רות ואני

מגילת רות תמיד מרגשת אותי מחדש. יש לי חיבור מיוחד איתה, בין אם במודע ובין אם לא. בדיקה מקיפה של נקודות ההשקה מפתיעה אפילו אותי:
 
1. נולדתי ביום ב' בחודש סיון, כמה ימים לפני חג השבועות שבו קוראים את מגילת רות.
 
2. אמא שלי היא גיורת כמו רות המואבייה.
 
3. אחרי שהתחתנתי הפך שם משפחתי לאלימלך, כמו שם בעלה של נעמי.
 
4. לבתי השנייה שנולדה אף היא בסיון קראתי נעמי, או בשמה המלא נעמי אלימלך – שם הכולל את שמם של שני בני הזוג גיבורי העלילה במגילה.
 
5. ולסיום, לתינוק הקטן שלנו במשפחה קראנו דוד, שהוא כידוע נינה של רות.
 
מאמרים נוספים בנושא:
אהבה תמורת אהבה
הנשמה הטובה ממואב
החתונה  הגדולה
 
דמותה של רות המואבייה מעוררת התפעלות דווקא בגלל היכולת שלה להתבטל ולהרפות, וזה מפתיע. למה? כי היינו מצפים מדמות מרכזית, גיבורה עם תפקיד חשוב מאוד – אם המלכות, להיות חזקה, דעתנית ובעלת רצונות. אבל דמותה של רות היא בדיוק ההיפך. אפילו שהיא נסיכה – בת של מלך שהתרגלה לחיים מלאי פינוקים ולשפע גדול, היא לא מהססת לוותר על הכל ברגע אחד כדי להיות שם עבור נעמי חמותה, האישה שנפשה נקשרה בה. נעמי כמו החליפה את משפחתה של רות, ולמרות שבעלה נפטר ולא הייתה מחויבת להישאר איתה היא בחרה לדבוק בה ויהי מה.
 
מסכת הייסורים וההשפלות שבאו לאחר מכן כאילו לא נגעו בה כלל, מעצם מסירותה הגדולה לנעמי ומהרצון העז להשתייך לעמנו. הדבר דרש ממנה התבטלות טוטאלית, כמו הייתה כלי במשחק השחמט של הקדוש-ברוך-הוא, משחק קשה ומאתגר שבסופו היא יצאה מלכה מנצחת כשזכתה להביא את דוד המלך, ולהיות אם שושלת המשיח. 
 
גם אני שואפת להיות כמו רות, להתבטל לרצונו של הבורא שלי. לכל אורך הדרך, במיוחד כשקשה, לדעת שהכל באמת לטובתי ושהאור מחכה לי בקצה המנהרה בדמות של ישועה גדולה. לכן בזמן של קושי, אני מנסה להחזיק בידיעה הזו כדי שאוכל לעבור את התקופות הלוחצות של המֵצרים בהרפיה וללא סבל.
 
וכמו רות, שבחרה להשתייך לעם שלנו ולקיים את תורתנו למרות הקושי והעול שבכך, ישנם גם היום מספר גדול של נשמות שכבר התגיירו וגם כאלו שמחכות להתגייר.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
הברית  מהר סיני
קבל אותה באהבה
בתוך הערפל, שם האמת
 
החשיפה לתופעה זו מחזקת, מרגשת ומרוממת מאוד. הידיעה שאותו אדם הבין, ולא משנה באיזו דרך, שתורת משה היא אמיתית ושאלוקי היהודים הוא אחד ואין שני לו, ובעקבות כך בחר להפנות עורף לכל מה שידע ולהתחיל בדרך חדשה – היא בהחלט לא פשוטה, מדובר בהתמסרות טוטאלית וקבלת עול מצוות שעוזרת לביסוס ידיעת האמת גם אצלנו.
 
אנחנו, שנולדנו יהודים בארץ ישראל, לעיתים נשבים באגביות של חיינו ונוטים לקבל את עובדת יהדותנו כדבר מובן מאליו. כשמגיע מישהו מבחוץ ובתשוקה כה עזה ומבקש להיות גם חלק מאיתנו, זה כמו מעלה את ערכנו בעינינו.
 
השאלות הקשות מיד צפות, "מה? אתה באמת מבקש להשתייך לעם שלנו? המוכה, הרדוף, קשה העורף, מלא הכובד והייסורים? אתה מוכן לקבל על עצמך עול מצוות ועבודת המידות? אתה באמת רוצה לחיות פה בארץ ישראל? ארץ שאת יושביה היא אוכלת?"… אבל פתאום, לנוכח הבחירה של הזר, עולה חינו של העם שלנו ויחד איתו גם חינה של הארץ בעינינו. הוא עוזר לנו להבליט את ערכה ואת יתרונותיה. אנחנו שכל כך רוצים להידמות לעמים אחרים – בלבוש, בהנהגה ובתקשורת, זוכים לראות בן לעם אחר שרוצה להידמות לנו, וזה עוזר להתחבר לשורשים ולמקורות ולכבד ולאהוב את עצמנו.
 
זה מזכיר לי שיר של ברי סחרוף, זמר ויוצר שאיתו עבדתי בעבר כמה שנים:
 
"אל תחפש רחוק תישאר קרוב, כי ככה זה לאהוב את עצמך. לא מול המראה תכנס לתוך. כן זה יכול להאיר אותך".
 
שנזכה להתחבר לנשמה היהודית שלנו באמת ולנצור את יוקרתה, ועל ידי זה לפאר את שמו של הקדוש-ברוך-הוא בעולם כמו רות המואבייה וגרי הצדק, אמן.

* * *
שרון רוטר, רעיה, אמא, זמרת, כותבת ואוהבת לשאול שאלות ולקבל גם תשובות. נמצאת בתהליך של חזרה בתשובה כשבע שנים באופן מעשי, אך כבר יותר מעשור מעוניינת להתחבר ולחקור את שורשיה היהודים. את התפנית החדה שפתחה לה את הלב ואת האמונה בבורא עולם היא זוקפת לזכותו של רבי נחמן מברסלב ומשנתו.אתם מוזמנים לכתוב לשרון רוטר בכתובת: sharonroter@gmail.com