ולא אוסיף עוד להכות
עם ישראל היקר, אחים ואחיות אהובים, מה נאמר ומה נדבר. אי אפשר לעכל אי אפשר להכיל את האסון העצום שכולנו עדים לו. אין ספק שזה המצב הקשה ביותר שעם ישראל היה בו מאז השואה האיומה. דמי אחינו ואחיותינו הקדושים זועקים אלינו מן האדמה!
דמי אחינו זועקים
עם ישראל היקר, אחים ואחיות אהובים, מה נאמר ומה נדבר. אי אפשר לעכל אי אפשר להכיל את האסון העצום שכולנו עדים לו. אין ספק שזה המצב הקשה ביותר שעם ישראל היה בו מאז השואה האיומה.
דמי אחינו ואחיותינו הקדושים זועקים אלינו מן האדמה, גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה. צער יתומים ואלמנות, צער הורים שכולים, צער וכאב הפצועים בגופם והפצועים בנפשם, צער יושבי הדרום, ולמעשה כל יושבי ארץ ישראל השרויים בפחד איום וצער ארץ הקודש – כל אלה לא נותנים מנוח.
אין לנו צל צלו של ספק שכל אותם קדושים שמתו על קידוש ה’ – כולם עולים ישירות לגן עדן ונמצאים בעולם שכולו טוב ואין כל ברייה יכולה לעמוד במחיצם. וליבנו עם המשפחות ועם הפצועים והשבויים והנעדרים ששרויים בצרה ובמצוקה שלא ניתן לתאר במילים.
ה’ ישלח את מלאכיו הקדושים וירפאם ויושיעם ויחזיר את כולם לביתם לשלום, וישמור וינצור את כל תושבי עוטף עזה והדרום עם כל חיילינו ואנשי כוחות הביטחון המחרפים נפשם במערכה ואת כל עם ישראל יושבי ארץ הקדוש שכולנו בסכנה גדולה.
ואנו אלה פה היום כולנו חיים, חייבים לשאול את עצמנו במה להתחזק, על מה עשה ה’ ככה לארץ הזו ומה חורי האף הגדול הזה? ואכן רבים שואלים אותי איך להתחזק לנוכח המצב הקשה.
ואמנם אין עוד נביא ואין איתנו יודע עד מה, אבל לחפש את המסרים – זו חובתנו כמו שפוסק הרמב”ם: “ודבר זה מדרכי התשובה הוא, שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו יידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב: ‘עונותיכם הטו’ וגו’. וזה הוא שיגרם להם להסיר הצרה מעליהם”.
וברצוני לתרום את ההבנות שה’ חנן אותי כדי שנוכל להתחזק כולנו ולקום מתוך המשבר מאמינים יותר ומחוזקים יותר.
ראשית, להתחזק בהודאה לה’!
האסון האחרון המחיש לנו בצורה האכזרית והכואבת ביותר שאנחנו חיים בין מיליוני חיות אדם צמאות דם שטופות שנאת ישראל המתגאים באכזריותם, ככבשה בין שבעים זאבים. ודווקא האסון הנורא רק מוכיח שכל קיומינו כאן בכל עשרות השנים האחרונות הוא כולו נס ופלא, ניסיך שבכל יום עימנו. ולא רק בדרום אלא ממש בכל נקודה בארץ הקודש.
עלינו לחזור בתשובה על כל השנים שבהן לא ידענו להעריך ולהודות על כל יום של שקט וביטחון ולהתחיל להודות לה’ באמת בכל ליבנו על החיים שלנו פשוטו כמשמעו.
נח יוצא מהתיבה לאחר החורבן הנורא והעצום של כל האנושות ושל כל הנבראים ומקריב עולות. ה’ מריח את ריח הניחוח, ומבטיח לא לקלל את האדם עוד. העולות של נח מסירות את חרון אף ה’.
העולות האלה הן כנגד התודה, כי העולה היא כולה לה’ ואין בה שום צד לאדם עצמו, וכך ההודאה לה’, בשונה מהתפילה שבה אתה מבקש לעצמך – התודה היא כולה לה’.
וכמו שהעולה של נח עצרה את הקללה, כך גם התודה שלנו לה’ יום יום על כל נשימה מתוך ההבנה העמוקה ששום דבר לא מובן מאליו – זה מה שיעצור מעלינו את הקללה. כי מה שעברנו אי אפשר לתאר בשום צורה אחרת מלבד קללה וגזירה קשה, והתודה לה’ תמתיק את הדינים ותעצור את המגיפה.
מסר שני: ישראל בטח בה’ ורק בה’!
סטירת הלחי שקיבלנו צועקת אלינו: אם ה’ לא ישמור עיר שווא שקד שומר. חבורת נבלים פרימיטיבית מצליחה לתעתע בכל הטכנולוגיות המתקדמות ביותר ולשתק את הצבא החזק ביותר, זה רק מראה לנו את האמת והמציאות: אין שום דבר לבטוח בו בעולם הזה מלבד בה’ יתברך.
