לפנים משורת הדין- מפניני פרשת ואתחנן

מפניני הפרשה : ” וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה’ ” (דברים ו, י”ח)

ביום ראשון האחרון צמנו את צום ט’ באב שלא נחרב אלא בגין ‘שנאת חינם’, הצום אינו מצביע על מצב נקודתי, זמני שהיה ונגמר אלא על מצב מתמשך ושלא יגמר עד שיעלה ברצונו יתברך להביא את המשיח. המשיח יכול לבוא באחת משני הדרכים ברחמים או בדינים. אם נקדים תרופה למכה ונרבה ‘אהבת חינם’ בע”ה נוכל להיגאל ברחמים. הבה נבחן כמה מושגים הקשורים אחד בשני שמובילים אותנו אל דרך המלך.

בתלמוד מוזכר סיפור נהדר על אמוראים שהתנהגו על פי דין זה של לפנים משורת הדין, אחת מהם שייכת למצוות השבת אבידה, רבי יהודה הלך בשוק אחרי מר שמואל ושאלהו ‘מצא כאן ארנק מה הדין?’, ענה של המוצא. רבי יהודה הקשה ושאל נתן בה סימן באבידה אז מה עושים? ענה האיש חייב להחזיר. ענה לו רבי יהודה שאין חיוב אלא לפי שורת הדין. כלומר, אין חיוב להחזיר אבידה שנמצאה במקום כזה, אבל מוטב להחזירה לפני משורת הדין.

כלומר במילים אחרות, מצד הדין זה נכון אינך חייב להחזיר, אולם מצד החסידות אפילו במקרה שבו מותר לך לקחת אותה, עלינו לנהוג ‘לפנים משורת הדין’ ולהחזירה לבעלה.

עצם המעשה שבו אתה מחזיר משהו שאינך חייב כבר מולידה בך טבע יותר טוב של ותרנות, אמפתיה ואכפתיות ובעיקר ‘אהבת חינם’ כי אתה חס על ממונם של אחיך.

בפרשת השבוע ‘ואתחנן’ אומרת תורתנו הקדושה ‘ועשית הטוב והישר בעיני ה”, חז”ל מסבירים שמהפסוק הזה עלינו לפעול ולהתנהג ‘לפנים משורת הדין’. הייו, שישנם מקרים שלא צריך לדקדק עם אחרים אלא כדאי לוותר במצבים מסויימים גם על מה שמגיע לנו על פי דין.

לא חרבה ירושלים אלא..

דאמר ר’ יוחנן לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה. אלא דיני דמגיזתא (שם מקום) לדיינו? אלא אימא שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא עבדו לפנים משורת הדין (תלמוד בבלי)

לפנים משורת הדין: יש דין תורה ויש לפנים משורת הדין. כלומר המקום בו נוכל לגלות רחמנות, אמפתיה, להיטיב עם הזולת, לוותר ולרחם. כעת מובן מה הקשר גם לט’ באב.. שזהו הביטוי העמוק של ואהבת לרעך כמוך ואהבת חינם..

המאמר מוקדש לעילוי נשמת אימי ברכה חתון בת שרה ע”ה, נלב”ע ט”ז מנם אב שבת קודש פרשת ואתחנן