אמן הרגע
גם אתם רוצים להיות אמנים של רגע, לדעת איך לנהל את רגעי חייכם, לשאוב מהם השראה ועידוד? להרגיש איך הם מציתים את האש הבוערת שבכם להגשים, לשנות ולהשתנות?
זאת עובדה.
חלק גדול ממה שקובע ומעצב את מסלול חיינו, מה שעוזר לנו לעלות על הגל ולהגשים הזדמנויות שנכנסות למסלול הזה, מגיע דווקא מזוג העיניים שלנו – חוש הראיה בעזרתו אנו מסתכלים על עצמנו. על חיינו והרגעים המרכיבים אותם.
וזה לא קל, כי מדובר במסע שיכול להימשך לאורך כל החיים, או עד לרגע בו נגיע לצומת דרכים בו נתבקש לשנות את התפישה והגישה.
ונכון שאין קיצורי דרך, אל היעד צריך להגיע מהמסלול שנקבע ולעשות את כל הדרך שהיא לא פעם ארוכה ומעייפת.
אבל לפעמים משתרבב למסע הזה איזה רגע אחד קטן וקסום, מלא כוח ועוצמה, שמביא איתו תובנות והארות, כזה שדוחף אותנו לגילוי המדהים הפנימי המיוחל, להבין שקרש הקפיצה שלנו תלוי ברצון העמוק שקיים בתוכנו לקום ולשנות, לעשות ולהגשים כאן ועכשיו. כן, גם אם זה נראה בלתי אפשרי.
ובעצם, אין דבר כזה בלתי אפשרי. כי איך אומרים החכמים, אין דבר העומד בפני הרצון!
והם צודקים.
מה כן יש?
את אמן הרגע.
שמעתם עליו, על אמן הרגע?
אם לא, זה הרגע לפגוש אותו.
מאמרים נוספים בנושא:
לא מזמן קראתי את דבריו של רבי שלמה קרליבך זצ"ל על "אמן הרגע", דברים שעוררו בי התפעלות אדירה מהיכולת שלו להתבונן על כוחו של הרגע ומה שהוא מסוגל לעשות לנו בחיים.
"אנשים מסתובבים עצובים" אומר רבי שלמה, "מפני שהם לא יודעים מה יעשו בעתיד. יש לך את הרגע הזה עכשיו. מה אתה מתכוון לעשות איתו? ההבדל בין עצבות לשמחה הוא מאוד פשוט. העצבות תמיד אומרת לך 'אוי וי! מה תעשה בעוד עשר דקות? מה תעשה בעוד עשר שנים?'… אם אתה מלא בשמחה אמיתית במשך דקה אחת, אתה כבר תדע מה לעשות גם בדקה הבאה. מה השם נותן לך? הוא נותן לך את הדקה הזו. הוא לא נתן לך את מחר. ברור שאני לא יודע מה לעשות מחר, הרי עוד לא קיבלתי אותו. העצבות מתעסקת כל הזמן במה שאין לי, ובאמת אין לי עדיין את מחר. האמת היא שאני תמיד עומד לפני האין, מפני שאני עוד לא קיים בדקה הבאה. אני לא שם עדיין. הזמן לא שם. העולם לא שם. העולם נמצא כאן… ממש עכשיו".
מי שמסוגל לחיות את מה שרבי שלמה קרליבך זצ"ל אמר, נקרא אמן הרגע.
וזה קסם לי.
אמן הרגע הוא אדם שיודע ליהנות מכל דבר שבונה ומעצים אותם, אפילו מלשכב על הגב בשדה עם פריחה צהובה…
זכור לי משפטו ומפורסם של הדלאי לאמה שאומר, "יש יומיים בשנה שאי אפשר לעשות כלום. אחד מהם נקרא אתמול, והשני נקרא מחר. היום הוא הנכון לאהוב, להאמין, לעשות ובעיקר – לחיות!".
הרי זה בדיוק מה שאמר רבי שלמה קרליבך זצ"ל, יש לנו את הדקה הזו, את הרגע הזה ממש. אין לנו את המחר. אין לנו.
אנחנו לא יודעים מה לעשות מחר, אבל אנחנו צריכים להיות בשמחה. אנחנו צריכים לחיות את היום כי הדבר הכי נכון ולעשות איתו את הדברים הכי טובים וחשובים.
צריך לחיות את הרגע הזה ממש. כי "העבר אין והעתיד מניין?" אומר רבי נחמן מברסלב.
זה הרגע לאהוב. זה הרגע לתת. זה הרגע לעשות. זה הרגע לעשות עם עצמנו את הדבר הכי גדול ומשמעותי – לחיות כאן ועכשיו את החיים שלנו.
נכון, זה הכי כיף וקל לשכב על הגב באזור הנוחות ולנסות לחיות את האתמול או המחר, להשקיע בהם ים של אנרגיות ולחינם, כי ברור ששום דבר לא ייצא מהם. זו הסיבה שהרגעים הגדולים שאנו חווים בחיים הם אלה שקורים דווקא עכשיו, הם אלה שמעודדים אותנו לקום ולצאת מהאזור הטובעני הזה ופשוט לחיות את הרגע, להיות אמנים של הרגע, של כאן ועכשיו.
וזה לא קשה.
רק תרצו, ותראו איך אתם הופכים לאמן הרגע.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור