מזוודה ותפילת תודה

השעה שלוש וחצי.

הגעתי הביתה לפני שעה אחרי מרתון מטורף של שיעור הזומבה הקבוע שלי, קניות של אוכל ועוד כמה סידורים דחופים.

בעלי היקר חזר מהנסיעה הארוכה עם צוות ברסלב ישראל, דבר שמסביר את העובדה שהייתי חייבת לשדרג את תכולת המקרר ושאר המקומות שהוא אוהב להתעניין בהם.

אבל אתמול בערב הוא רצה להכין לעצמו את ארוחת הערב השגרתית (והמשעממת) שלו – ביצה (רק הלבן) סלט ועוד כמה דברים שלא הצלחתי לזהות. וכמו שאתם מבינים, אתמול המצרכים שהוא היה צריך לארוחת הערב שלו לא היו במקרר, רק חסה ירוקה ופורחת בתוך שקית חיכתה לו שם במדף עם חיוך שובבי כזה… ואני כאילו, 'אה, אתה גר כאן? סליחה, שכחתי…' כי תאמינו לי, אחרי הרבה זמן שהוא לא היה בבית קצת שכחתי…

"אולי הקב"ה רוצה שתעשה דיאטה ופשוט תפסיק לאכול?" שאלתי אותו. וכבר הספקתם להכיר אותי, לכן אין מצב שאני יודה שנתפסתי לא מוכנה. ב-ח-י-י-ם ל-א!

וחוץ מזה, הייתי צריכה יומיים רק כדי לפרק את המזוודות שלו, לעשות כביסה, לבשל, לסדר כל דבר במקום. ו… אה, יש גם את הילדים שגרים אצלנו בבית שאני צריכה לטפל בהם. אז גם את זה עשיתי. אז תגידו לי אתם, זו אשמתי שלא היה לי זמן לקנות את כל מה שהוא אוכל?!?

אבל לא על זה רציתי לדבר אתכם. באחת המזוודות שלו היה מונח לו דף בתחתית המזוודה, מתחת לכל המתנות והבגדים. הדף היה מקופל, לכן פתחתי לבדוק מה כתוב שם שנייה לפני שגם הוא עשה את דרכו לשקית האשפה שהנחתי לידי, כי זה הדבר הכי אחראי שאפשר לעשות.

לא קניתם, נכון? טוב, האמת שבדקתי מה כתוב בו כי הייתי מאוד סקרנית. אחריות, כמו שאומרים, זה בשביל המבוגרים…

מאמרים נוספים בנושא:

אז זהו, תודה.

תודה. הכי פשוט.

יש לי טרשת נפוצה, תודה.

זה כואב, אבל תודה!

תודה, אבא!

עושים מסיבה מהתודה

…ועת לומר תודה

רק מילה אחת

שווה שמיעה: תודה על הכל, יניב בן משיח

ובכן, התברר שטוב עשיתי שלא זרקתי אותו ככה סתם, מכיוון שהייתה בו תפילה מקסימה – "תפילת תודה".

אז הנה היא. תדפיסו ותלו על המקרר, על הקיר או איפה שבא לכם. תנו עותק לבן/בת הזוג, אפשר גם לילדים ואפילו לשכנים.

תפילת תודה

מלך מלכי המלכים, בורא עולם היקר שלי, תודה לך!

תודה לך! על כל הפעמים בהן עזרת לי, תמכת בי, גרמת לי ליהנות, ריפאת אותי, הגנת עלי ועודדת אותי.

תודה לך! שאתה תמיד שם איתי ובשבילי.

תודה לך! שנתת, ונותן, לי את הכוח לעשות מעשים טובים, את הכוח להתפלל.

תודה לך! על כל הפעמים שעזרת לי, ואני לא ידעתי איך להודות לך.

תודה לך! על כל החסדים שאתה משפיע עלי בכל רגע.

תודה לך! על כל נשימה שאני נושם.

תודה לך! מלך מלכי המלכים אפילו על הדברים שאין לי.

תודה לך! שאתה עושה לפעמים את הדברים קצת קשים.

תודה לך! על העצבות שאני מרגיש לפעמים, כי הכל רק לטובתי למרות שלא תמיד אני רואה ומבין למה.

עמוק בתוך תוכי, אני יודע שהכל בא ממך ורק לטובתי הנצחית, וכל מה שבא ממך מתאים לי בדיוק מושלם, כל פרט מעוצב בדיוק בשבילי כמו שרק אתה, אבא יקר, יודע לעשות.

תודה לך! שאתה עושה את הדברים קצת קשים, לפעמים, כי רק כך אני מעריך את הטוב. רק אחרי שאדם נמצא בחושך הוא יכול להעריך את האור.

תודה לך! על החיים הנפלאים שאתה נותן לי.

תודה לך! שאתה תמיד שומע את התפילות שלי.

בורא עולם, אני מתחנן מכל ליבי שתסלח לי אם לא תמיד ידעתי להעריך את מה שנתת לי, ושאתה נותן לי, ובמקום לומר תודה רק התלוננתי.

אני עפר, ואתה הכל. בבקשה אל תתרחק ממני, אבא יקר.

בורא עולם, אבא יקר שלי, אני אוהב אותך מכל ליבי ונשמתי.

* * *

והנה ה"תודה לך" שאני הוספתי לתפילה:

תודה לך! בורא עולם על הבעל הנפלא שהביא איתו את התפילה המקסימה הזו (שכמעט זרקתי) ושפתחה לי את הלב (אחרי שפתחתי את המזוודות ושמחתי מהמתנות שהוא הביא, כלומר שנתת לנו). וחוץ מזה, אני חושבת שמעכשיו אתחיל להתחשב בו קצת יותר (לפחות אשתדל) ואקנה לו את מה שהוא צריך לארוחות הערב המשעממות והמוזרות שלו…