סיפור לשבת: יוסל’ה קמצן קדוש

הוא היה מקמץ ידיו לכל יהודי שהיה בא לבקש ממנו צדקה, וזה עוד ניחא, אלא שכל עני או קבצן שניגש לבקש צדקה היה מסתכן במנה טובה של ביזיונות ועוד שאר מיני קולחין. למרות מעמדו כגביר העירייה עשיר כקורח ובעל נכסים רבים, עניי הכפר לא זכו להנות מכספו והונו.

ויהי היום והוא נתבקש לבית עולמו, רגע לפני שנפטר באו חברת קדישה ובקשה בפיהם: “יוסי יהודי אתה ועוד רגע והנה הינך מגיע לעולם שכולו טוב, איך תעמוד במשפט ותצדק?! כל כך הרבה כסף ולא נותן פרוטה שחוקה לצדקה? תן צדקה ולפחות ירחמו עלייך מן השמים”, אך יוסי בשלו.

עברו חלפו מספר ימים, והנה יום שישי מגיע וליד ביתו של רב העירייה מתקבצים עשרות, מאות ואלפים מבני העיירה שידם אינה משגת והם מבקשים עזרה כספית לקנות את צורכי השבת. “מה היום מתמול שלשום?, שואל את עצמו הרב. והנה, התשובה לא איחרה לבוא, מידי חמישי בבוקר היתה מונחת מעטפה עם סכום מדויק לצרכי משפחתם ומעולם לא ידעו מי השאיר אותה שם, אך לפתע פתאום השבוע פסק המנהג ואיתו המעטפות. משנפטר יוסל’ה פסקו גם המעטפות, הרב חקר בדק וביקש לבדוק האם יש קשר.

הרב בדק לעומק את הסוגייה וכך בשאלת חלום הוא רואה בחלומו את יוסל’ה שמוסר תודה אישית לכל מי שקיבל ממנו מעטפות, וכאן הכל שלוות עולמים אבל הוא מוכן לרדת שוב לזה העולם בשביל אפילו פעם אחת לתת מעטפה לעוד יהודי. 

הו אז הבנו כולם שיוסל’ה היה לא פחות מאשר צדיק נסתר ונתן מעות בסתר. הוא נקבר בקצה בית העלמין העתיק של קרקוב, אשר בסמוך הרב יום טוב, בעל התוספות יום טוב ביקש להיקבר בקצה בית הקברות ליד קברו של יוסל’ה קמצן קדוש.

אנחנו באמת אף פעם לא יודעים מה הסיפור של הבן אדם שניצב מולו, ואסור לנו לעולם לשפוט ובטח שלא לחרוץ גורלות עם הלשון המרכלת..