האיש העשירי
אהבת אחים-לנשק גדולה יותר מכל מלחמה נגד דת, עדה, או כל שטות אחרת שגורמת לפילוג בינינו. אורי היה האיש העשירי, וכמו כל דבר שעשה, גם הפעם הוא לא אכזב.
אהבת אחים לנשק גדולה יותר מכל
מלחמה נגד דת, עדה, או כל שטות אחרת
שגורמת לפילוג בינינו. אורי היה האיש
העשירי, וכמו כל דבר שעשה, גם הפעם
הוא לא אכזב.
היחידה בה עשיתי את השירות הצבאי שלי בצה"ל הייתה יחידה קרבית, אחת מיחידות העילית. באותן שנים, רוב החבר'ה ביחידות האלה היו קיבוצניקים ומושבניקים.
רוב הקיבוצניקים ביחידה שלי היו בעיקר מקבוצת קיבוצי השומר הצעיר. בניגוד ללא דתיים שגדלו במערב בבתים לא דתיים, החבר'ה מהשומר הצעיר, כפי שראיתי אצלנו ביחידה, היו ממש אנטי דת, אנטי אנשים דתיים ורבנים שבעיניהם נראו כ'אנשים חשוכים וכפייתיים', כפי שהגדירו לא פעם כשיצא לנו לדבר על זה. עבורם, התורה הייתה ספר היסטוריה של עם ישראל, וזהו. והדת ומיצגיה היו בעיניהם יריבים.
מבחינה חברתית, הסתדרתי לא רע עם החבר'ה האלה. כי גם אני, אומנם יליד ארצות הברית, אבל בארץ גרתי בקיבוץ. ולמרות המבטא האמריקאי שלי, שלא פעם היה סיבה לעוד בדיחה מצחיקה, הסתדרנו יפה. לא הייתי דתי באותם ימים, גם לא משהו קרוב לזה, אבל הייתה לי זיקה והערכה ליהדות. אני מניח שהזיכרונות מבית הכנסת הקונסרבטיבי בו התפללנו כילדים גרמו לי להרגיש את זה, מי יודע…
שוקי היה חייל גדול וחזק, היחיד מירושלים. ב'רגילות' הוא אהב ללכת למשחקי כדורגל, בעיקר אהב את המשחקים בשבת בצהריים של הפייבורטית שלו – בית"ר ירושלים. כשהיה חוזר הביתה היה שם כיפה על ראשו כדי לכבד את אביו הדתי. שוקי עשה מה שהוא רצה. הקשר שלו לתורה לא היה חזק, רק הכבוד לאביו. שוקי והקיבוצניקים היו מתווכחים הרבה על עניינים פוליטיים מפעם לפעם (כשהיה לנו זמן לנשום) מכיוון שדעותיו נטו לימין. אבל כולם אהבו אותו, הוא היה בחור מצחיק כזה, תמיד העלה לנו את המורל עם ההומור המתוק שלו ברגעים לא קלים במבצעים ובאימונים.
באותו לילה, בדיוק חזרנו מאחת המשימות המסוכנות שנשלחנו לבצע. ביחידה שלנו הייתה תכונה מוזרה: היינו מרגישים את הפחד רק אחרי שחזרנו מהמשימה שהוטלה עלינו, לא לפני. אחרי המבצע, כל אחד מאיתנו שחזר בראשו את כל מה שעבר עלינו, ואת מה שהיה עלול לקרות לנו. לפני המשימה, לא משנה כמה התאמנו ותרגלנו, אף פעם לא ידענו מה מצפה לנו בשטח. הפעם, תודה לא-ל, אף אחד לא נפגע, אבל היו כמה רגעים מסוכנים מאוד. אחרי שעשינו מה שהיינו צריכים לעשות, חזרנו לבסיס, די מתוחים, והקצינים והמפקדים שלנו היו מקבלים אותנו. באותו לילה ביחד עם צוות המפקדים והקצינים הייתה גם המש"קית רינה. למה לכל הרוחות רינה נמצאת שם?
