הזמנה לאומן

אומן היא עיר קטנה באוקראינה, לא מפותחת זה במילים עדינות, בטח לא עיר במובנים שכולנו מכירים עם הרחובות המסודרים והמודרניים. בעיקרון, זאת עיירה כפרית. בכל אופן, היא נמצאת במרחק שלוש שעות נסיעה מהעיר קייב, וליהודים יש קשר הדוק אליה – הן מהעבר והן בהווה. למה? כי שם נמצא מקום מנוחתו של רבי נחמן מברסלב שנקבר שם לפני 203 שנים, המקום אליו מגיעים עשרות אלפים כל ראש השנה להיות במחיצתו בעקבות אותו כרוז מפורסם "איש בל ייעדר!", שקורא לכל מי שמחשיב את עצמו כתלמיד וחסיד של רבי נחמן מברסלב להיות אצלו בראש השנה.
 
באוקראינה לא הייתי אף פעם בחיי. ברשימת עשר המקומות בהם אני רוצה לבקר אוקראינה אפילו לא מדורגת במקום ה-50. אבל הרצון והכיסופים להגיע לרבי נחמן מברסלב, לעיר הגעגועים בה הוא קבור – אומן – עשו את שלהם והעלו את אומן למקום גבוה מאוד ברשימה. כי ראש השנה אצל רבי נחמן זה לא משהו שהולך ברגל, בטח לא דבר של מה בכך. זה המקום בו הרגשתי שהלב שלי יתנקה וייטהר יותר מכל מקום, דווקא שם, על קברו של רבי נחמן. זה המקום בו הבטרייה הרוחנית שלי תיטען מחדש עם כל הכוח, לי ולמשפחתי.

אל תחמיצו את ההזדמנות! את השנה מתחילים עם ברכה מהרב שלום ארוש! – הברכה שלכם מתחילה כאן! 

 
העובדה שאני גר בצד השני של העולם, בארצות הברית, גם היא משפיעה לא מעט על החלטה אם לנסוע לאומן או לא. חבר'ה, זה לא כמו הטיסה מישראל – שלוש שעות ואתה בחוץ. כאן מדובר על מסע, בעצם טרום מסע לפני המסע הגדול של הנשמה בראש השנה אצל רבי נחמן. בכל מקרה, מכל הבחינות, כולל זו הכלכלית, לא יכולתי להרשות לעצמי לחשוב על אומן כאופציה לראש השנה.
 
אבל הרצון הזה שלא מרפה, במיוחד כשהנסיעה הופכת להיות יותר ויותר מוחשית, זמן קצר לפני ראש השנה כשכולם מדברים עליה ועל אומן בלי הפסקה, על מה שקורה אצל הרבי, על החוויות והתחושה העילאית שאי אפשר להסביר, אלא אם כן אתה חווה אותה בעצמך. הרגשתי שאני חייב להיות שם. וכסף, כמו שאמרתי, לא היה לי, פלוס עוד כמה מניעות. מה עושים? שולחים מייל לרב אליעזר רפאל ברוידא, שהתשובה שלו הייתה לא פחות מאשר: "דבר עם השם על זה כל יום עשר דקות במשך 45 הימים הקרובים" (ממש סמוך לראש השנה).
 
אז דיברתי.
 
תוך כדי הליכה בפארקים במקום מגוריי, לצד נהרות שופעים ורחובות של ערים כמו שאנחנו מכירים, הקדשתי 10 דקות כל יום בשיחה שלי עם בורא עולם, התפילה האישית, וביקשתי ממנו שיעזור לי להגיע לאומן.
 
הימים חלפו ואין שום שינוי במצב של חשבון הבנק, כל שכן בזה של הכיסים של מכנסיי, סנט אחד מיותר אין שם, בטח לא לכרטיס לאומן ולסידורים הנלווים לנסיעה שכזו.
 
ימים בודדים לפני ש-35,000 איש מכל העולם עושים את דרכם לאומן, ולי אין עדיין שום כיוון איך אני מגיע לשם.
 
עד, ולא יאומן, לאותו יום שחבר שלי התקשר אלי למשרד.
 
החבר היקר שלי, שכבר ארגן את כל הנסיעה שלו לאומן והזמין מקום במקום הכי נחשב באומן – אין-אומן, שמציע לוקסוס לשוהים, ממש לא בסטנדרטים של אומן, שיעורים לאורך כל ימות החג ומה לא!… והוא, החבר היקר שלי, מתקשר אלי ומספר לי איך פתאום צצו דברים על הפרק והוא ממש לא יכול לנסוע, לכן הוא רוצה לתת לי את הכרטיס והמקום במלון וכל השאר. לא, אני לא צריך לשלם לו אפילו סנט אחד, כי הוא לא רצה. מה שהוא כן רוצה זה שאתפלל עליו ועל משפחתו אצל רבי נחמן ואומר את התיקון הכללי בשבילם.
 
נשמתי עמוק, אמרתי תודה, וניתקתי את הטלפון. שנייה אחרי, קפצתי מרוב שמחה במשרד שלי  ולא הפסקתי להודות לבורא עולם. ככה באמצע המשרד, רוקד ושר לי, נפעם מהנס שבורא עולם עשה איתי. ואחרי הנס הגדול הגיעו בזה אחר זה עוד ניסים. כמו מה אתם שואלים? כמו הנס שאשתי הסכימה שאסע בראש השנה לאומן, וכשהנס הזה התרחש, אחרי שעתיים כבר היה לי כרטיס, מקום לישון, לאכול, ומקום באולם השיעורים.
 
