אוהבים סוף טוב

לא תמצאו אדם אחד בעולם הזה שלא אוהב סיפור טוב שמחמם את הלב עם סוף טוב. "הפי אנדינג" כמו שאוהבים לומר את זה, "והם חיו באושר ובעושר עד עצם…" ולמה?

הרצון לסוף טוב נובע מהחיים שלנו, שהם יותר כמו האמצע של הסיפור. רוב הזמן אנחנו לא יודעים איך דברים ישתנו או יתהפכו, ואנחנו בהחלט לא יודעים שהכל יתהפך לטובה ועל הצד הטוב ביותר. כל זה נסתר מעינינו.

פעמים רבות אנחנו שקועים בסיפורים עם סוף ציני או כואב. הסוף המסודר והנקי שאנחנו רוצים לסיפור מתחלף במשהו שמקשה עלינו לחייך. ברור שזה לא הסוף האידיאלי.

למה אנחנו מרגישים שהחיים מרירים? למה החיים נראים כנטל בדמות מסע ארוך בלי אור בסוף שלו?

התורה מלאה בהפי אנדים מעוררי השראה. רבי אלעזר (בן ערך) אומר (פרקי אבות ב, יד): "… ודע לפני מי אתה עמל, ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך".

זאת הבטחה של בורא עולם לכל אחד ואחת מאיתנו – סוף טוב אם נעבוד אצלו!

זהו גם אחד העקרונות הבסיסיים של האמונה: כל מה שקורה – הכל מאת השם. ובגלל שזה בא ממנו, זה באופן מהותי טוב והוא אך ורק לטובתנו הנצחית, אפילו ובעיקר כשאנחנו לא מבינים איך. חיים של אמונה דורשים סופים טובים לכל סיפור בחיים שלנו. ולהאמין שהכל יסתיים טוב זו לא אופציה, אלא ציווי אלוקי. (אתם מוזמנים לקרוא את ספרו של הרב שלום ארוש – אמרתי תודה ונושעתי ולהיווכח בעצמכם).

מאמרים נוספים בנושא:

חיים בסטורי

יום מלא צבעים

להגשים חלום

זה לא חלום להגשים חלום

חלומות לא מתגשמים?

זה בסדר, תמשיכו לחלום

זה לא חלום, זה להשתנות!

אל תחלום, תגשים אותו!

תיהנו מהחיים

סופים טובים לאורך כל ההיסטוריה

הראשון שחווה סוף טוב הוא… אדם הראשון. אחרי חטא עץ הדעת המפורסם, הוא חזר בתשובה ונולד לו ולחוה בנם שת, שצאצאיו היו צדיקים לאורך כל הדורות עד אברהם אבינו ועד ימינו אנו. גם לאברהם אבינו היה סוף טוב, לו ולשרה נולד יצחק אבינו והוא זכה לראות את נכדו יעקב גדל ברוחניות ובגשמיות.

אבל ליעקב היו חיים אחרים – מפרכים, מתישים ומעייפים. הוא היה צריך להתמודד (כבר בבטן אימו רבקה) עם אחיו עשיו, שבהמשך – אחרי שנולדו והפכו בחורים – רצה להרוג אותו. הוא היה צריך להדוף את דודו וחמיו לעתיד – לבן הארמי, שניסה כל הזמן לגנוב אותו, כשברח אליו מפני אחיו. בהמשך, לעבוד אצלו שבע שנים עבור רחל רק כדי לגלות שבליל הכלולות דודו-חמיו רימה אותו, ונתן לו את לאה. אחר כך, עבד שבע שנים נוספות כדי להתחתן עם רחל. ואז, התמודדות נוספת עם אחיו עשיו במפגש המפורסם, משם לטרגדיה של בתו דינה, אובדנה של אשתו האהובה – רחל, והסבל הנורא כשאיבד את בנו יוסף ש'חיה רעה טרפה אותו' כפי שאמרו לו בניו.

סוף טוב הכל טוב – זה לא חלום, זה חלק מהחיים שלנו! זאת הבטחה משמים!…

ואחרי 22 שנים של סבל ואבלות על אובדן בנו יוסף, הם מתאחדים שוב. הוא לא מת כפי שאמרו לו בניו, ובנו אהובו לא רק שהוא חי אלא גם המשנה למלך מצרים – האימפריה בהא הידיעה של אותם ימים. האם אתם מצליחים לראות בדמיונכם את הרגע המיוחד הזה שיעקב העצוב ומלא הגעגועים לבנו יוסף פוגש את בנו אחרי 22 שנים? וואוו! זה סוף טוב. ועוד איך שזה סוף טוב, למרות כל הסבל.

הסוף הטוב הנצחי

גם הסוף שלנו יהיה טוב. תהיו בטוחים. משיח יבוא. הוא יאחד את עם ישראל וישמור עלינו בארץ ישראל, חופשיים ומשוחררים משעבודן של אומות העולם.

בורא עולם ימלוך על כל העולם ושמו יהיה אחד (ולא שהוא לא עכשיו, פשוט אז תהיה הכרה וקבלה מלאה של כולם). כולנו נהיה ממוקדים בעבודת השם ונתענג מאורו העצום והנפלא. כל היהודים היקרים שחיו לאורך כל הדורות יהיו השכנים שלנו בדלת ממול.

תארו לעצכם שיש לכם מיליארד דולר בחשבון הבנק. תארו לעצמכם אתכם אוכלים סטייק סינטה משובח ועסיסי. תארו לכם שאתם אנשים בריאים, שמחים עם האנשים שאתם הכי אוהבים ויקרים לכם בחיים.

זה קצמצוץ על קצה המזלג איך ירגיש התענוג שלנו מאורו של בורא עולם כשנחווה את הפרק האחרון בסיפור של עם ישראל.

ואני בטוח שלא תרצו לפספס אותו. למה? כי הסוף עושה את כל הסיפור שווה!