רינה פנתה ישר לשוקי והודיעה לו שאבא שלו נפטר יום קודם וכבר הייתה הלוויה. מכיוון שאנו נמצאים במשך 36 שעות מבודדים מהכל לפני כל משימה, בעיצומם של אימונים ותדרוכים אחרונים, אנחנו מנותקים מהעולם שבחוץ, זו הסיבה שאי אפשר היה להודיע לשוקי על התקף הלב שאבא שלו קיבל, אותו התקף לב שגרם למותו הפתאומי. רינה הייתה מאוד עדינה כשהודיעה לו על מות אביו, אבל שוקי פרץ בבכי כמו ילד קטן. החדשות הלא צפויות האלה הכו בו כמו רעם ביום בהיר (אפילו שהייתה זו שעת לילה מאוחרת).
שוקי הוציא מהכיס ממחטה וניגב את פניו. כאילו אסף את עצמו ואמר לנו, "חבר'ה, אני רוצה לומר קדיש על אבא שלי. אני צריך עשרה אנשים".
ארבעה קצינים היו שם, פלוס אנחנו – שישה חבר'ה כולל שוקי. יש מניין. אבל יש בעיה. אורי הוא האיש העשירי. ואתם יודעים איך זה, אמא שלו הייתה אחת הנשים המובילות של תנועת השומר הצעיר. אבא שלו אתיאיסט מושבע שהאשים את הדת בכל המחלות שיש בעולם, כולל זו שהוא עצמו סבל ממנה. אורי לא מראה סימנים של אדם שעומד להצטרף לאמירת הקדיש, ממש כמו שהוא לא היה נשבע אמונים לצבא הסורי. בלעדיו, אנחנו תשעה. ובשעת לילה מאוחרת במקום בו היינו, איפה תמצא עוד בן אדם שישלים את המניין?
שוקי לא היסס, הוא תמיד עשה את מה שצריך לעשות, והפעם הזו לא הייתה יוצאת מהכלל. הוא החל לומר את הקדיש בקול שבור שהעיד על הכאב שבליבו, "יתגדל ויתקדש…"
אורי שם את הידיים על הראש, וכשכולם אמרו "אמן" גם קולו נשמע. אהבת אחים לנשק גדולה יותר מכל מלחמה נגד דת, עדה, או כל שטות אחרת שגורמת לפילוג בינינו. אהבה שגברה על כל האידיאולוגיות שלמד וגדל עליהן. הוא היה האיש העשירי, וכמו כל דבר שעשה, גם הפעם הוא לא אכזב.
ישראל האמיתית, ישראל שאני מכיר, היא ישראל של 'אורים' ו'שוקים'. ישראל בה כולם נותנים יד לעזור אחד לשני, להתאחד גם ברגעים הכי קשים. זו הסיבה שאני לא אוהב את התקופה בה נערכות בחירות. כולם רוצים לקרוע לגזרים את כולם, מהפוליטיקאים ועד לבוחרים. כי מפלגה, מלשון לפלג, להפריד. אבל מה שאנחנו צריכים היום יותר מתמיד זה את האחדות. בית המקדש חרב בגלל שנאת חינם, וכדי לבנות אותו שוב אנחנו צריכים לאהוב אחד את השני אהבת חינם. למה לחכות שהאויב יאלץ אותנו לעשות את זה? בואו נתאחד כבר עכשיו, נאהב זה את זה הרגע ממש, בלי שום תנאים, אהבה אמיתית, לשמה.
ושלא יהיה לכם ספק, שוקי ואורי הם חלק מאותם אנשים שיזכו להכתיר את המשיח, שיבוא במהרה בימינו אמן.
כ"ב ניסן התשע"ג
4/02/2013
תודה לכולכם. תודה. בהחלט התרגשתי. והחכמתי, תודה, אהבת חינם זהו דבר מופלא שלמדתי עליו דרך הספר 'בגן האמונה המבואר' , כי זו האמת. יפה ומתוקה. כמו שרבנו (הרב שלום ארוש שר) 'תן חיוך 🙂 תן חיוך 🙂 חיים טובים יש בעולם, תן חיוך 🙂 תן חיוך 🙂 ' תודה רבה 🙂
כ"ב ניסן התשע"ג
4/02/2013
תודה. בהחלט התרגשתי. והחכמתי, תודה, אהבת חינם זהו דבר מופלא שלמדתי עליו דרך הספר 'בגן האמונה המבואר' , כי זו האמת. יפה ומתוקה. כמו שרבנו (הרב שלום ארוש שר) 'תן חיוך 🙂 תן חיוך 🙂 חיים טובים יש בעולם, תן חיוך 🙂 תן חיוך 🙂 ' תודה רבה 🙂