תמשיכו ללכת

אם החיים שלכם גן עדן עלי אדמות,
אני באמת שמח בשבילכם. כי שלי
לא. אני עדיין מתמודד עם הכאב
היומי. עם האתגרים והקשיים. ציפיתם
לשמוע משהו אחר?  
 
 
מה שלומכם?
 
שאלה תמימה אך מעושה.
 
אנשים תמיד שואלים "איך הולך?", "מה המצב, גבר? מה חדש, אחי?"
 
"באמת… איך אתה מרגיש?… מה קורה?"
 
אני ממש לא מתכוון להישמע ציני. הם מתנהגים בצורה מנומסת, אבל מה כל כך מסקרן אותם? מה אנשים באמת רוצים לדעת?
 
מה, הם לא יודעים כמה החיים קשים? הם באמת חושבים שהחיים שלך כל כך שונים משלהם? מה הם מצפים ממך שתגיד? "הו, החיים שלי גן עדן עלי אדמות!"…
 
אם החיים שלך גן עדן עלי אדמות, אני באמת שמח בשבילך. כי שלי לא.
 
אני עדיין מתמודד עם הכאב היומי.
 
אני סובל ואני רואה עוד אנשים סובלים סביבי.
 
אני כל הזמן נמצא במבחנים ומתנסה באתגרים לא פשוטים.
 
אם אתה לא, אז תגלה לי מה הסוד שלך.
 
זה מה שאנשים מקווים לשמוע?
 
לפני שאדם הראשון חטא, המצב שלו היה הרבה יותר טוב מזה של היום. הרע שהיה אז בעולם היה במידה פחותה, לא כמו זה שאנו מכירים. כל הרע שהיה קיים בעולם – ונברא על ידי אלוקים ולא על ידי האדם – היה מאוזן בצורה מושלמת ושווה עם הטוב שהיה אז בעולם.
 
בעולם של אדם, הוא היה יכול בקלי-קלות לכבוש את הרע ולהרוויח תענוג נצחי ועילאי.
 
אבל אדם נכשל, ובדרך מסוימת, בורא עולם רצה שהוא ייכשל.
 
כשאדם, בעצמו, הביא את הרע לעולם, הוא הפר האת האיזון שהיה קיים בין הטוב לרע, את זה שאלוקים ייעד בעולם לכתחילה. החטא שחטא לאלוקים הוא הביא סבל איום ונורא.
 
נולדנו לתוך עולם מלא יותר בסבל, חשוך יותר, וכואב יותר מזה שאלוקים 'לכתחילה' התכוון שיהיה. כן, אנחנו עדיין יכולים להשיג את השלמות ולהרוויח את אותו עונג נצחי ועילאי, אבל זה לא יהיה קל. כדי להשיג את זה, אנחנו צריכים לסבול הרבה יותר ממה שהיינו צריכים לסבול לכתחילה, ממה שיועד לנו.
 
אז איזה מן צדק זה? מישהו מאיתנו בחר בכלל בחיים האלה? האם הנשמות המתוקנות שלנו ביקשו לרדת לעולם אלים שדועך מיום ליום? ולמה צריך להעניש אותנו בגלל שאדם חטא?
 
האם אלוקים "שינה את דעתו" אחרי שאדם חטא? ואיך נוכל להיות שקטים ורגועים שבורא עולם יקיים את ההבטחה שהבטיח לנו? איך נוכל להמשיך להאמין בו?!?
 
אדם צריך אמונה עצומה כדי לא לשאול מדוע אנו צריכים לסבול. פשוט להאמין וזהו, כמו שאומרים לנו הצדיקים, שכל סבל שאנו סובלים מאפשר לנו להשיג הרבה מעבר למה שאדם הראשון היה מסוגל להשיג.
 
