לא העיפרון הכי מחודד – חוזרים ללימודים חלק ב

אז שנת הלימודים כבר ממש בפתח ובעוד מספר ימים ילדי ישראל יתחילו את שנת הלימודים הקרובה. חלק בשמחה ובששון, בהתרגשות גדולה וחלקם בחיל וברעדה ועם מוטיבציה נמוכה.

דני התהפך מצד לצד בשעות האחרונות והרגיש כאילו הזמן עצר מלכת. מחוגי השעון כאילו סרבו להתקדם “וטוב שכך” חשב בליבו. “מצידי שגם הבוקר לא יגיע”, חשב בזעף בליבו. 

המחשבות הלכו ונדדו.. “החופש עבר כל כך מהר, אבל היה לי גם דיי משעמם הרבה פעמים. לא תמיד אמא הרשתה לי לרדת למטה בגלל החום, וגם הגינה הייתה ריקה. חברים נסעו לטייל ולא היה מי שיבוא אליי וכשאני רציתי ללכת אליהם והם לא היו בבית. מידי פעם נסענו לבקר דודים ואת סבתא וסבא, הלכנו לפארק, לקייקים ו.. אוף אני כבר לא זוכר לאן עוד. אבל מה זה כבר משנה.. אני כל כך עייף ורוצה כבר לישון. רק לישון. אבל לא מצליח להירדם. אוף זה מציק לי. חבל שאמא לא לידי עכשיו!”

ולפתע בלי שום התראה, כמו משום מקום, הגיעו המחשבות הלא נעימות שהתחילו לדגדג לו בבטן.. אותן מחשבות שכבר חשב שאולי הם מאחוריו ושאולי השנה הם לא יחזרו.. אותן מחשבות לא נחמדות שמפחידות אותו והן גורמות לו עכשיו למשל להישאר ער, ולבהות בתקרה ולחשוב שאולי בית הספר זה לא מקום כל כך כייפי ושלא בא לו ללכת לבית הספר ושההתרגשות שלו היא לא בדיוק כמו של כולם.. כן. ההתרגשות שלו היא מסוג אחר. כולם שמחים וששים לקראת פתיחת שנת הלימודים ודני מיודענו רק רוצה להמשיך ולתחוב את ראשו מתחת לכר ושהחופשה המשעממת הזו לא תגמר לעולם!

הוא החל מלמל.. “בבקשה ממך השם תעזור לי! תעשה בבקשה שהשעה 7.00 בבוקר לא תגיע. אני לא רוצה ללכת בלית הספר. לא טוב לי שמה ולא כייף לי. יש כמה ילדים שמציקים לי, פותחים לי את התיק וזורקים לי משם דברים. מחטטים לי בקלמר ולוקחים בלי רשות. לפעמים גם מרביצים לי בהפסקות. ובכלל בשיעורים אני לא יודע מה קורה לי אבל אני לא מצליח להתרכז.. אני כל הזמן חושב על הבית. חושב על אמא ואבא שהם כל הזמן רבים אחד עם השני, צועקים ולפעמים הם ממש מפחידים אותי כי הם מדברים שאולי יעברו לגור רחוק אחד מהשני.. ואני מפחד ה’. והמחשבות האלה תופסות אותי חזק חזק כל היום. ואני לא יכול להתרכז בלמודים אני כל הזמן חושב על אמא ואבא שקר יאהבו אחד את השני וימשיכו להיות ביחד ויפסיקו לריב. פעם הם רבו בגללי ומאז אני עוד יותר מפחד. אני מרגיש אשם למצב שלהם ומחפש פתרונות מה לעשות. וגם המורים אומרים שאני לא תלמיד טוב. הם כועסים עליי הרבה וזה לא נעים לי. זה מוריד לי את הביטחון. ואני מתבייש בגלל זה. וגם עצוב.”

