לשחות כמו מקצוען

בס”ד בר”ה

 לומדים להצליח  פרק י’

הורים יקרים, בנוסף לעבודה הרגשית, שעליה כתבנו בפרקים הקודמים, עלינו להקנות לילד עוד מקטנותו, “מיומנויות בסיס”.

גב’ סיגל בן ארצי כותבת בכמה מאמרים, כי כדי שילד יצליח בלימודים, הוא צריך שיהיו לו כמה מיומנויות בסיסיות.

רוב המחקרים שעוסקים במיומנויות למידה, מציינים את חמש המיומנויות הבאות כחשובות ביותר: ארגון, ניהול זמן, התמקדות, ריכוז ומוטיבציה.

בראשית הדרך, נצטרך לערוך “אבחון הורי”.

ניהפך למאבחנים לכמה ימים כדי לדעת אלו תהליכים הילד כבר רכש ואלו תהליכים עליו לרכוש.

בכדי להיות מאבחנים טובים, עלינו בראש ובראשונה להכיר את הילד “מהצד שלו” אנו צריכים לדעת כיצד הילד “רואה” את עצמו ואת זה נוכל לעשות ע”י שיחה עם הילד.

מערכת אמון

ניצור “מערכת אמון” שתאפשר לילד להיות “פתוח” לעבודה איתנו.

נחשוב: האם יש לנו רשות (ברמה הרגשית הבין-אישית) לעבוד עם הילד?!

איך נדע מה התשובה? נרגיש עד כמה הילד שלנו פתוח איתנו ומשתף אותנו בבעיותיו, בקשייו ובחייו הרגשיים.

פעמים רבות ילד שנכשל בלימודים, מפתח תוך כדי הכישלון גם מערכת “אטימות רגשית” כלפי ההורים.

זה נוצר עם הזמן, כתוצאה מהערות וביקורת שלנו כלפי הילד, כאשר אינו מצליח בלימודים. במידה ואנו מרגישים שהילד אינו משתף אותנו במה שעובר עליו מבחינה לימודית ורגשית, כנראה שהוא אינו נותן בנו את אמונו שאנו יכולים לעזור לו ולתמוך בו.

לכן חשוב מאוד, לבנות מחדש את “מערכת הרגשות” הזו ע”י השיטות שהבאנו (בפרקים הקודמים) ובמיוחד על הסטת הפרוג’קטור משלילי לחיובי.  

הערכה אישית

ניצור מערכת אמון עם הילד, ניקח אותו ל”טיולי שיחה” מהנים, נעלה לו את רמת המודעות לעצמו ונשוחח איתו על הרגשותיו ביחס ללימודים בכלל ולמידת הצלחתו בהם, מבלי לבקר אותו או להיות על כס השופט.

נשאל אותו כיצד הוא מגדיר את עצמו כתלמיד, האם הוא חושב שהוא תלמיד: מצוין, טוב מאוד, טוב, ממוצע, בינוני, חלש וכדו’.

בהמשך נבחן יחד איתו את מידת הרצינות שלו בלימודים, את קצב ההתקדמות שלו, את הישגיו הלימודיים בכל אחד מהמקצועות, נשאל אותו לאן הוא רוצה להגיע ומהם שאיפותיו.

לשחות כמו מקצוען

לאחר שהצלחנו לבנות ביחד איתו “פרופיל” על מצב לימודו והרגשתו בעקבות כך, עכשיו נבדוק יחד איתו את “חמשת המיומנויות” החשובות להצלחה בלימודים: ארגון, ניהול זמן, התמקדות, ריכוז ומוטיבציה.

נבדוק במה הילד חזק ובמה הוא חלש? יש ילדים שקשה להם עם ארגון הזמן, יש כאלה שקשה להם להתמקד, יש אחרים שסובלים מעצלות מה, או שיש להם חוסר מוטיבציה.

לאחר הבדיקה, נציין בדף איפה הילד נמצא מבחינת חמשת המיומנויות. אחר כך נחשוב באיזה מיומנות אנחנו יכולים לסייע לילד ולאלו מיומנויות נצטרך עזרה נוספת.