לא, זה לא הטבע שלי ולא נולדתי עם היכולת לומר תודה לבורא בעולם על הקשיים והניסיונות שאני עובר בחיים, אבל אני בכל זאת מנסה כי הרב שלום ארוש אומר לי שעל ידי שאכופף את הטבע שלי, שאנהג כביכול ב'חוסר היגיון' בזמנים שאני חושב שהחיים שלי מאוימים וכואבים, ואודה לבורא עולם על הסבל הזה, הקב"ה בתמורה יתקרב אלי בדרך לא טבעית. והוא עושה את זה.
 
כשיש בי קצת ענווה לראות את הברכות שבורא עולם משפיע עלי, אני מרגיש שמח אפילו אם זה באמצע ניסיון קשה שאני חווה.
 
לא, החיים שלי לא גן עדן עלי אדמות, ואני גם לא מחפש את זה יותר.
 
כי תחשבו על זה,
 
אם בורא עולם היה מציע לכם הון תועפות ואתם בתמורה צריכים לוותר על התיקון של נשמתכם והשכר הנצחי שבא לצידו, הייתם מוכנים? אם בורא עולם היה נותן לכם ילדים מקסימים, חכמים, מחונכים, בריאות מעולה, בית, רכב, ומי יודע עוד מה, אבל אתם 'רק' צריכים לוותר על התיקון של נשמתכם, האם באמת הייתם מוכנים לזה?
 
החיים האלה חולפים מהר, "כמו צל חולף". רק רחמיו וחסדיו של בורא עולם עושים את הכאב והצער, הסבל והקושי שיש בחיים למשהו מוגבל, סופי, אך את חיי העונג והשכר האינסופי לנצחיים. זו הסיבה שאנו צריכים כל יום לעשות חשבון נפש, כל רגע, לראות את הברכות, את החסדים שלו ולהודות לו, גם אם זה קשה, גם אנחנו לא רואים את הטוב, אלא רק 'רע', על הכל לומר תודה.
 
ככל שאני חי יותר עם האמונה, הפידבקים שאני מקבל מבורא עולם בהתאם. אם אין לי כסף לקנות משהו שאני צריך, בורא עולם בדרכו המיוחדת שולח לי את הכסף שאני צריך לקיים את רצונו, לעבוד אותו בשמחה. אם אני מרגיש אבוד ולא יודע מה יהיה הלאה, בורא עולם מוביל אותי בכיוון הנכון, אם אני רק רוצה לעשות את זה בשבילו.
 
אנחנו יכולים לדעת מתי משיח יבוא בדיוק ויעשה סוף לצרות ולכאב שלנו? כל מה שאנחנו יודעים הוא רק שאכן הוא יבוא, אבל לא מתי. אנחנו גם יודעים שכאשר הוא יבוא יהיה לנו את בית המקדש השלישי והנצחי, המקום בו תשרה השכינה הקדושה, בורא עולם, בעולם הזה.
 
מתי?
 
רק אלוקים יודע.
 
ובינתיים, מה אנחנו יכולים לעשות חוץ מלהתפלל?
 
הנה משהו נחמד ששמעתי:
 
קחו כל "בעיה" שצצה בחייכם ושימו אותה מתחת לרגליים שלכם. אתם שומעים אותי! שימו אותה מתחת לרגליים, הפכו אותה לאבן דרך. אבני דרך אלה יהפכו לשביל שיוביל אתכם בבטחה לשכר שמחכה לכם בסוף הדרך. השביל לשחרור ולגאולה שלכם מרוצף ב"בעיות" הנפלאות שאנו חווים בחיים.
 
וזהו, תמשיכו ללכת ואל תסתכלו לאחור.
 
 
* * *
ד"ר זאב בלן הוא פסיכותרפיסט העוסק בתחום במשך 32 שנים. ד"ר בלן הוא חסיד ברסלב שאת רוב שעות יומו מעביר בבית מדרשו של הרב שלום ארוש – "חוט של חסד" בירושלים. על פעילותו בתחום הפסיכותרפיה קיבל הסכמה מגדולי הדור וביניהם הרבי מניקלשבורג – הרב יצחק פגלסטוק שליט"א והרב שלום ארוש שליט"א. אתם מוזמנים לבקר בבלוג החדש של ד"ר בלן.