על דני המתוק, ילד בן 11.8 יכולים אנשי מקצוע לא מקצועיים ובלתי רגישים בעליל להלביש עליו עלילות שווא של בעיות קשב וריכוז, חולמנות, עצלנות, חוסר מוטיבציה ופוטנציאל מבוזבז. וייתכן שאף אחד מהבעיות הללו אינן קשורות אליו – אלא משהו שורשי עמוק בתוך הבית.. וזה בכלל לא הוא.. אבל בכל אופן צריך למצוא סיבה, תירוץ או הצדקה..

אז יכול להיות שדני הוא לא בדיוק העיפרון המחודד בקלמר וייתכן שגם אף פעם לא יהיה. ייתכן שגם אחרת. שאם יקבל עזרה, הכוונה, ייעוץ וטיפול – ויעזרו לו להוציא את המשקעים, הפחדים והטראומות יתגלה ילד לא רק עם פוטנציאל אלא ילד שיצליח גם לממש אותו.

כי ישנו הבדל עצום בין מה שקיים על פני השטח לבין מיצוי בפועל. ובכדי למצות פוטנציאל עלינו ההורים לתת את התשתית הטובה , הנכונה והבריאה ביותר עבור ילדנו! עלינו להיות קשובים, מכילים, אוהבים ועם יד על הדופק. יש הבדל עצום בין חום ואהבה לעומת פינוק. ילד זקוק לתמיכה לעידוד ולביטחון מאמא ואבא. ילד זקוק להרגיש טוב, אהוב ורצוי בבית. אם אנחנו כהורים ניתן לו את המצע הטוב ביותר בוודאי זה ישמש לו כקרש קפיצה לחיים ולהצלחה.

שבוע שעבר כתבתי לכם את הטיפים להכנה קראת בית הספר. אבל הם היו ברמת הכנה כללית לקראת פתיחת שנת הלימודים. כעת אני מנתבת אתכם לחשיבה ועשייה הרבה יותר פרודוקטיבית ועמוקה להבנה ברורה שילד שיש לו בעיות צריך עזרה ובהקדם – אם לא תטפלו בהם הם לא יפתרו מעצמם. להיפך הם ילכו ויחמירו ויתעמקו. ונושא שלום הבית הוא אחד מאבני היסוד לבריאות הנפש של הילדים.

“הכל הולך אחרי ההתחלות” מלמד אותנו רבי נחמן הקדוש. תחילת שנת הלימודים זהו פרק מן חשוב ביותר להתחלה רעננה ופורייה עם משב רוח קליל שיכול לתת דרייב מצוין לילדנו ובעיקר לאלו שמתקשים ושזקוקים לעזרה.

כל קושי וכל בעיה שהיא בכל מידה (חברתית, לימודית, כיתתית, פיזית, קוגניטיבית, מנטלית, רגשית וכיוצא בזה) צריכה וחייבת להיות מטופלת ובהקדם! וגם אנחנו ההורים צריכים לעשות שיעורי בית ולראות איך ואיפה ומה עלינו לתקן בשביל עצמנו ולמען משפחתנו.

תחילת השנה מהווה פלטפורמה מצוינת לשינויים. ההתחלה כשמה כן היא – רגל ימין! אל תגררו את המשקעים, הבעיות, הקשיים והסרבולים משנה שעברה ו/או משנים קודמות לתוך השנה החדשה. תהיו אמצים ותתחילו לשנות. ואין כמו תחילת שנה – להתחיל התחלות חדשות זה גם הכי קל ומתבקש. ואיך שנתחיל ככה זה ימשיך לכל השנה.. זכרו, גם שינוי קטן הוא עדיין שינוי והוא וודאי עדיף מלא כלום. כל שינוי קטן יכול להוביל להצלחה גדולה. בהצלחה!

רוחמה אפרתי

BA פסיכולוגיה תקשורת, Master & Trainer NLP תת מודעי קליני רפואי

מטפלת מוסמכת בבעיות רגשיות ופסיכוסומטיות, ביטחון עצמי וכוחות בנפש

פחדים וחרדות למבוגרים וילדים, פיתוח מיומנויות אישיות ומוטיבציה, העצמה וכישוריי חיים !

שיטה מיוחדת של תת מודע וקוגנטיב  054-2176644