אומן, הנה אני בא…
 
באותו שבוע כבר הייתי על המטוס לקייב, דרך גרמניה, ליעד העיקרי והחשוב שלי – אומן. אחרי הנחיתה בשדה התעופה בוריספיל, עליתי על האוטובוס שיוביל אותי ליעד הנכסף. הדרך לאומן מגוונת. בהתחלה, אתם עוברים דרך בנייני מגורים גבוהים, בהמשך נתקלים בבתים כפריים, עולים על גשר שחוצה את נהר דנייפר – אותו נהר שמהווה נתיב תחבורה ותיירות עיקריים וכמקור החיים החשוב באוקראינה.
 
אחרי שלוש שעות נסיעה, אני עומד מול המלון שלי בעיר הגעגועים, אומן.
 
תוך כדי הנסיעה, הרבה שמועות הגיעו לאוזניי על אומן ומה שקורה שם בראש השנה. היו כאלה שאמרו שבמקום נערכות כל מיני מסיבות לא ראויות עם כל מיני חומרים ואלכוהול, דברים שאין שום קשר בינם לבין ראש השנה של רבי נחמן מברסלב, אפילו לא קשר מקרי או דמיוני. אלה הן רק שמועות זדוניות. כי מי שהיה באומן בראש השנה, יודע שהעיר הזו מקבלת אופי של עיירה יהודית בניחוח של פעם. רוב המקומיים מפנים את בתיהם לטובת היהודים שמגיעים לשם, כמובן עם תמורה כספית הולמת. המקום אפוף קדושה וחרדת קודש. כן, בימים הקודמים לחג ובצאת החג הקדוש – יש ריקודים ברחובות, מוסיקה ושמחה, והרבה עוצמה רוחנית. לא מסיבות ולא בלגאן כמו שאמרו השמועות. ומצד שני, בכיות של יהודים רבים שמבקשים תיקון לנשמתם, את קרבת הבורא, את עצתו של הצדיק הגדול שנמצא שם.
 
עברית היא השפה העיקרית ששומעים ברחובות אומן בימים שקודמים לראש השנה ותוך כדי. וגם, וזאת חוויה אדירה בפני עצמה, המעמד הגדול של התיקון הכללי שעות ספורות לפני שנכנס החג. מעמד לא מהעולם הזה! כזה דבר לא ראיתי אף פעם בחיי.
 
בחג עצמו, תמצאו את כל המניינים המיוחדים של התפילות, כשהגדול מכולם הוא בקלויז – שם מתפללים קרוב ל-10,000 איש! אתם מתארים לעצמכם איך נשמעות מחיאות כפיים של 10,000 איש כשמזכירים את המילה "המלך" ביום החג, את ההמלכה של בורא עולם עלינו?! מי שלא שמע את מחיאות הכפיים האלה לא שמע מחיאות כפיים בחייו…
 
והציון של רבי נחמן, אח… המקום בהא הידיעה. ולא פלא. הרי הוא הבטיח עם שני עדים – שניים מתלמידיו הקרובים, שמי שיבוא על קברו ויאמר את עשרת המזמורים של התיקון הכללי וייתן פרוטה לצדקה, הוא יעשה הכל כדי לעזור לו, יכנס לגיהינום וילך בו לאורך ולרוחב וימשוך אותו מהפיאות החוצה.
 
לומר את עשרת המזמורים המיוחדים האלה להם קרא רבי נחמן בשם התיקון הכללי, ליד קברו, אחרי שאמר את ההבטחה הזו לפני למעלה מ-200 שנים, זה משהו מיוחד. זאת חוויה אדירה. למעשה, עצם העובדה שאני באומן היא חוויה נפלאה שאין כמותה. ואני בטוח שכל מי שמגיע לשם מרגיש כך. 35,000 אנשים שעושים את דרכם לשם כל שנה לא טועים! החברויות החדשות שנוצרות שם, האחדות של היהודים שמגיעים לשם – מכל גווני הקשת, מכל מקום בעולם, כשברקע נשמעות שפות רבות, כולם שם ביחד בצוותא המיוחדת של הרבי.
 
ואז, ההתבודדות. המעלה העליונה מן הכל שרבי נחמן דיבר עליה כל כך, לקיים אותה אצלו זה בין הדברים שנחשבים שם לשיא ההתעלות, לפסגה של המסע המיוחד הזה. במהלך החג יש שיעורים רבים של כל הרבנים – הרב שלום ארוש, הרב אליעזר רפאל ברוידא, הרב נתן מימון, הרב חיים קרמר… רק תגידו.
 
את אומן ראש השנה אי אפשר לתאר אפילו במאמר המתוק הזה שבורא עולם נותן לי לכתוב לכם. זה מקום בו השכינה הקדושה נמצאת ביחד עם כולם. מקום של תפילות עצומות. מקום להתעלות ברוחניות. מקום שמשנה לך את החיים, מקום שבו אנשים, אירועים והזדמנויות מתחברים בדרכים נפלאות ולא מוכרות.
 
אבל ההרגשה המיוחדת שליוותה אותי לאורך כל המסע הייתה ההרגשה שרבי נחמן הזמין אותי אליו. ועד כמה שזה יישמע לכם מוזר, הרגשתי שזאת הזמנה אישית מהרבי (בהמשך גיליתי שרבי נחמן מזמין את כל מי שמגיע אליו באופן אישי, הוא כבר יודע מי יהיה אצלו בראש השנה…)
 
ורבי נחמן בעצמו אמר על המסע המיוחד אליו בראש השנה את הדברים הבאים: "כן תאכל לא תאכל, כן תישן לא תישן, כן תתפלל לא תתפלל (הכוונה לתפילה עם כוונות או בלי כוונות) – העיקר שתהיו אצלי בראש השנה!"
 
אז לא להיות שם?!?