אייקון חובה באפליקציה של החיים
לא קל להתנתק מהאוטומט של מרוץ החיים, אבל יום אחד חייבים לעשות את זה – להתנתק ולעבור למצב חופש ושקט נפשי. הגיע הזמן להשתדרג!
נכון, לא הכל מושלם ואת זה כולנו יודעים. אבל להרגיש שהכל מושלם? כן.
איך? עם האייקון הנפלא שיש לנו באפליקציה של החיים.
כלומר…
שיש אייקון כזה, כלומר יום כזה בשבוע שמעניק לנו את ההרגשה המיוחדת הזו – השבת. יום שכולו מנוחה עד שחז"ל אומרים לנו, שהאדם צריך לדמות בנפשו כאילו כל מלאכתו כבר עשויה. עד כדי כך!
ביום המיוחד הזה נכנסים לעולם חדש לגמרי שאין בו עבודה, דאגות ופחדים, לחצים או המינוס בבנק שנושף לנו בעורף. זה יום קסום, יום משפחתי, זמן איכות ורגיעה מוחלטת ומושלמת, 'לכה דודי', מאכלים טעימים, שירים ומנוחה. הרבה מנוחה.
הפסקה של יממה שלמה מהכל מעניקה לנו חוסן נפשי שמחזק את הגוף והנפש כאחד. פשוט, מתנקים מהכל – מהצרות, הבעיות, הדאגות והמחשבות – ומתחברים לעצמנו, לתא המשפחתי שלנו ולמי שמעניק לנו את כל הטוב הזה –בורא עולם.
אולם אחת הבעיות הקשות ביותר של האדם היא התענוג המפוקפק והבלתי מוסבר הזה של להתבוסס בצרות שלו, עד שהוא מאבד את דרכו בסבך יער הצרות ומתחיל להסתובב סביב הזנב של עצמו. במציאות כזו אין שום סיכוי לפתרון אמיתי ושורשי מכיוון שאדם כזה עסוק רק בכיבוי שריפות, וגם זה בקושי.
כשאדם מרגיש תקוע, העצה הטובה והעמוקה ביותר היא – להתנתק מהבעיה. להסיח את הדעת, לקחת כמה צעדים אחורה ולחזור אליה עם כוחות מחודשים, מחשבה רעננה והכי חשוב – תקווה חדשה.
ומתי יש הזדמנות אמיתית לעשות את זה? הרי לחץ החיים לא מרפה וכמעט בלתי אפשרי להתנתק ממכבש הלחצים.
בשבת.
ביום הזה עושים עצירה מוחלת. ניתוק מוחלט. סוויץ'.
מאמרים נוספים בנושא:
מה עושה לכם את זה, הספל או הקפה?
המילה 'שבת' היא מלשון 'שיבה' – לשוב לאחור אבל לא כנסיגה, אלא כהתכנסות אל תוך עצמנו, אל תוך מאגרי הכוחות הפנימיים שלנו. הניתוק מכל הבעיות הוא סוד ההתחדשות! וכאשר אדם חוזר ביום ראשון לפעילותו השגרתית, שלרוב מלווה בלחצים – הוא לא אותו אדם. עכשיו הוא מלא בתקווה, בכוחות נפשיים, ברעננות נפשית ומחשבתית. פתאום, דברים שנראו מאיימים ובלתי אפשריים נעשים קלים ופשוטים יותר, בעיות קשות מקבלות פתרון.
הרב שלום ארוש סיפר פעם, שלפני כמה שנים הגיע אליו זוג מקסים שהיו רחוקים מתורה ומצווחת ומסובכים בצרות צרורות עם חובות כבדים, שבדרך הטבע אין שום דרך לצאת מהם. הנושים לא היו נחמדים בכלל וירדו לחייהם ולא נתנו להם מנוח. לא היה להם לא יום ולא לילה. הם הפכו לאנשים רדופים ואיבדו את כל הכוחות והביטחון העצמי. הם נותרו בלי כוחות לעשות אפילו את הדברים שכן היו בהישג ידם. אנשים על סף קריסה טוטאלית, כך הם נראו.
בתור עזרה הראשונה, אחרי שביקשו מהרב שיראה להם איזה דבר בתחום הרוחני הכי כדאי להם לעשות, הרב הציע להם להתחיל לשמור את השבת. הוא הדריך אותם והם גילו שזה לא מסובך כפי שנטו לחשוב כל הזמן. ביום שישי הם הכינו הכל מראש לשבת, ומיד עם כניסת השבת שכחו מכל הצרות. הם הרגישו כמו בני מלכים סביב השולחן שהיה ערוך בכל טוב, דבר שלא קרה לפני כן מכיוון שלא היה לכם חשק לכלום. הם אכלו, שרו ושמחו עם כל המשפחה. זו הייתה מציאות חדשה בשבילם. עולם חדש ממש.
אחרי כמה שבתות הם סיפור לרב שההשפעה של השבת הייתה הרבה מעבר לרק 'יום של מנוחה'. לא רק שהם הרגישו בני חורין משוחררים מכל הדאגות, אלא ראו את ההשפעה הברוכה שלה על ששת ימי השבוע. הם ראו איך היום המיוחד הזה שיקם להם את הביטחון העצמי, החזיר להם את האמונה בעצמם.
אך בעיקר, את התקווה!
הם נעשו קלילים ויצירתיים יותר והחלו למצוא פתרונות, בזה אחר זה, לבעיות הרבות שאיימו להטביע אותם. הם אפילו גילו שהשבת מעניקה להם ברכה גדולה, ואכן החלו לראות אותה בתחומים רבים. כך זכו לעבור את ההתמודדות הקשה בשלום ובבטחה.
אך בעיקר, בשמחה!
זה סיפור אחד מני רבים שסיפר הרב שלום ארוש (וגם כאלה שאני באופן איש מכיר) על ההשפעה של השבת לא רק כיום המנוחה של הגוף והנפש, אלא בעיקר על הכוח להתחדש ולהתמלא באנרגיות חיוביות וכוחות אדירים להמשך השבוע.
סיפור אחד מיני רבים ששמעתי ובוודאי ישנם עוד אינספור סיפורים עליהם עדיין לא שמעתי, אבל מן הסתם קרו, כי היו חייבים לקרות.
הגיע הזמן להשתדרג! זאת מציאות מחייבת ומיוחדת.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור