בשדי יער עמוד 395-396

הגן היומי בשדי יער עמוד 395-396: וְעַכְשָׁו, הַאִם יֶשְׁנוֹ מִי שֶׁיִּטְעַן שֶׁלְּהִתְפַּלֵּל זֶה בִּטּוּל תּוֹרָה? רַק מִי שֶׁרָחוֹק מִיַּהֲדוּת בְּתַכְלִית הָרִחוּק...

2 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 13.03.11

וְעַכְשָׁו, הַאִם יֶשְׁנוֹ מִי שֶׁיִּטְעַן שֶׁלְּהִתְפַּלֵּל זֶה בִּטּוּל תּוֹרָה? רַק מִי שֶׁרָחוֹק מִיַּהֲדוּת בְּתַכְלִית הָרִחוּק יָכוֹל לוֹמַר דָּבָר כָּזֶה. הַאִם כְּשֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ הִתְפַּלֵּל אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה הָיָה זֶה בִּטּוּל תּוֹרָה…?

וּמִי שֶׁשּׁוֹאֵל: מָה אֶפְשָׁר לְהַגִּיד בְּמֶשֶׁךְ שֵׁשׁ שָׁעוֹת? גַּם הוּא מַרְאֶה שֶׁהוּא רָחוֹק מֵהַתְּפִלָּה בְּתַכְלִית הָרִחוּק. כִּי מָה הַשְּׁאֵלָה? עוֹמְדִים וּמְבַקְּשִׁים וּמְפָרְטִים אֶת הַבַּקָּשָׁה, וְשׁוּב מְבַקְּשִׁים וְחוֹזְרִים עַל אוֹתָן מִלִּים, וְזוֹ הַתְּפִלָּה שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר בַּגְּמָרָא: כָּל הַמַּאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ אֵין תְּפִלָּתוֹ חוֹזֶרֶת רֵיקָם. וּכְשֵׁם שֶׁשָּׁאַל עַל הַשֵּׁשׁ שָׁעוֹת, הָיָה יָכוֹל לִשְׁאֹל עַל הַגְּמָרָא: מַה יֵּשׁ לְהַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּה?

הִנֵּה אוֹתוֹ אַבְרֵךְ מִבְּנֵי בְּרַק שָׁאַל אוֹתִי: לָמָּה שֵׁשׁ שָׁעוֹת דַּוְקָא? וְאָמַרְתִּי לוֹ שֶׁיֵּשׁ גְּמָרָא בִּבְרָכוֹת: אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: כָּל הַמַּאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ, אֵין תְּפִלָּתוֹ חוֹזֶרֶת רֵיקָם. אָדָם מַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּה, אֵין תְּפִלָּתוֹ חוֹזֶרֶת רֵיקָם. כָּל דָּבָר שֶׁרָצִיתִי, הֶאֱרַכְתִּי בִּתְפִלָּה, אֲפִלּוּ דְּבָרִים מוּזָרִים לִכְאוֹרָה.

כִּי אֵין דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בִּתְפִלָּה. כִּי ה’ הוּא כֹּל יָכוֹל, וּמִמֵּילָא אֶפְשָׁר כָּל דָּבָר לְהַשִּׂיג בִּתְפִלָּה. לָמָּה הָאָדָם לֹא חַי כָּכָה, עִם הַיְדִיעָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶת הַכֹּחַ לִפְעֹל לְעַצְמוֹ יְשׁוּעוֹת? וְהוּא מַעְדִּיף לְבַזְבֵּז זְמַן לָרוּץ אַחֲרֵי גְּמָ”חִים, אוֹ לַעֲבֹד מִצֵּאת הַחַמָּה וְעַד צֵאת הַנְּשָׁמָה? לָמָּה הָאָדָם לֹא חַי חַיִּים יָפִים? תַּתְחִיל לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה, וְתַעֲשֶׂה שֵׁשׁ שָׁעוֹת, וְתִחְיֶה חַיִּים יָפִים.

וְכָל שֶׁכֵּן כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מַאֲרִיךְ כָּךְ בִּתְפִלָּה בְּמֶשֶׁךְ שֵׁשׁ שָׁעוֹת עַל דְּבָרִים רוּחָנִיִּים, אֵיזֶה בִּטּוּל תּוֹרָה יֵשׁ כָּאן? אָדָם שֶׁלֹּא מַצְלִיחַ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, שֶׁיַּעֲשֶׂה שֵׁשׁ שָׁעוֹת עַל לִמּוּד הַתּוֹרָה, וְהוּא יִרְאֶה כְּבָר אֶת הַתּוֹצָאוֹת. וְאִם לֹא יִרְאֶה, יַעֲשֶׂה עוֹד שֵׁשׁ שָׁעוֹת. וּכְמוֹ שֶׁיְּדוּעָה הַשִּׂיחָה מֵרַבֵּנוּ, שֶׁאָמַר לְאֶחָד שֶׁיִּלְמַד תּוֹרָה, וְאָמַר לוֹ אוֹתוֹ אָדָם, שֶׁהוּא לֹא יוֹדֵעַ לִלְמֹד. אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ: תִּתְפַּלֵּל עַל זֶה, כִּי עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה תּוּכַל לִזְכּוֹת לִלְמֹד וְתוּכַל לִזְכּוֹת לְכָל טוּב.