במידה ואנו מתקשים להעביר לילד את בדיקת חמשת המיומנויות, נוכל להשתמש בדוגמא הבאה:

כאשר אתה מתבונן בשחיין מקצועי ואתה יודע לשחות, לא אחת נראה לך שאתה יכול לשחות כמעט כמוהו. “כמעט” זוהי מילת המפתח.

לא די להתבונן במישהו ולחשוב שאתה יכול להיות כמוהו. “עליך לנסות”. קפוץ לבריכה והתחל לשחות. מה דעתך, האם תצליח לעמוד בקצב שלו?! בסגנון המקצועי?! ודאי שלא.

“אז זוהי הנקודה”. לפעמים ילדים אומרים שהם רוצים להיות תלמידים טובים, אבל כשהם מתחילים “לשחות” הם מפסיקים מיד. תחושת הכישלון הצורב, חוסר היכולת להיות כמו התלמידים הטובים בכיתה, חוסר המוטיבציה להכין את השיעורים, חוסר יכולת לימודית בגלל פערים מצטברים, חוסר ריכוז ועוד… כל אלו מונעים מהילד להצליח מבחינה לימודית ולהיות מי שהוא באמת.

שיקוף הורי

וכאן בדיוק נמצא המקום שלנו-ההורים, בתפקיד ה”כל כך חשוב” שעליו אנו מדברים בפרקים של “לימודי הצלחה”.

נשקף לילד בעדינות את היכולות שלו ביחס לרצון שלו ושלנו. נלמד את הילד להכיר את עצמו ולדעת היכן הוא נמצא במסלול ההצלחה, דהיינו: מה הוא כן יכול לעשות בכוחות עצמו, מה הצדדים החזקים שלו ונתחיל להוביל את ההצלחה בכל שאר המיומנויות מנקודת החוזק וההצלחה שלו. אחר כך נקדם אותו לאט לאט ובבטחה לקראת עבודה בתחומים הפחות חזקים שלו.

בדיקת מודעות

רוב הילדים אומרים: שהם מצליחים בלימודים או לפחות רוצים להצליח בלימודים, אבל רק חלקם מצליחים באמת להיות תלמידים מצליחים.

רוב הילדים, לא אוהבים להגיע בכלל לכיתה, מבחינתם שיעור חופשי הוא “גן עדן” של ממש ומורה מחליף- הוא אטרקציה של התעללות נפשית.

ילדים רבים, אינם אוהבים להכין שיעורים, להקשיב בשיעורים ולהשתתף בהם, הם מפריעים, משתוללים, ומבחינתם ספרי הלימוד הם עונש או מטלה משעממת.

כאשר נשאל את הילד אם הוא אוהב ללמוד, יכול להיות שיענה “כן” אך אם נתחיל לבדוק “באמת” נגלה שהילד לא תמיד מקשיב בשיעורים, בד”כ נמנע מלהכין שיעורי בית, מתקשה לחזור למבחנים וכו’

שם המשחק הוא חוסר מודעות וחוסר מוטיבציה. וכאן שוב נמצא חלק מהתפקיד שלנו “לשוחח עם הילד שיחת מוטיבציה” כאשר נעלה אצל הילד את המודעות להצלחתו הלימודית-בתחומים בהם הוא אכן מצליח ואת רצוננו שימשיך להתקדם ולהצליח, סביר להניח שהוא יתאמץ ויהיה תלמיד טוב יותר.

עבודה מקצועית

את השיטה שמוצעת כאן בעבודה על “חמשת המיומנויות” אפשר להגדיר במילה אחת: “השקעה”.

התהליך שאותו נבנה ביחד בע”ה בפרקים הבאים מצריך עקביות, השקעת זמן ומאמץ והכי חשוב – הרבה אהבה, אמפתיה, רצון להתקדם ותפילה להצלחה.

בשבוע הבא נתמקד בע”ה בעבודה משותפת על חמשת המיומנויות שיעזרו לנו לצאת לדרך, ועד אז נבצע אבחון הורי, ושיהיה לנו בע”ה בהצלחה