מי מפרנס אותך?

כדי לחיות צריך לאכול וגם לישון. כדי להתפרנס צריך לעבוד. המציאות מכריחה אותנו להתאים את עצמנו לכללים וחוקים. אין דרך אחרת?

2 דק' קריאה

הרב ניסן דוד קיוואק

פורסם בתאריך 14.11.12

כדי לחיות צריך לאכול וגם לישון.
כדי להתפרנס צריך לעבוד. המציאות
מכריחה אותנו להתאים את עצמנו
לכללים וחוקים. אין דרך אחרת?
 
 
בעולם הזה שולטים חוקים מסוימים. למשל, כדי לחיות יש לאכול, גם לישון. פרנסה משיגים באמצעות עבודה. על מנת לסדר דבר-מה, מוכרחים להתרוצץ ולהיטלטל. החיים מאלצים אותנו להתנהג בהתאם לכללים מסוימים. לכאורה.
 
מתחת לפני השטח מתנהל כאן ממש מאבק איתנים, עקרוני, מהותי ועתיק יומין בין שניים, יעקב ועשיו. שניהם חיים כאן בעולם, לשניהם בתים, צאצאים ואילוצים שונים, אך כל אחד מהם חי את חייו במקום שונה לגמרי. עולמו של עשיו מתחיל ונגמר בעשייה. כל היום, בכל מהותו, ועד צאת נשמתו, הוא רואה אך ורק חומר, אילוצי מציאות, דחפים ולחצים. הוא משוכנע שאם הוא לא ידאג, אף אחד לא יעשה זאת במקומו. הוא סבור שהעולם הפקר, רוחש פחדים, סכנות ואיומים. לכן הוא משנס את מותניו ושולח ידיו ברציחות וגזילות. אגרופיו הם אמונתו.
 
עולם של אמונה
 
יעקב איש תם יושב אוהלים. עולמו מסור לשומרים. אף הוא חי כאן, גם הוא זקוק לפרנסה וגם הוא נדרש לעיתים להיות טרוד בסידורים שונים. אך הוא אינו מוצא בעשייה ובחומר עיקר. להיפך, ההשתדלות בעולמו תופסת מקום של טפל. חייו מכוונים למטרה אחת ויחידה – להגיע בכל מצב ומכל מציאות אל התכלית והמטרה. לגלות בכל דבר את רצון הבורא החבוי בפנימיותו, ולהאיר את חשכת החומר באורה הבהיר של ההשגחה. עולמו של יעקב אבינו מורכב אמנם מגזירות המקום והזמן וחוקי הטבע, אך חייו אינם משועבדים להם. אדרבה, הטבע אינו אלא כלי שרת לסודות עליונים, בירורים ותיקונים נפלאים הנעשים על ידי כל תנועה ועשייה טובה שנעשית כאן, לפי דרכה של תורה ומתוך אמונה.
 
התמודדות יומיומית
 
המלחמה הזו היא תמצית התמודדות חיינו, והיא כלל לא פשוטה. בדרך כלל עשיו יוצא ראשון לאוויר העולם. המושכל הראשון בעולמנו הוא טבע וגשמיות. חונכנו והורגלנו לגשת אל ענייני עולם הזה בדרכו של עשיו, מתוך תחושה שאם לא נעשה ונפעל מי יודע מה יעלה בגורלנו. מתוך חרדה ליום המחר ואמונה קנאית במקרי הזמן. בכל יום מחדש אנו נדרשים להתגבר ולהשליט את יעקב על עולמנו. להיחלץ מדעותיו של עשיו, ולהידבק בתמימות האמונה הטהורה, השגחה פרטית, עבודת הבורא, מתוך חירות ושמחה והגדלת כבוד מלכות שמים בעולם.
 
משכנו של יעקב הוא האוהל, אוהלה של תורה. כל עוד תלוי הדבר ברצונו, את כל הווייתו הוא משקיע שם. בצל הדעת החכמה והדבקות. אך בגזירת עליון, גם יעקב נדרש לעיתים לצאת מאוהליו. כדי להמשיך את ברכת השפע והפרנסה, הוא מוכרח לצאת ולשלוח יד בענייני העולם. כדי להמשיך את הברכות לצאצאיו, נאלץ אבינו יעקב לעטות את מדיו השעירים של עשיו. וזו עת מבחן חשובה במיוחד. העולם מכריח את כל הבאים בשעריו לשלוח ידיו בעניינים של חומר, משא ומתן, סידורים, התרוצצויות וכדומה. כאן, בשטחו השעיר של עשיו, נבחנת בכורתו ומעלתו של יעקב. משום שגם, ובעיקר, בחוץ יש לנהוג בשכל. להתהלך באורה של תורה, לעשות ולפעול מתוך אמונה וביטול והכרה שהכל ממנו יתברך ואין עוד מלבדו.
 
יעקב אבינו, שנאלץ ללבוש את כלי אומנותו של עשיו, ממשיך לדבוק גם אז בקולו של יעקב הזורח בפנימיותו. משום שתמיד, גם במעמקי אילוצי החומר, יש לו ליהודי בתוכו פנימה קול ענוג וטהור של יעקב. קול התורה ואור השכל, הדבקות והנועם. קול של תפילה ותקווה לישועת השם.
 
יהודי יודע שלמרות ההשתדלות הראויה שנכפתה עליו, עדיין הוא מצפה אך ורק לרחמיו של הבורא, שהוא לבדו זן ומפרנס, מחיה ומבריא. עושה היהודי גם את מלאכותיו החומריות באמונה טהורה. שליו הוא גם בתוך עומסי עבודה, משום שהוא יודע שלא פרנסתו ולא הצלחתו, לא חייו ולא גורלו תלויים בהשתדלותו. העשייה והעבודה אינם אלא קיום רצון הבורא. שכך גזרה חכמתו הנעלמת שיתנהג העולם בסדר שכזה.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

זה קורה תמיד אחרי חג או חופשה. לפעמים גם נדמה שצריך עוד כמה ימים רק כדי להתאושש לפני שחוזרים לשגרה. לנחות בשלום, זה כנראה לא עסק פשוט.

Featured Products