חלק ב-תורה ז- המשך

וזה בחינת מזג הריאה, כשהריאה היא במזג השוה, היא כלולה מכל הבחינות הנ"ל. כי הריאה היא מאירת עיניים, כמו שאמרו רז"ל (חולין מט) – זה בחינת תלמיד, שהשגתו בחינת: ואראה את ה’.

 

גם ע"י הריאה בא שינה (כמבואר (במ"א) לעיל בסי’ ה’) – זה בחינת השגת הבן, שהשגתו בחינת מה, בחינת: מה חמית וכו’, שזהו בחינת שינה, בחינת (ישעיה סד): עין לא ראתה אלקים זולתך. ורוח החיים שבתוך הריאה זה בחינת מקיפים הנ"ל, בחינת (קהלת א): סובב סובב הולך הרוח, בחינת (איוב ד): ורוח על פני יחלוף, בחינת אור הפנים.

 

וכשהשמנים של הריאה הם במזג השוה, על ידי זה מאיר אור הפנים, בבחינת: להצהיל פנים משמן, היינו ע"י השמנים של הריאה מאיר אור הפנים, בחינת מקיפים. והידים הנ"ל שיש בים החכמה כנ"ל, בהם נתגלה אור הפנים, בחינת מקיפים, שהם בחינת הארת הרצון, בבחינת: פותח את ידיך וכו’ כנ"ל. וזהו בחינת חת"ך, שהוא סופי תיבות של פות’ח א’ת ידי’ך, שהוא השם של הפרנסה, כמובא. חת"ך שתי פעמים "רוח", היינו שבאלו הידים הנ"ל נתגלה בחינת המקיפים, שהם בחינת: סובב סובב הולך הרוח, בחינת: ורוח על פני יחלוף, כנ"ל. וזה בחינת (יחזקאל י): וידי אדם מתחת כנפיהם – זה בחינת כנפי הריאה, ששם סובב הרוח, בחינת מקיפים, שמשם נמשך בחינת הארת הידים כנ"ל:

 

וזה בחינת: רוח איש יכלכל מחלהו (משלי יח). רוח איש – זה בחינת רוח החיים הנ"ל, שהוא בחינת: סובב סובב הולך הרוח, בחינת מקיפים, שמשם נמשך פרנסה וכלכלה, בחינת: יכלכל וכו’, כנ"ל:

 

ועל כן כשמעיינים ומדברים מאיזה חידוש שחידש החכם שבדור, אזי נופל יראה על זה שמדבר ומעיין בהחידוש. כי כשחוזרים את החידוש, אזי נתעורר ונתגלה ים החכמה, שמשם מקבל המלכות את הפרנסה, ואזי בא בחינת המלכות להמשיך פרנסה, ועיקר היראה היא במלכות, כי מלכות היא מקור היראה, כמו שאמרו (אבות פ"ג): אלמלא מוראה של מלכות. ואזי נתעורר היראה של החכם שחידש זה החידוש, כי הכל תלוי ביראה, כי צריך שיהיה לו יראה, כדי שיהיו דבריו נשמעין, וכדי שיתקיימו דבריו כנ"ל, ועל כן כשחוזרים את החידוש, שאזי בא בחינת המלכות לקבל משם פרנסה, ומלכות הוא בחינת יראה כנ"ל, ועל ידי זה נתעורר יראה של החכם הנ"ל, על כן נופל יראה על זה שמעיין בהחידוש: