נעשה ונשמע

לא מובן מה קורה פה.. איזה מצב זה.. איך נקלעתי לפה? השם מה אתה בכלל רוצה ממני? למה שמת אותי במקום הזה? אני רוצה לעשות רצונך? אבל מה רצונך? איך אפשר בכלל לצאת מפה? זה כל כך סבוך. לא נראה לי שאצליח לצאת מהמצב הזה.

קרה לכם פעם? כל אחד ומקומו הוא איך קרה שאני בחובות? איך קרה שהגעתי לטיפולי פוריות? איך קרה שהשלום בית שלי הגיע למצב כזה? איך קרה שהילד שלי מתנהג כך?

איך קרה?

השם מה אתה רוצה ממני בנסיון הקשה הזה??

רבנו אומר בליקוטי מוהר”ן תורה כ”ב:

“..ודע, כי שני העדיים שהכתירו בחורב מנעשה ונשמע הם בחינת “בראשית ברא”, כמובא בספרא דצניעוכי נעשה ונשמע הוא בחינת נסתרות ונגלות: נעשה הוא בחינת נגלות, הינו המצוות שאפשר לכל אחד לקים לפי מדרגתו, ונשמע היא בחינת נסתרות, מה שהוא גבוה ונסתר ממנו, שאינו יכול לעשות עבודה בזה. למשל: אצל כל מצוה יש דברים שסביבות המצוה, כי מלבד הצווי הנאמר בתורה לקים המצוה, יש עוד לזה דברים בתורה, כגון “וידבר ה’ אל משה”, ושאר דבורי התורה שסביבות המצוה. ועבודה שיש בדבורי התורה הללו שסביבות המצוה הם בחינת ‘נשמע’, בחינת נסתר, כי המצוה בעצמה אנו יכולים לקים, אך העבודה שיש באלו הדבורים אין אנו יודעים, וזה בחינת ‘נשמע’ בחינת נסתר. “

רבנו אומר שנעשה ונשמע הם בחינת נסתרות ונגלות. הנעשה הוא בחינת נגלות, מה שברור לנו שצריך לעשות. כמו המצוות שכתובות בשולחן ערוך זה מה שהשם רוצה שנקיים וזה מאוד ברור. 

ויש את מדרגת הנשמע שהיא בחינת נסתרות. מה שגבוה ונסתר ממני. מה שלא כתוב במפורש. מה שסביב המצווה. ששם מה שהשם רוצה ממני הוא נסתר ולא ברור. כל העבודות שאונו עושים סביב המצווה כמו “ואהבת את השם אלוקיך” איך אני מקיים את המצווה בזמנים קשים? מה לעשות שם? איך השם רוצה שאתנהג? זה לא כתוב.. זה נסתר.

“.. וזה בחינת תורה ותפלה: ‘נעשה’ הוא בחינת תורה, הינו הנגלות, מה שיודע לקים, ו’נשמע’ הם בחינת נסתרות, בחינת דבורי התורה, שהם הדבורים של התורה שסביבות כל מצוה, שהם בחינת נסתר כנ”ל, שאינו יודע איך לעבד בזה את השם יתברך, בחינת תפלה, שהיא דבקות, כי ‘שמיעה תליא בלבא’ (תקון נ”ח), כמו שכתוב (מלכים א ג): “ונתת לעבדך לב שמע”, ועבודה שבלב זו תפלה (תענית ב), הינו בטול ודבקות לאין סוף, כי אין סוף הוא בחינת מה שאין בו תפיסה, ומאחר שאין לו תפיסה בזה [הינו בדבורי התורה הנ”ל, כי הוא בחינת נסתר כנ”ל], הוא בחינת תפלה דבקות, שהוא רק בטול להאין סוף:”

נעשה ונשמע הם בחינת תורה ותפילה. הנעשה זה תורה מה שאני יודע לקיים. ומה שנסתר זה תפילה. שאני לא יודע איך לעבוד פה את השם יתברך. ופה יש רק תפילה. דבקות לאין סוף. ביטול. פה כשלא ברור לי מה לעשות. מתבטלים להשם יתברך. נמצאים שם ומרכינים ראש. לא ברור. סתום. לא מובן. להתבטל. ולדבר עם השם. ” השם אתה שמת אותי פה. זה לא מובן לי. אין לי מושג מה אתה רוצה ממני. אבל אני אשאר. ארכין ראש.”

וזה בעצם רצון השם ממני.

בנסתרות כשלא מובן. להרכין ראש.

“..ויש בכל דרגא ודרגא וכן בכל עולם ועולם בחינת נעשה ונשמע, כי כל אחד לפי מדרגתו יש לו בחינת ‘נעשה’, בחינת תורה, הינו הנגלות לו, ובחינת ‘נשמע’, שהיא בחינת נסתרות, בחינת תפלה כנ”ל. כי מי שבא למדרגה גבוה מהראשונה, אזי נעשה מה’נשמע’ שלו בחינת ‘נעשה’, ואזי יש לו בחינת נשמע אחרת, וכן מדרגא לדרגא, וכן כל אדם לפי מדרגתו יש לו בחינת נעשה ונשמע.”

ולכל אחד בכל דרגה שהוא יש בחינת עשה ובחינת נשמע. וזו העבודה. ותמיד זה יהיה. כי ככה זו התוכנית.

ואדם שעמד בגבורה בנסיון הקודם, הינו כשלא ברור הרכין ראש, שתק. לא נלחם הסכים להיות במצב הקשה. בוודאי שעלה דרגה. ואז יש לו בחינת נעשה ונשמע גבוה יותר.

“..וכן בכל פעם ילך מדרגא לדרגא וממעלה למעלה, עד שיבוא בראשית נקדת הבריאה, שהוא תחלת האצילות. ושם יש גם כן בחינת נעשה ונשמע, ובחינת ‘נשמע’ שיש שם הוא תורת ה’ באמת, כי בכל עולם ודרגא תורת ה’ היא רק בשם המשאל, כי רק מחמת שנסתר ממנו נקרא תורת ה’, וכשבא לשם נעשה תורתו. אך בחינת ה’נשמע’ שבתחלת האצילות היא תורת ה’ באמת, כי אין גבוה משם רק תורת ה’ ממש. ואחר כך כשנכלל באין סוף, אזי ה’נעשה’ היא בחינת תורת ה’ ממש, וה’נשמע’ הוא בחינת תפלת ה’. “

וכך כשעולים מדרגא לדרגא ועולים מעלה מעלהאפשר להגיע לבראשית נקודת הבריאה שהוא תיחלת נקודת האצליות! וגם שם יש בחינת נעשה ונשמע. אבל שם, הנעשה זה תורת השם ממש והנשמע הוא תפילת השם ממש! 

יה רצון שנזכה להכלל במדרגות אלו.