עם ישראל היקר, הסכנה הקיומית של עם ישראל היא להסתמך על “כוחי ועוצם ידי”, אוי לנו אם לא נבין שרק ה’ הוא מקור הכוח והוא שומר ישראל ואין בלתו. בשעה זו אסור לנו לסמוך על אמריקה ועל הגויים ואל על שום כוחי ועוצם ידי ח”ו. אף אחד לא יכול לעזור לעם ישראל באמת, כי עם ישראל צריכים גאולה שלימה ודעת שלימה – ואת זה רק ה’ יתברך יכול לתת לנו! ולכן רק אליו עינינו תלויות ורק בו אנו בוטחים ועליו נסמכים. רק בו.
ואין ספק שככל שנבטח בה’ ולא בשום כוח זולתו, נמשיך עלינו לא רק ניצחון במלחמה אלא גם גאולה וישועה שלימה.
ובכלל הביטחון בה’, הוא לא לפחד כלל, כי פחד הוא ההיפך מהביטחון. וזו הסגולה הנוראה והמפורסמת של רבי חיים מוולוז’ין שהבטיח שמי שקובע וחוקק בלבו שאין עוד מלבדו ושאין שום כוח בעולם שיכול להרע או להיטיב מלבד ה’ – הוא בוודאי יהיה מוגן מכל צרה.
ישנם סיפורים מדהימים על יהודים שגם בשואה האיומה הלכו עם ההדרכה הזאת וראו ניסים. ר’ יהודה זאב ליבוביץ’ שניצל מהשואה האיומה, מספר שבמציאויות מפחידות ובלתי אפשריות אמר ליהודים שסביבו: אל תפחדו ותינצלו, ואכן מי ששמע וחיזק עצמו באמונה שלימה – ניצל!
את שתי ההבנות האלה ניתן לסכם במילות הפסוק הקצר שהוא גם סגולה לשמירה: “לה’ הישועה על עמך ברכתך סלה” – הישועה היא אך ורק מה’, וכל תפקידנו הוא להודות לו ולברך לשמו.
והמסר השלישי, פשוט לזעוק לה’!
עברנו כל כך הרבה דברים קשים, כאבנו, בכינו, אבל התרגלנו, השלמנו עם המציאות, המשכנו בחיים. אבל זעזוע כזה חייב לעורר אותנו להחליט שמה שהיה לא יהיה עוד. אנחנו רוצים לשנות פזה במוח שלנו: אנחנו מתעוררים לצעוק לה’ ולבקש גאולה שלימה, גאולה ברחמים, גאולה עכשיו. מהיום לא מרפים מתפילות לגאולת ישראל, תפילות מעומק עומק הלב, שלא נראה מראות כאלה יותר לעולם.
זה הזמן לשים סוף לגלות. אומרים שצריך למחוק את עזה. את עזה צריך למחוק? את הגלות הארורה הזאת צריכים למחוק! לא רוצים רק סוף למחבלים, אלא רוצים סוף וקץ לכל צרותינו!
אנשים חושבים: עכשיו זה משהו אחר, עכשיו כבר אי אפשר לחזור לשגרה. זו טעות. כמו שאחרי כל אסון חזרנו לשגרה, כך גם באסון הטראומתי הזה. אם לא נתעורר מעצמנו, אם לא נחליט שמה שהיה לא יהיה עוד – אז נפסיד את ההזדמנות הזאת שנתנו לנו מהשמיים. וזו הזדמנות לגאולה כי: “עת צרה היא ליעקב – וממנה ייוושע”.
הטענה העיקרית כלפי נח הייתה מדוע לא התפלל על בני דורו. כל המבול נקרא על שמו בגלל שלא התפלל – “מי נח”! זה תפקידנו ועבודתנו בשעה זו, ומשעה זו עד שתבוא הגאלה השלימה.
יהודים יקרים, כל אחד מאיתנו מכריע את הכף, כל תפילה וכל מזמור תהלים חשוב מאוד בשמים, כל התבודדות, כל אנחה. זה הזמן להרבות זכויות לעם ישראל, זה הזמן להתחזק בהפצה. אנו אמונים על דברי רבי נחמן שאמר שבכל מקום שיהיה הספר שלי – לא תהיה אש. זה הזמן להפיץ ולחלק את הספר ליקוטי מוהר”ן בכל בית בישראל ובעיקר בקרב חיילינו שבחזית וכבר ראינו ניסים גדולים ועצומים מעצה זו.
אברך שלנו נתן לחבר שלו את הספר ליקוטי מוהר”ן והפציר בו: שרק יהיה בבית… ומספר החבר שטיל נפל בשכונה שלו, וכל הבתים שסביבו ניזוקו קשות ואילו אצלו בבית לא זזה אפילו כוס אחת.
ריבונו של עולם, בזכות הצדיקים ובזכות כל ההרוגים וטבוחים ובאי באש ובמים על קדושת שמך, תאמר די לצרותינו! די לגלותינו!
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור