מפחדת ליפול?
זה יכול לקרות לכל אחד ואחת, הנפילה הזאת. כן, אפילו לחברה הכי 'דוסית' שלי... מוריה מייסון עם שלוש תובנות מחזקות לנפש כדי לא לבעוט בהכל.
יש לי חברה 'דוסית דוסית', מאה שערים עם כל הלבוש, תינוק חדש כמעט כל שנה… 'אורות' והתלהבות מיוחדים בעבודת השם.
היינו חברות ממש טובות, הייתי אצלה בשבת כלה, היה מדהים לראות נערה שעברה לא מעט זוכה להקים בית של תורה במסירות מיוחדת!
היא הייתה בחתונה שלי, ומאז שנים לא נפגשנו…
אז זהו שאתמול בערב התבדיתי עד כדי לבכות… התברר לי שהיא היום בכלל לא דתייה, בעקבות זה היא גם התגרשה, ואת הילדים השאירה אצל בעלה.
אני חייבת להודות שזה תפס אותי בצורה לא רגילה, איך יכול להיות?! בחורה כל כך דוסית, מתפללת בהתלהבות, לבושה בצניעות, כל העניין שלה זה לימוד התורה של בעלה והגידול של הילדים… מה קרה?!
האמת, אין לי תשובה, כי לא דיברתי איתה וכמו שאמרתי – שנים לא נפגשנו, אבל זה כן העלה לי מחשבות שרציתי לשתף בהן גם אתכן.
בראש ובראשונה – חז"ל כבר לימדו אותנו שאסור לאדם להאמין לעצמו עד יום מותו!
היינו יכולות ברגע אחד להגיע למצב שלה, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, מהמקום הגבוה ביותר – למקום השפל ביותר. יש לנו יצר הרע שלא עוזב אותנו ואנחנו צריכים להילחם נגדו כל הזמן!
לעיתים קרובות יש לנו רצון לא לעשות מצווה מסוימת, לוותר רק על עניין אחד, 'להיכנס' להרגשה כמה הקב"ה לא אוהב אותי, להתנער מכל האחריות שלנו בעולם הזה – כדתיות, כאימהות, כנשים, כעובדות וכן הלאה.
ובאמת, לולא הקב"ה עוזר לנו – אנחנו לא יכולות לַיצר הזה, ואם השם לא מחזיק אותנו חזק אנחנו יכולות פשוט ליפול לכל ההרגשות האלה…
מאמרים נוספים בנושא:
כמובן שצריך להיזהר שההרגשה הזאת לא תגרום לנו להרגיש חוסר אמון בעצמנו וברצונות שלנו, אבל היא כן צריכה לתת לנו יסוד חזק שאנחנו צריכות את הקב"ה איתנו כל הזמן! צריך ממש להתפלל על זה שנזכה ללכת בדרך הנכונה, שהבורא לא יעזבנו ואנחנו לא נעזוב אותו.
הדבר הזה נכון גם על גידול ילדים. לצערנו, אין היום כמעט בית ש'אין בו מת' – שאין בו ילד או כמה ילדים שלא המשיכו בדרך התורה והמצוות, וצריך על זה אינסוף תפילות. הילדים שלנו אחרי הכל הם לא בחזקתנו, הם בידיו של הקב"ה ואנחנו רוצות כל כך שהוא ישמור עליהם ויחזיק אותם צמוד אליו!
מחשבה נוספת שעלתה לי היא על חשיבות ההקשבה לנפש שלנו. הרבה פעמים רוצים משהו מאוד מאוד, שאיפה גדולה לעניין גדול, והולכים עם זה רחוק ובמסירות, שלכאורה נראית לנו אמיתית. אבל, הרבה פעמים יש נתק בין מה שרוצים למסור עליו את הנפש, לצרכים של הנפש, ולא מספיק מקשיבים לנפש כששועטים קדימה. (אוורור, מנוחה, הפרשים בין הילדים, לקרוא לבעל לפני קריסה, זמן לבילוי ולהתמלאות ועוד).
אם לא מקשיבים לנפש שלנו – היא בועטת בסוף בהכל. לא המצאתי את זה, שמעתי על זה הרבה שיחות של הרב שמואל טל ובטוח שיש מיליון תורות של צדיקים על הנושא הזה, אבל כשרואים דברים כאלה קיצוניים זה ממש מחזק את התחושה של הטעות שהיצר הרע עושה לנו – אם את לא כל הזמן נותנת לבעלך ללמוד, וקמה לילדים בלילה, ואוכלת רק מה שבריא, וחלילה לא יוצאת למה שלא חייבים ועוד כל מיני כאלה – את לא בסדר, ואת סתם דפוקה! עם הרגשות כאלה, בסוף הנפש מתפרקת, וכשזה קורה זה יכול להגיע למצבים עצובים ועגומים ממש.
האמת היא, שבדרך כלל עוד לפני שהנפש מתפרקת היא מראה סימני התפרקות, והאישה תפריע לבעלה ללמוד תורה כי אין לה כוח, והיא תעשה דברים ש'בא לה'. אבל בגלל שהשכל אוסר את הדברים האלה, גם כשהם קורים – הנפש לא מרגישה את השחרור שהיא רוצה להרגיש, ואת הביטוי למה שהיא צריכה.
כמובן שהכל צריך להיות במדד הנכון! – בילוי צריך לבוא בזמן הנכון ובמקום הנכון. יש בילויים פסולים שאין ברירה אלא להסביר לנפש שזה לא העניין והיא צריכה לחפש את זה במקום אחר (עבודה קשה ומשמחת של התבוננות…). אבל עצם העובדה שאני נותנת לנפש שלי את מה שהיא צריכה לא בגלל שאין ברירה, אלא כי מגיע גם לה, כי גם היא חלק בכל הסיפור של החיים שלנו – זה חשוב מאוד.
למשל, עד שהעזתי לצאת לנופש נשים לקח הרבה זמן. מה יהיה עם הילדים? הם ישרדו? כנראה אני לא בסדר שאני צריכה מנוחה… זה לא נכון! הילדים מרוויחים מזה (או מכל דבר שבאמת נותן לאמא כוחות ושמחה) גם הבעל מרוויח מזה, והאישה הכי!
ועוד דבר חשוב – לא לפחד לשאול. לא לפחד להעלות קשיים שיש בקיום מצוות (בורר בשבת, מגבונים בשבת, צניעות ועוד) ולפתור את השאלות והקשיים הללו באמת ובתמים, בלי להתבייש שבכלל העלינו אותם.
אני לא באה לסתור בכלל בכלל את הצורך גם במסירות נפש. אדרבה, היא חשובה כל כך! והיא חסרה כל כך בדור שלנו. אבל צריך לזכור גם את הצד השני של המטבע…
ויהי רצון שהשם יפתח את הלב לכל ילדיו התועים, וגם לנו, להרגיש את האהבה שלו, את החביבות של המצוות, את הקריאה שלו כל הזמן אלינו ובתוך כולם את אותה חברה…
בהצלחה!
* * *
מוריה מייסון, נשואה לאברך ואם לילדים מתוקים בחסד השם. מרכזת את "מדרשת בת מלך" שמפעילה תוכניות תורניות-אמוניות במוסדות חינוך. בנוסף, עוסקת בגרפיקה וכתיבה (אתר טל חיים – הרב שמואל טל).
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור