חלק ב-תורה ח- המשך

ליקוטי מוהר"ן תנינא - תורה ח - המשך - י - המשך - נמצא, שעיקר ארץ ישראל הוא על ידי כח מעשיו, על ידי שיודעין שהשם יתברך ברא את העולם. ולעתיד, יחדש הקב"ה את כל העולם...

2 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.04.21

ליקוטי מוהר"ן תנינא
 
 
תורה ח – (המשך)
 
תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו, כי חוק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב: (תהלים פא)
 
 
י – (המשך)
 
נמצא, שעיקר ארץ ישראל הוא על ידי כח מעשיו, על ידי שיודעין שהשם יתברך ברא את העולם. ולעתיד, יחדש הקב"ה את כל העולם כולו בבחינת זו של ארץ ישראל, כי אז יתגלה שהשם יתברך ברא הכל, ואז יחדש כל העולם כולו בבחינת ארץ ישראל. ועיקר קדושת ארץ ישראל הוא, ששם הוא השגחתו יתברך תמיד, בבחינת (דברים יא): תמיד עיני ה’ אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה; ולעתיד שיחדש את כל העולם כולו בבחינת ארץ ישראל כנ"ל, אז יתנהג כל העולם כולו על ידי השגחה לבד, כמו ארץ ישראל, ואז יתבטל הטבע לגמרי, ויתנהג העולם ע"י השגחה לבד, שהוא בחינת נפלאות, שלא כדרך הטבע. ואז יתער שיר חדש, בחינת (תהלים צח): שירו לה’ שיר חדש כי נפלאות עשה, היינו השיר שיתער לעתיד, שהוא ניגון של השגחה, בחינת נפלאות, כי אז יתנהג העולם, ע"י השגחה ונפלאות.
 
כי יש ניגון של בחינת דרך הטבע, וזה בחינת (שם יט): השמים מספרים כבוד אל, ומעשה ידיו מגיד הרקיע, שהוא בחינת הניגון והשיר של דרך הטבע, של תכונות השמים, היינו בחינת השירים ותשבחות שמשבחין להשם יתברך על ההנהגה של עכשיו, שמנהיג העולם בדרך הטבע, אבל לעתיד יתער שיר חדש, של בחינת נפלאות, בחינת השגחה, כי אז יהיה ההנהגה ע"י השגחה לבד.
 
ושיר החדש הזה שיתער לעתיד, הוא בחינת שיר פשוט, כפול, משולש, מרובע, שעולה ע"ב, בחינת חסד, שעל ידו יהיה חידוש העולם לעתיד, בחינת: עולם חסד יבנה. ושיר הזה הוא בחינת קול הנ"ל, שהוא משקה את הגן, שע"י קול הזה יכולין להוכיח, בבחינת: הרם כשֹפר קולך והגד וכו’ כנ"ל.
 
נמצא, שע"י תפילה זוכין לבחינות הנ"ל, שעל ידי זה באין לבחינות קול הנ"ל, שעל ידי זה יכולין להוכיח כנ"ל, כי ע"י תפילה הנ"ל נעשין גרים, ונתגלה הכבוד, ועל ידי זה נתפשט הנבואה, וע"י נבואה זוכין לאמונה, וע"י אמונה יהיה חידוש העולם לעתיד, וחידוש העולם הוא בבחינת ארץ ישראל, היינו בבחינת השגחה כמו ארץ ישראל, ואז יתער השיר של השגחה ונפלאות, ושיר הזה הוא בחינות קול הנ"ל:
 
וזה בחינת: וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבול ויהי למס עובד (בראשית מט). מנוחה זה בחינת נבואה, כמו שכתוב בברוך כן נריה (ירמיה מה): ומנוחה לא מצאתי – זו נבואה, כמו שדרשו רז"ל (מכילתא פ’ בא והובא בפירש"י שם). ואת הארץ – היינו ארץ ישראל. ויט שכמו לסבול – זה בחינת ניגון, בחינת שיר חדש הנ"ל, בחינת: בכתף ישאו, ודרשו ז"ל (ערכין יא): אין ישאו אלא לשון שירה, שנאמר: שאו זמרה ותנו תוף, ועל ידי הניגון, בחינת שיר חדש, על ידי זה נתתקן הריח כנ"ל, שהוא בחינת משיח, בחינת (איכה ד): רוח אפינו משיח ה’. וזהו: ויהי למס עובד – זה בחינת משיח, כמו שכתוב (רות ד): ברוך ה’ אשר לא השבית לך גואל וכו’ ותקראנה שמו עובד. וזה בחינת למס – בחינת מסמוס, שממסמסין בדבר שיש לו ריח, כדי שיהיה הריח נודף, כי ע"י בחינות הנ"ל נתתקן הריח, שהוא בחינת משיח כנ"ל: 

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה