תורה מח – על אשר מעלתם

 

 

צֵירֵי זה בחינת וייצר – יצירה לטב יצירה לביש, יצירה לשכר יצירה לעונש (זוהר בראשית ד’ כ"ז ע"א  ובברכות ס"א), בחינת דין ורחמים. וזה בחינת בינה, ששם נוצר הולד, כמו שכתוב (משלי ב’): כי אם לבינה תקרא. ושם שני בחינות: חסד ודין, כי משם דינין מתערין. והיא בחינת סוכה, כמו שכתוב (תהלים קל"ט): תסוכני בבטן אמי. והיא בחינת כח התפילה, מה שמתפללין בכח, כל עצמותי תאמרנה וכו’ (תהלים ל"ה). והוא בחינת סוכה, כמו שכתוב (איוב י’): בגידים ועצמות תסוככני, כי כח שאדם מכניס בתיבות הם כ"ח אתוון דעובדא דבראשית, שבהם נברא העולם. ועשרה מאמרות שבהם נברא העולם (אבות פ"ה), מקבלין כח מכ"ח אתוון אלו. והדיבורים שאדם מדבר בכח, הם עצמן הדיבורים של הקב"ה. וזה בחינת (ישעיה נ"א): ואשים דברי בפיך, כי הם עצמם דבר ה’, והם כח מעשיו (תהלים קי"א). והמאמרות שבהם נברא העולם, הם בחינת חסד, כמו שכתוב (תהלים פ"ט): כי אמרתי עולם חסד יבנה, והחסד הוא בחינת סוכה, בחינת חיבוק, וזה: ואשים דברי בפיך – אזי: ובצל ידי כסיתיך, שהיא בחינת סוכה, שהיא בחינת צל יד, חיבוק יד ימין (זוהר פגתם רי"ד ע"ב).

 

אבל הדיבורים שאינם דיבורים קדושים, אזי גורם שנתעורר סוכת נוצרים, סוכת עכו"ם, כמו שכתוב (תהלים קמ"ד): אשר פיהם דבר שוא, וימינם ימין שקר, שהוא חיבוק דסיטרא-אחרא. וזה פירוש (שם ל"א): תצפנם בסוכה מריב לשונות – כי כשלשונות של עכו"ם גוברים ח"ו, אזי השכינה היא ריב עם קודשא-בריך-הוא, כמו שכתוב בתיקונים (ת’ כ"א דף מ"ד ע"ב): שמעו הרים "רבי", דאיהי ריב על בנהא בגלותא. כי בארץ ישראל איהי רבי (שם ד’ מ"ח ע"ב), שנתהפך אתוון "ריב" ונעשה רכי. ועיקר ארץ ישראל ע"י כח מעשיו, כמו שכתוב (תהלים קי"א): כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלוה גוים. אבל כשכח הזה, היינו בחינת סוכה נפגם, אזי גוברים אומות העולם, גובר ימין שקר, ונעשה מ"רבי" "ריב", אזי איהי ריב על בנהא, שגלו משולחן אביהם ומארצם יצאו:

 

ובשביל זה סוכה, היינו תפילה בכח, היא סגולה לבנים, ובשביל זה תיכף אחר סוכות – שמיני עצרת, שהנוקבא עוצרת וקולטת הטיפה, שלא תפיל (כמבואר בפע"ח בסופו בכוונות שמיני עצרת). וזה בחינת: תסוכני בבטן אמי, היינו בחינת סוכה נעשה בחינת עיבור. ובשביל זה: ותתפלל חנה על ה’ (שמואל א’ א’) – על דייקא, שהיא בחינת סוכה. גם ארץ ישראל סגולה לבנים, כמו שאמרו רז"ל (ר"ה ט"ז ע"ב): לך לך מארצך, ושם תזכה לבנים, כי נחלת ה’ בנים (תהלים קכ"ז), וזה מחמת: שכר פרי הבטן, שכר סוכה, בחינת תסוכני בבטן אמי. כי עיקר ארץ ישראל הוא על ידי כח מעשיו, כמו שכתוב: כח מעשיו וכו’ לתת להם נחלת וכו’. וכח הזה הוא בחינת סוכה, כל עצמותי תאמרנה, בחינת: בגידים ועצמות תסוככני, בחינת: ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך: