בגן החכמה עמודים 267-268

בְּתוֹךְ-כָּךְ נִשְׁלְחוּ מְסִירוֹת עַל הַמּוֹשֵׁל, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה עַוְלוֹת, וְהֶעֱבִירוֹ הַמֶּלֶךְ, וְנִתְיַעֵץ הַמֶּלֶךְ, שֶׁטּוֹב שֶׁיִּהְיֶה הַמּוֹשֵׁל אִישׁ תָּם, שֶׁהַתָּם יִנְהַג הַמְּדִינָה בֶּאֱמֶת וָישֶׁר, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ חָכְמוֹת וְהַמְצָאוֹת…

כָּל מַנְהִיג שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּיֹשֶׁר וֶאֱמֶת, סוֹפוֹ לְאַבֵּד אֶת מֶמְשַׁלְתּוֹ וּמַלְכוּתוֹ. כִּי מֵאַחַר וְכָל תַּכְלִית בְּרִיאַת הָעוֹלָם הִיא הָאֱמוּנָה, עַל כֵּן שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים הִיא הָאֱמוּנָה, וּמִמֵּילָא שְׁלֵמוּת הַמַּנְהִיגוּת וְהַמַּלְכוּת הֵם לְפִי הָאֱמוּנָה. וּבְוַדַּאי כָּל הַיֹּשֶׁר וְהָאֱמֶת שֶׁל הַמַּנְהִיג תְּלוּיִים אַךְ וְרַק בָּאֱמוּנָה, שֶׁהֲרֵי כָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקֻשָּׁר לָאֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מְקֻשָּׁר עִם בּוֹרֵא הָעוֹלָם, וְעִם הָאֱמֶת שֶׁל הַבּוֹרֵא, וְעִם הָאֱמֶת שֶׁל הַבְּרִיאָה, זֶה בִּלְתִּי נִמְנָע שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ עָקֹם וּמָלֵא שֶׁקֶר וְעַוְלָה.

רַק הַיֹּשֶׁר שֶׁהוּא עַל פִּי הָאֱמוּנָה הוּא הַיֹּשֶׁר הָאֲמִתִּי. כָּל “יֹשֶׁר” שֶׁהוּא לְפִי רְאוּת עֵינֵי הָאָדָם, אֵינוֹ יֹשֶׁר כְּלָל. כִּי הָאָדָם הוּא אָדָם, וּבָרֶגַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה אִינְטֵרֶס אוֹ תַּאֲוָה אוֹ חֻלְשָׁה, וְכָל שֶׁכֵּן אִם יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה לַחַץ, מִיָּד הוּא מְשַׁנֶּה אֶת הַיֹּשֶׁר, בְּאֹפֶן שֶׁיַּתְאִים לְאוֹתוֹ אִינְטֵרֶס אוֹ חֻלְשָׁה שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה: כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְצַדִּיקִים גְּמוּרִים, אִם יִהְיוּ מְשֻׁחָדִים לְאֵיזֶה דָּבָר, תֵּכֶף תִּסְתַּלֵּק כָּל חָכְמָתָם וְיָשְׁרָם. לָכֵן רַק הַיֹּשֶׁר שֶׁהוּא עַל פִּי הָאֱמוּנָה הוּא יֹשֶׁר גָּמוּר, שֶׁלֹּא זָז יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, כִּי זֶהוּ יֹשֶׁר שֶׁמְּבֻסָּס עַל חֻקֵּי הַתּוֹרָה וְעַל אֱמוּנָה בְּבוֹרֵא עוֹלָם, הַמַּבִּיט וְצוֹפֶה וְשׁוֹפֵט אֶת כָּל הָאָרֶץ, וְלֹא עַל הֲבָנַת הָאָדָם, שֶׁהִיא כָּאָמוּר מְשֻׁחֶדֶת וּמֻשְׁפַּעַת מֵחֻלְשׁוֹת וְתַאֲווֹת וּלְחָצִים. לָכֵן אָדָם שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת יְרֵא שָׁמַיִם לְעוֹלָם לֹא יִגְנֹב אוֹ יְרַמֶּה, אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה בְּצָרָה גְּדוֹלָה.

