לתקן? בטח שאפשר!

אל תצטנע פתאום ותגיד 'זה אני'.
הא"ב של תאמין בכוח שלך, של
תאמין שיכולים לתקן הוא שתחשוב
בדיוק ההיפך!
 
 
רבי נחמן בורשטיין, מגדולי חסידי ברסלב, מספר סיפור מופלא אותו שמע מרבי יעקב זאב ברזסקי, מי שהיה דמות מופת בקרב חסידי ברסלב.
 
באחת מנסיעותיו למירון, עבר רבי יעקב זאב בטבריה, שם המתין לאוטובוס שיסיע אותו ואת חברו שהתלווה אליו למירון. היה זה יום חם ויוקד והשמש הטבריינית הקיצית קפחה על ראשיהם. וביום שכזה, מים צוננים הם המצרך הכי מבוקש.
 
לא רחוק מהם היה קיוסק. הם ניגשו לשם וקנו כוס שתייה קרה. המוכר, שהיה רחוק משמירת תורה ומצוות, ראה שני יהודים מזוקנים ובעלי חזות חסידית מתקרבים לקיוסק, מיהר לחבוש כיפה לכבודם ולהגיש להם משהו קר. לפני שהם עזבו הוא פנה אליהם ואמר: "אם כבר הגעתם עד לכאן, תאמרו לי איזה דבר תורה שיישאר בזיכרוני". רבי יעקב זאב חשב מעט והשיב: "רבי נחמן מברסלב, רבינו הקדוש, אמר: 'אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן'". המוכר הודה להם והם המשיכו בדרכם.
 
חלפו כמה שנים, ורבי יעקב זאב הזדמן שוב לאותו קיוסק. הפעם, ראה דמות אחרת, יהודי עטור זקן ופיאות מוכר משקאות קרים לעוברים והשבים.
 
"איפה המוכר שהיה כאן פעם?" התעניין רבי יעקב זאב, והמוכר משיב כשהוא עסוק בלהגיש שתייה לאחד האנשים: "איש לא מכר כאן מעולם מלבדי". לפתע, עטו פני המוכר ארשת פליאה: "רגע, האם זה אתה, שהיית כאן עם חברך לפני מספר שנים ואמרת לי בשם רבי נחמן מברסלב דברים מופלאים?"
 
"אכן" אישר רבי יעקב זאב שזכר היטב את כל אותם חילופי הדברים, אך לא הבין מה הקשר בין המוכר ההוא לזה שמדבר איתו.
 
"דע לך שאת כל יהדותי אני חייב לך!" הכריז המוכר בהתרגשות. "אחרי שאתה וחברך נסעתם, התחלתי להרהר ביני לבין עצמי: הרי מי כמוני קלקל כל כך הרבה, האם ישנם סיכויים שאתקן? אבל הצדיק אמר: 'תאמין שיכולים לתקן!'… כל הדרך הבטלה שמעתי את הדברים שחזרו על עצמם שוב ושוב: 'תאמין שיכולים לתקן'… ואז החלטתי להתחיל לתקן באמת. אט אט, התחלתי ללכת לבית הכנסת, בהמשך לשמור על כשרות המאכלים, וכן הלאה. והיום, כפי שעיניך רואות, אני  יהודי שומר תורה ומצוות וכך גם אשתי וילדיי! איך אוכל להודות לך?! סיים המוכר הנרגש. (מתוך הספר "בצילו של הרבי").
 
"תאמין שיכולים לתקן" – הא"ב של תיקון האדם את עצמו! היכולת להאמין בכוחו! אל תהיה פתאום עניו ותאמר 'אני לא יכול להשתנות, זה אני וזהו'. לא. ההתחזקות שמביאה את האדם לתיקונו אינה מעבר ליכולתו והוא בודאי מסוגל לזה. חבל שבנקודה זו אנשים ממעיטים מערכם ומכוחם ומתרצים זאת בכל מיני משפטים כדוגמת הנ"ל. אין ספר שדיבורים כאלה רק מתישים את האדם, מעייפים אותו, מייאשים ולא מעניקים לו מנוף לעלייה רוחנית.
 
