על נעליים והרגלים

אז מה בין נעליים להרגלים?

"של נעליך מעל רגליך, כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא" (שמות ג, ה).

כדי שנהיה ראויים לעמוד על אדמת קודש,

כדי שהקודש יהיה האדמה עליה אנו עומדים,

עלינו להשיל את הרגלינו אשר אנו נעולים בהם.

והסיפור הולך ככה,

כפר קטן בארץ רחוקה היה נתון למתקפה של חזירי בר. בחיפוש אחרי אוכל, נהגו החזירים להיכנס לחצרות הבתים ולזרוע הרס וחורבן עד שבאו על סיפוקם וחיסלו כל דבר הראוי למאכל.

תושבי הכפר ניסו שיטות שונות כדי לגרש את חזירי הבר, אך ללא הצלחה.

פעם אחת הזדמן לכפר חכם ידוע. כשנודע הדבר, מיד פנה אליו ראש הכפר והציג בפניו את הבעיה, סיפר לו על חזירי הבר הממררים את החיים לכולם.

החכם הקשיב בקשב רב, ואז אמר לתושבי הכפר כי לדעתו יש לו את הפתרון, אבל כולם חייבים לשתף איתו פעולה ולעשות כדבריו, גם אם הם יישמעו להם תמוהים.

בייאוש בו הם היו הסכימו התושבים לעשות כל מה שיגיד להם החכם.

"אספו מכל בית ובית בכפר אוכל והניחו אותו בערימה אחת גדולה בשדה ריק בפאתי הכפר", הורה להם החכם.

התושבים, שחשבו כי אין להם מה להפסיד, וכי ככה לפחות לא יתקרבו החזירים ממש עד הבתים וישאירו אחריהם שובל של הרס, הסכימו לדבריו.

באותו יום נאספה כמות מסוימת של אוכל מכל בית, ונציג התושבים הניח הכל בערימה גדולה במרכז השדה הריק כפי שהורה החכם.

מאמרים נוספים בנושא:

הרגלים, חובה לשנות!

הרגלים, זה קודם בראש!

להזיז את הגבינה

שינויים ותופעות לוואי

רוצה שינוי

אף פעם אל תגיד אף פעם

עשרות חזירי בר נהרו לשדה מכל עבר. בתחילה, הם רק הציצו אל האוכל בחשד, זה היה נראה יותר מדי טוב מכדי להיות אמיתי. כן, אפילו בעיני חזירים…

אט אט, גברו עליהם רעבונם וחמדנותם והם התנפלו על האוכל וחיסלו אותו עד תומו.

גם למחרת חזרה על עצמה התופעה.

התושבים שמחו מצד אחד על השקט שהשתרר בתוך הכפר, אבל מצד שני חשבו שזה מגוחך שהם צריכים להאכיל את חזירי הבר במיטב האוכל של בתיהם. החכם הזכיר להם את הבטחתם לעשות כדבריו, וביקש מהם להתאזר בסבלנות.

חזירי הבר מנו כבר כמה מאות. השמועה שבכפר הזה מחולקות ארוחות חינם עשתה לה כנפיים בכל האזור וחזירים מכל הסביבה באו להשתתף בחגיגה. מדי יום ביומו היו נוהרים בהמוניהם לשדה ונהנים מן המטעמים שהושמו שם עבורם.

כעבור מספר ימים בהם השגרה נכנסה למתכונת קבועה, אמר החכם לתושבים לתקוע ארבע יתדות בארבעת הקצוות של השדה. התושבים עשו כדבריו, והחזירים לא חשו במאומה.

למחרת אמר להם החכם למתוח גדר בין שתי יתדות, והתושבים עשו כדבריו. ושוב, החזירים לא חשו בשום דבר.

במהלך השבוע נמתחו עוד שתי גדרות מסביב לשדה, והחזירים לא הבחינו בהן כלל. הם שעטו קדימה אל האוכל, מכוח ההרגל, דרך הפתח האחד שהיה עדיין לא מגודר.

באותו יום, כאשר כל החזירים היו עסוקים בזלילת האוכל, באו תושבי הכפר ומתחו גדר רביעית. עכשיו, כל השדה מגודר מארבעת הצדדים והפך למכלאה לחזירים הכלואים בו.

כך הצליחו אנשי הכפר לטפל בבעיה.

לפני לכתו, חש החכם חובה לעצמו להסביר לתושבים את העיקרון על פיו פעל, ולבקשם לבחון כיצד יוכלו ליישם את השיעור על עצמם ועל חייהם.

"קל מאוד לפתח הרגלים, בעיקר כאלה שגורמים לנו לנוחיות" פתח את הסברו. "לשבור את ההרגלים, זה מה שקשה. חזירי הבר נלכדו כי פיתחו הרגל לבוא ולקבל אוכל חינם מבלי להתאמץ כדי להשיגו. מאוד נוח, לא? עד כדי כך נוח שבכלל אין חשק להעלות על הדעת שמא זו בעצם מלכודת…"

גם אנחנו, בני האדם, ברובנו נוהגים כך, מפתחים הרגלים ומרגישים "נוח" בתוכם. רק המחשבה על שבירת ההרגל מעוררת בנו פחד.

בכוח ההרגל אנו הולכים לעבודה שאנחנו לא אוהבים, ממשיכים במערכות יחסים שלא מפסקות אותנו, מתנהלים באופן אוטומטי בלי לשנות את הקשה והבעייתי. למה? רק בגלל שהתרגלו לכל זה או כי עדיף לנו המוכר והידוע על פני חופש, אושר ורוגע.

האומנם? האם כך צריכים להיראות החיים שלנו?

* * *

עדנה קדוש – אחות טיפול נמרץ, מטפלת ברפואה משלימה רב תחומית. מאמנת ותומכת על פי חכמת המזרח, המערב והחסידות. מורה בשיטת נקודתרפיה. מחברת הספר "49 ימי מסע", להזמנת הספר וסדנאות בריאות: 050-5574065, ednakadosh18@gmail.com וכן באתר www.ednakadosh.com