לָכֵן, כְּמוֹ שֶׁלְּעִנְיַן הָאוֹצָרוֹת, לָמַדְנוּ שֶׁטּוֹב יוֹתֵר שֶׁיִּהְיֶה מְמֻנֶּה עַל הָאוֹצָרוֹת אִישׁ תָּם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ חָכְמוֹת לְבַזְבֵּז הָאוֹצָרוֹת, כָּךְ הוּא לְעִנְיַן הַמַּנְהִיגוּת, צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה בִּתְמִימוּת. כִּי מִי שֶׁהוֹלֵךְ עִם חָכְמוֹת בְּמַנְהִיגוּתוֹ, הוּא יַעֲשֶׂה טָעֻיּוֹת וְהוּא יִפְגַּע בַּאֲנָשִׁים, וְהוּא יָשִׂים אֶת הַמַּטָּרוֹת הָאִישִׁיּוֹת שֶׁלּוֹ לְנֶגֶד עֵינָיו, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים “הַמַּטָּרָה מְקַדֶּשֶׁת אֶת הָאֶמְצָעִים” וְיַגִּיעַ לְעַוְלוֹת גְּדוֹלוֹת. אֲבָל מִי שֶׁמּוֹלֵךְ בְּיֹשֶׁר וּבִתְמִימוּת, אֵינוֹ מַגִּיעַ לְטָעֻיּוֹת כָּאֵלּוּ. הוּא לֹא מַטִּיל מִסִּים לְלֹא צֹרֶךְ גָּדוֹל, וְהוּא לֹא נִכְנָע לִלְחָצִים חִיצוֹנִיִּים, אִם הֵם אֵינָם עַל פִּי הַיֹּשֶׁר, וְהוּא לֹא מְפַחֵד מִכְּלוּם, מֵאַחַר וְהוּא מַאֲמִין שֶׁאִם הוּא יַעֲשֶׂה אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי אֱלֹקִים וְאָדָם, הַבּוֹרֵא יַעֲזֹר לוֹ וִיכוֹנֵן מַלְכוּתוֹ.

הַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי

וְזֶה דָּבָר שֶׁרוֹאִים בְּעַיִן פְּשׁוּטָה בְּיָמֵינוּ, שֶׁהַהַנְהָגָה אֵינָהּ בְּיֹשֶׁר כְּלָל, וּבְכָל פַּעַם חוֹשְׂפִים שַׂר אַחֵר שֶׁנּוֹהֵג בִּשְׁחִיתוּת וְעוֹשֶׂה עַוְלוֹת, וְעֵינֵינוּ רוֹאוֹת וְכָלוֹת: כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁאֲנָשִׁים בִּלְתִּי הֲגוּנִים יַנְהִיגוּ אֶת הָעָם? לְאָן יַגִּיעַ הָעָם הַזֶּה עִם מַנְהִיגִים כָּאֵלּוּ? הַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי הַיְחִידִי שֶׁיָּכוֹל לְהוֹבִיל אֶת הָעָם אֶל הַטּוֹב הָאֲמִתִּי, מֻכְרָח לִהְיוֹת צַדִּיק גָּמוּר, כְּמוֹ משֶׁה רַבֵּינוּ, שֶׁהָיָה נָקִי לְגַמְרֵי מִכָּל עַוְלָה וְגֶזֶל, וְלֹא נִצֵּל אֶת מַעֲמָדוֹ כְּהוּא זֶה לְקַבֵּל טוֹבַת הֲנָאָה וכד’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֵם נָשָׂאתִי…

וְכָל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהָאֱמוּנָה נֶעֶזְבָה, וְכָל הַנְהָגַת הָעָם מְנֻתֶּקֶת לַחֲלוּטִין מֵאֱמוּנָה, שֶׁזֶּהוּ דָּבָר נוֹרָא שֶׁאֵין הַדַּעַת סוֹבֶלֶת, שֶׁהֲרֵי כָּל עִנְיַן הַמַּלְכוּת הוּא לְהַמְשִׁיךְ אֶת מַלְכוּת הַשֵּׁם בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁזָּכָה דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁמִּדָּתוֹ מַלְכוּת, שֶׁכָּל מַלְכוּתוֹ לֹא הָיְתָה אֶלָּא הַמְשָׁכָה שֶׁל מַלְכוּת הַשֵּׁם, וְהוּא הָיָה מְבֻטָּל לַחֲלוּטִין לְמַלְכוּת הַשֵּׁם, וְלָכֵן מַלְכוּתוֹ הִיא נִצְחִית וְלֹא תִּפָּסֵק מִזַּרְעוֹ עַד שֶׁיִּתְגַּלֶּה מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, וְתִתְגַּלֶּה בִּשְׁלֵמוּת מַלְכוּת הַשֵּׁם, וְתָבוֹא הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה.

כַּאֲשֶׁר הַמַּנְהִיגִים אֵינָם נוֹהֲגִים עַל פִּי הָאֱמוּנָה, לֹא יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה יֹשֶׁר בְּהַנְהָגָתָם. כִּי אִם כָּל מַנְהִיג מַחֲלִיט עַל הַיֹּשֶׁר שֶׁלּוֹ כְּפִי רְאוּת עֵינָיו, מִמֵּילָא אַחֲרֵי שֶׁהוּא מַחֲלִיט שֶׁדָּבָר זֶה הוּא יֹשֶׁר, אֵין הֶכְרֵחַ שֶׁהַמַּנְהִיג אַחֲרָיו יַסְכִּים עִמּוֹ, וּמִן הַסְּתָם, הַמַּנְהִיג הַשֵּׁנִי מַחֲלִיט עַל דָּבָר אַחֵר שֶׁהוּא יֹשֶׁר, וְכֵן הָלְאָה, וְכָךְ נוֹצָר הַבִּלְבּוּל הַנּוֹרָא וְחֹסֶר הַצֶּדֶק הַמְשַׁוֵּעַ שֶׁרוֹאִים בְּהַנְהָגַת הָעָם.