לא מאמינים שזה אפשרי? תראו מה נהיה מריש לקיש עליו מספרת הגמרא, מי שהפך לתלמיד חכם ועצום, מי שהיה החברותא של רבי יוחנן! תארו לכם שהגישה שלו לעצמו הייתה משפטים מייאשים?
 
ריש לקיש (כפי שמספרת הגמרא במסכת בבא מציעא) היה ראש קבוצה של שודדים איומים. ריש לקיש עצמו היה בעל כוח עצום ורב, עד כדי כך שהיה יכול, למשל, לקפוץ מעברו האחד של הנהר לעברו השני. פעם אחת, הוא עמד בקצה הגדה של הנהר. לפתע ראה בקצה השני את רבי יוחנן שהיה טובל בנהר. רבי יוחנן היה יפה תואר עד שהיה נדמה לריש לקיש כאישה, ומרוב יופיו, לא התאפק וקפץ לגדה השנייה. את כל הנהר הוא עבר בקפיצה אחת! כשראה אותו רבי יוחנן, אמר לו: "חילך לאורייתא!". כלומר, אם תשכיל להפנות את כל הכוח העצום הזה לתורה וקדושה אין ספק שתהיה גדול! והוא הבטיח לריש לקיש שאם יחזור בתשובה הוא ייתן לו את אחותו לאישה, והיא יפה ממנו בהרבה. ריש לקיש קיבל על עצמו עול תורה ומצוות וחזר בתשובה שלמה. ואז, כשרצה לחזור ולקפוץ מעל הנהר, לא עלה הדבר בידו והוא נפל בחצי הדרך. זאת העדות לכך שהוא אכן חזר באמת והפנה את כל כוחו לתורה ורוחניות.
 
אם אדם מאמין שיש לו כוח לעשות רע, עליו להאמין שיש לו גם את הכוח לתקן את הרע ולעזוב אותו. להמשיך הלאה. ולא בשמים היא. תראו כמה בעלי תשובה הפכו לרבנים גדולים ומזכי הרבים, מסייעים ועוזרים לכל מי שרק פונה אליהם. מה הסוד שלהם? הסוד הגדול הוא, שהם בעצם באו מאותו מקום. גם הם היו בשאול תחתיות. זה בא ממרוקו, וזה מתימן. זה מארה"ב, וזה סתם מהקיבוץ הרחוק מכל סממן יהודי שורשי. לכן, ואפשר לומר שבזכות זאת, הם מבינים את הציבור, מגיעים לכל אחד, נכנסים אל תוך הלב. הם מבינים שזוהי משימה קשה לעזוב את הכל ביום בהיר אחד ולשוב. ביד אומן הם מלמדים אמונה ומחזקים במילות עידוד את המיואשים והשבורים. משתמשים בעברם בכדי להיכנס לנעליים של העומדים מולם, וברוך השם, מצליחים להגיע ישר לליבו של האדם הכואב.
 
סיפר פעם מרצה לקהל שומעיו, שבעברו היה בעל תפקיד בכיר בצבא ונפגש מספר פעמים קרוב מאוד עם המוות: "אם אני הגעתי למה שהגעתי, אין שום סיבה שאתם לא תצליחו"…
 
"וצריך להתחזק לעמוד בניסיון אם כבר נכשל ועבר עליו מה שעבר. כי מה שנמצאים הרבה בני אדם, שנופלים בדעתם ואומרים שאי אפשר להם לילך בדרך הישר עוד, זה רק מחמת תאוותם ויצרם הרע, וכו'. אין שום ייאוש בעולם כלל וכל אדם צריך שיעבור עליו הרבה קודם שזוכה להיכנס אל הקדושה". (מתוך הספר "עצות ישרות").
 
כן, גם אם קשה, גם אם ניסינו פעמים רבות לשוב ולמרבה הצער נפלנו שוב שוב – אנחנו צריכים להמשיך! לא להפסיק. רק כך נגיע בסופו של דבר לדרגה ששאפנו אליה, שהרי כבר נאמר "שבע ייפול צדיק וקם" (תהילים). והעיקר הגדול הוא – לא להתייאש! רק כך נצליח לשרוד את הגלים ולהגיע לחוף מבטחים!
 
 
* * *
אתם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס"