בפעם השביעית, אומן!

לא יאומן איך הזמן טס וראש  השנה כבר כמעט בפתח. השנה זו תהיה הפעם השביעית ברצף שבעלי נוסע לאומן בראש  השנה, לציון של הצדיק רבי  נחמן מברסלב.
 
עברתי הרבה תהליכים נפשיים עם העובדה שבכל ראש השנה אני נשארת עם ילדיי לבד כשבוע, ועוד בחג שנמשך בדרך כלל על פני יומיים פלוס שבת.
 
כמובן שהשנים הראשונות היו לי קשות יותר, למרות שהייתי עם פחות ילדים. אבל תמיד השתדלתי לפרגן לו על הנסיעה, למרות שהיא לא קלה ודורשת מסירות נפש מכל הצדדים המעורבים.
 
השנה, סוף סוף, ובפעם הראשונה אני מרגישה שאין בי אפילו שמץ של רגש שלילי אחד, אלא בדיוק ההיפך – יש בי שמחה גדולה והתלהבות לקראת הנסיעה שלו. אף לא כיווץ קטן בלב או תחושת מסכנות, גם לא תחושת התקרבנות או מחשבה על כמה יהיה לי קשה ואיזה באסה שאצטרך להתמודד לבד עם הילדים.
 
מאמרים נוספים בנושא:
סעו לשלום ואל תשכחו לפרגן, ובגדול!
נשות  אומן
אומן אומן ראש השנה… לנשים!
 
העובדה שהגעתי למצב הזה מדרבנת אותי לשתף את המסקנות לטובת הכלל, והרי הן לפניכם:
 
הראשונה: כנראה שאחרי שבע שנים כבר התרגלתי וראיתי שהשד אינו גרוע כל כך ואני מצליחה להסתדר יפה בעצמי.
 
השנייה: כי השנה, בניגוד לשנים הקודמות, החלטתי להישאר בחג בבית ולחגוג עם עוד נשים בעלות גורל דומה. עצם העובדה שאני נשארת בבית ולא צריכה להתארגן לנסיעה, ועוד אזכה להיות עם חברות אהובות, גורמת לי שמחה והקלה.
 
השלישית: היא מטרת הנסיעה, או הטמעת ההכרה בחשיבות של הנסיעה הזו בשבילינו בפרט, ובשביל העולם בכלל, ואני כבר מפרטת:
 
במובן האישי, אנחנו מתייחסים לנסיעה לאומן כביטוח לכל דבר. ההבטחה של רבי נחמן מברסלב שכל מי שיבוא אליו בראש השנה, ייתן פרוטה לצדקה ויגיד את התיקון  הכללי על ציונו, יזכה שרבי נחמן בעצמו יציל אותו באופן אישי משאול תחתיות. מכיוון שאני יודעת שבמובן הרוחני בעלי ואני זה אחד, לכן אני מתעקשת שהוא ייסע לבטח אותנו כל ראש השנה בביטוח האולטימטיבי לנצח נצחים.
 
אני יודעת שביום הזה שבו כל אחד מאיתנו נשפט כדאי מאוד להימנע מכעס, מחלוקת ורוגז. בתוך האווירה, הסביבה והתנאים בהם הוא נמצא, אני יודעת שהוא מגיע למצב של ביטול וחוסר ציפיות של תענוגות העולם הזה. מתוך הלך רוח זה נוצרת בועה של הגנה בה הוא שמור יותר מפני כעס ומדון.
 
במובן הכללי, כבר נאמר מפי רבי ישראל הבעל-שם-טוב הקדוש, שאומן זו הנקודה הכי טמאה בכל העולם. מתוך נקודה זו פועל רבי נחמן להעצים את הקדושה אל מול הטומאה. בראש השנה, יום הדין של כל אחד מאיתנו, שלנו כעם ושל כל העולם, צריך כמה שיותר כוחות של קדושה כדי להכריע את הכף לבטל גזירות קשות ח"ו, ולהעביר את הכף לכיוון החסד והרחמים. כך לוקח בעלי חלק פעיל במלחמה החשובה הזו, מלחמת האור בחושך.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
מלאכים  מאומן
נזכר ושוב מגיע
מחפשת  אותו ברחובות
 
הרביעית: תוצאת המסע – בכל פעם שבעלי חוזר מאומן, הוא חוזר מואר ושמח ועם כוחות מחודשים של קדושה להתחיל את השנה ברגל ימין.
 
הוא גם מאוד מאוד מתגעגע, ובגלל המרחק בינינו וגודל המעמד והעוצמות הרגשיות הוא זוכה לפרספקטיבה רחבה יותר ולכן מעריך אותי, את הילדים ואת כל המתנות שהוא מקבל מבורא עולם, וזוכר להגיד תודה ולהתרגש מכך.
 
אבל הנקודה הכי חשובה ומהותית שבה אני יכולה להבחין רק בשנה-שנתיים האחרונות, ואחרי שהוא נסע שוב ושוב, פעם אחרי פעם, היא העובדה שאני יודעת בחוש שרק הנסיעות לציון באומן בראש השנה הן אלו שאחראיות לכך שבעלי קילף כל כך הרבה קליפות מליבו. על ידי ההתקרבות לצדיק נוצרה בהדרגה קרבה ופתיחות הלב שמתוכן התקרב באמת לקדוש-ברוך-הוא, והוא מרגיש אותו לא רק בשכל אלא בכל הוויית הקיום שלו.
 
במילים אחרות ופשוטות יותר, אני יכולה לומר שהנסיעות לרבי נחמן הפכו את בעלי לבן אדם. זה לא קרה מיד ולא בבת-אחת. זה היה תהליך ארוך והדרגתי שעדיין ממשיך. אבל אין לי ספק שבזכות הנסיעות, ההתקרבות לצדיק ולהשם, בעלי נהיה אדם עדין ובעל מידות טובות יותר. הוא השיל את הציניות ואת המרירות והתקרב לשורש ולאמת שלו. התוצאה – בעל ואבא מחודש ומשופר פלאים, שהלוואי על כל אחת בעל שכזה.
 
אז סע לשלום בעלי היקר, תבטח אותנו, תילחם על חיינו, תעריך את כל מה שיש לך ותמשיך בעבודת המידות וההתעדנות. והכי חשוב, תחזור אלינו בשלום. דרך צלחה!
 
 
* * *
שרון רוטר, רעיה, אמא, זמרת, כותבת ואוהבת לשאול שאלות ולקבל גם תשובות. נמצאת בתהליך של חזרה בתשובה כשבע שנים באופן מעשי, אך כבר יותר מעשור מעוניינת להתחבר ולחקור את שורשיה היהודים. את התפנית החדה שפתחה לה את הלב ואת האמונה בבורא עולם היא זוקפת לזכותו של רבי נחמן מברסלב ומשנתו.אתם מוזמנים לכתוב לשרון רוטר בכתובת: sharonroter@gmail.com