וְכֵן אֵיזוֹ שְׁאֵלָה יֵשׁ: עַל מָה אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל שֵׁשׁ שָׁעוֹת? כַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר עַל רוּחָנִיּוּת? כָּל בָּחוּר יְשִׁיבָה הֲכִי קָטָן וְכָל שֶׁכֵּן אַבְרֵךְ, יוֹדֵעַ מַסְפִּיק שִׂיחוֹת מוּסָר וּמִדְרָשִׁים, שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל עַל רוּחָנִיּוּתוֹ גַּם עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת רְצוּפוֹת.

אֶלָּא, כָּל הַשְּׁאֵלוֹת הַלָּלוּ רַק מַרְאוֹת עַל חֹסֶר אֱמוּנָה. וְלָכֵן צְרִיכִים לִלְמֹד הֵיטֵב סֵפֶר זֶה, וְלַחֲזֹר וּלְשַׁנֵּן אֶת הַלִּמּוּד, וְלָלֶכֶת עִם זֶה לַשָּׂדֶה וְלִצְעֹק לַה’ הַרְבֵּה: תֵּן לִי אֱמוּנָה. תֵּן לִי אֱמוּנָה בַּתְּפִלָּה, שֶׁפֵּרוּשָׁהּ אֱמוּנָה בְּךָ.

לִשְׁמֹעַ לָרַב

עוֹד מֵעִנְיַן הַסְּגֻלָּה שֶׁל שֵׁשׁ שָׁעוֹת, מָצָאנוּ בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה עִם הָרַבִּי מֵרוֹסְטוֹב זָצָ”ל, שֶׁנָּתַן לְתַלְמִידָיו תִּקּוּן, שֶׁכָּל חַג סֻכּוֹת יַחְגְּגוּ בַּעֲיָרָה מְסֻיֶּמֶת, הַנִּמְצֵאת הַרְחֵק בְּמִזְרַח פּוֹלִין. וְכַאֲשֶׁר צִוָּה עֲלֵיהֶם זֹאת, הִזְהִיר אוֹתָם שֶׁעֲלֵיהֶם לְקַיֵּם זֹאת מִבְּלִי לְהִתְחַשֵּׁב בְּשׁוּם מְנִיעָה.

אֶחָד מִמְּקוֹרָבָיו הַצְּעִירִים שֶׁל הָרַבִּי, שֶׁגָּר רָחוֹק מְאֹד מֵאוֹתָהּ עֲיָרָה, הוֹדִיעַ לְאִשְׁתּוֹ שֶׁבְּצִוּוּי הָרַב הוּא לֹא יִהְיֶה עִמָּהּ בְּחַג הַסֻּכּוֹת. הוּא לֹא חָשַׁב לִשְׁאֹל מַה דַּעְתָּהּ. פָּשׁוּט הָיָה בְּעֵינָיו שֶׁאִם רַבּוֹ צִוָּה, אֵין מַה לִּשְׁאֹל וְאֵין מַה לְּדַבֵּר. אוּלָם אִשְׁתּוֹ לֹא הִסְכִּימָה כְּלָל שֶׁיִּסַּע וְיַעֲזֹב אוֹתָהּ בִּימֵי הֶחָג וְאַף נִפְגְּעָה מְאֹד מֵעֶצֶם כַּוָּנָתוֹ לַעֲזֹב אוֹתָהּ.

הַתַּלְמִיד לֹא נִבְהַל, רַבּוֹ אָמַר לוֹ בְּפֵרוּשׁ שֶׁלֹּא לְהִתְחַשֵּׁב בְּשׁוּם מְנִיעָה, וְהוּא הִתְכַּוֵּן לְקַיֵּם אֶת צִוּוּיוֹ יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה, וְכִי צָרִיךְ הוּא לְבַקֵּשׁ אֶת רְשׁוּתָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ? דַּעְתּוֹ שֶׁל מִי יוֹתֵר חֲשׁוּבָה? דַּעְתּוֹ הָרְחָבָה שֶׁל הָרַב, שֶׁכָּל דְּבָרָיו דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, אוֹ דַּעְתָּהּ הַקַּלָּה שֶׁל אִשְׁתּוֹ שֶׁרוֹאָה לְנֶגֶד עֵינֶיהָ רַק אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה, אֶת נוֹחִיּוּתָהּ, וְשֶׁחוֹשֶׁשֶׁת מַה יַּגִּידוּ…?

וְכָךְ נָסַע הַתַּלְמִיד לְאוֹתָהּ עֲיָרָה לְלֹא רְשׁוּתָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ.
 

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

הגן היומי בשדי יער עמוד 387-388: שֵׁשׁ שָׁעוֹת הֵן זְמַן מַסְפִּיק אָרֹךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן עוֹד וָעוֹד עַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֲמוּרִים וְעַל עוֹד דְּבָרִים...

Featured Products