך, להבדיל, קורה גם בהיריון, מרגע ההפריה מדובר ביצור חי לכל דבר!
 
נשים שאינן מעוניינות בהמשך הריונן פונות להתייעצות, ולמרבה הצער, מקבלות גושפנקה לעשות את ההפלה כאילו שמדובר בכדור לגרון כואב… האם אותה אישה/בחורה שעומדת לפני ביצוע הפלה מבינה במה זה כרוך? הרי לא פעם יש השלכות עתידיות, כמו זיהומים, קושי להתעבר, ולפעמים גם עקרות ממושכת (אם ההפלה לא נעשתה בפיקוח, או על ידי אדם לא מומחה וכן הלאה).
 
האם מישהו אומר לך שמדובר פה ברצח לכל דבר? שאותו יצור קטנטן בעוד זמן קצר (מה זה תשעה חודשים?) יהיה אדם כמוני וכמוך? הרבה נשים סיפרו על רגשות אשמה וצער שליוו אותן זמן רב אחרי ההפלה.
 
הפלה, לכשעצמה היא דבר איום, ובפרט לעובר – חותכים ושואבים אותו מתוך הרחם. מנתקים אותו מהחיות שלו. שמעתי על הפלות שבהן נראה ממש תינוק על כל איבריו! אתם מבינים? את הצעקה השקטה שלו אף אחד לא שומע – "אמא, גם אני רוצה לחיות…" כי הפלות, הן שואה שקטה. רצח שקט שאין לו קול. אם לעובר היה קול הייתם יכולים לשמוע אותו מבקש ומתחנן על חייו "גם אני רוצה לחיות!"… ופלא הוא, אנשים נלחמים על חייהם של צמחים, עצים או חיות, אך מה עם חייו של האדם?!?
 
קול אין לו, אבל יומן חיים יש לו. קראו את דבריו של עובר קטן מתוך "יומנו של עובר".
 
אם אתם 'רגע לפני', או מכירים מישהי הזקוקה לעזרה ונמצאת במצב של היריון לא רצוי מכל סיבה שהיא, פנו, או הפנו את האישה, לאגודת אפרת, שם תקבלו בשמחה ובאהבה אוזן קשבת, כתף תומכת, עידוד, עזרה כלכלית, רגשית ועוד.
 
"…ייתכן וברגע זה את משוכנעת שהפסקת חייו של העובר תועיל לך. ההפלה אינה פותרת בעיות סוציאליות, כלכליות, שלרוב הן המובילות לביצוע. לא זאת בלבד, אלא, שבלא מעט מקרים היא מוסיפה צער, תסכול עמוק ונזק נפשי, שעלולים ללוות את האישה לאורך כל חייה. מצב כלכלי, משפחתי וסוציאלי הם מצבים הפיכים, היכולים להשתנות לטובה בכל רגע. לעומת זאת, חיים שהופסקו – לא ניתן להחזירם לעולם!" (מתוך דברי האגודה).
 
מי שמציל חיים, מציל עולם שלם!