בגן החכמה עמודים 331-332

לְעֻמָּתוֹ, רָאִינוּ שֶׁהַתָּם לֹא הִתְחַמֵּק מֵהַמְּצִיאוּת, וְהוּא לֹא הִשְׁלָה אֶת עַצְמוֹ שֶׁהַמִּנְעָל הַמְשֻׁלָּשׁ שֶׁעוֹשֶׂה הוּא טוֹב. אֶלָּא הוּא הוֹדָה עַל הָאֱמֶת, וְהָיָה מוּדָע לַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁלּוֹ, וְיָדַע מַה לֹא בְּסֵדֶר אֶצְלוֹ, וּמָה הוּא צָרִיךְ לְתַקֵּן, וְכַאֲשֶׁר הַשֵּׁם אִפְשֵׁר לוֹ זֹאת, הוּא לָמַד וְהִשְׁתַּפֵּר.

גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִמְדֶּדֶת, כְּשֶׁיּוֹדֵעַ לְהַגִּיד: “טָעִיתִי”, וְלַחֲזֹר בּוֹ מִטָּעוּתוֹ וּלְתַקֵּן אֶת הַמְעֻוָּת. רַק כָּךְ יָכוֹל הָאָדָם לִזְכּוֹת לְהִתְקַדֵּם בַּחַיִּים. אָדָם שֶׁאֵינוֹ מוּכָן לְהוֹדוֹת עַל טָעוּתוֹ פָּשׁוּט לֹא יָכוֹל לְהִתְפַּתֵּחַ וּלְהַגִּיעַ לִכְלוּם, כִּי הוּא נִשְׁאָר תָּפוּס בְּאוֹתָן טָעֻיּוֹת תָּמִיד. וְכָאן רוֹאִים אֶת הַחֲשִׁיבוּת שֶׁל הָעֲבוֹדָה שֶׁל חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהָאָדָם בְּעַצְמוֹ בּוֹדֵק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם, וְעוֹשֶׂה חֶשְׁבּוֹן אֲמִתִּי אִם טוֹב עָשָׂה אוֹ לֹא, וְאֵינוֹ מְחַכֶּה שֶׁיּוֹכִיחוּ אוֹתוֹ. וּמֵאַחַר וְהוּא בּוֹדֵק אֶת עַצְמוֹ, הוּא לֹא מַגִּיעַ לְטָעֻיּוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְתַקְּנָן, כִּי הוּא מוֹצֵא אֶת הַטָּעוּת כְּבָר בִּתְחִילָתָהּ, כַּאֲשֶׁר עֲדַיִן קַל לוֹ לְתַקְּנָהּ וּלְיַשֵּׁר אֶת דַּרְכּוֹ. וְזֶה דָּבָר יָדוּעַ, שֶׁאָדָם שֶׁמִּזְדַּקֵּן בְּטָעוּתוֹ קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהִשְׁתַּנּוֹת, וְהוּא נִמְשָׁל לְעֵץ שֶׁגָּדַל עָקֹם, שֶׁאִי אֶפְשָׁר כְּבָר לְיַשֵּׁר אוֹתוֹ, וְאִלּוּ הָיוּ מְיַשְּׁרִים אוֹתוֹ עוֹד בִּהְיוֹתוֹ צָעִיר וְרַךְ, הוּא הָיָה גָּדֵל יָשָׁר.

וְזֶה מַה שֶּׁמּוּבָא בְּסֵפֶר הַמִּדּוֹת (תְּשׁוּבָה): הַנְּעָרִים הוּא בְּקַל לְהָשִׁיב אוֹתָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִזְּקֵנִים. כִּי מֵאַחַר וְנִזְדַּקְּנוּ בְּטָעוּתָם, קָשֶׁה לָהֶם מְאֹד לְהִשְׁתַּנּוֹת, וּלְהִפָּטֵר מִכָּל מִינֵי הֶרְגֵּלִים וּדְפוּסֵי מַחֲשָׁבָה וכו’, וְכֵן קָשֶׁה לָהֶם לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת הַמָּרָה, שֶׁאֶת רֹב חַיֵּיהֶם הֶעֱבִירוּ בְּטָעוּת.

וּמֵאַחַר וְהֶחָכָם נִשְׁאַר בְּשֶׁלּוֹ, שֶׁרַק הוּא הַצּוֹדֵק, וְכָל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה זֶה בְּצֶדֶק, וְכָל מִי שֶׁמִּתְנַגֵּד לוֹ אוֹ מוֹחֶה בּוֹ, הוּא לֹא בְּסֵדֶר, לָכֵן הוּא מְבַקֵּשׁ מֵהַתָּם, שֶׁהוּא עַכְשָׁו לְמַעֲשֶׂה שַׂר גָּדוֹל, שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ בַּתְּבִיעָה שֶׁלּוֹ נֶגֶד אֵלֶּה שֶׁהִכּוּ אוֹתוֹ:

לְעֵת עַתָּה תֵּן לִי מִשְׁפָּט עַל שֶׁהִכּוּ אוֹתִי. שְׁאָלוֹ: לָמָּה? הֱשִׁיבוֹ: בִּשְׁבִיל שֶׁדִּבַּרְתִּי עַל הַבַּעַל-שֵׁם, שֶׁהוּא שֶׁקֶר וּמִרְמָה גְּדוֹלָה…

הֶחָכָם כּוֹפֵר בַּכֹּל, וּמְזַלְזֵל גַּם בַּצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁהֵם – וְרַק הֵם – יְכוֹלִים לְהָבִיא אוֹתוֹ אֶל הַתַּכְלִית, וּלְרַפֵּא אוֹתוֹ מִכָּל תַּחֲלוּאֵי נַפְשׁוֹ הָעֲצוּמִים, כַּמּוּבָא לְעֵיל: כִּי כָל מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי, עַל-יְדֵי הִתְקָרְבוּתוֹ אֵלָיו נִתְתַּקֵּן וְנִתְבָּרֵר אֶצְלוֹ בְּחִינַת הַמְדַמֶּה, עַל-יְדֵי בְּחִינַת הָרוּחַ-נְבוּאָה שֶׁל הַמַּנְהִיג. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַמְדַמֶּה הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ-נְבוּאָה כַּנַּ”ל, וְעַל-יְדֵי תִּקּוּן הַמְדַמֶּה נִתְתַּקֵּן וְנִתְבָּרֵר הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כַּנַּ”ל. עַל-כֵּן כָּל הַמִּתְקָרְבִים לְמַנְהִיג אֲמִתִּי, זוֹכִין לֶאֱמוּנָה יְשָׁרָה דִּקְדֻשָּׁה. אֲבָל בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד מְאֹד אַחַר מַנְהִיג אֲמִתִּי כָּזֶה, וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְמַנְהִיג אֲמִתִּי, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לֶאֱמוּנָה אֲמִתִּית בִּשְׁלֵמוּת. (למ”ת ח)

מִשִּׂיחָה זוֹ מוּבָן, שֶׁאֵין טָעוּת נוֹרָאָה יוֹתֵר מִמָּה שֶׁהָאָדָם מְזַלְזֵל בַּצַּדִּיקִים, שֶׁהֲרֵי הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת הַהֵפֶךְ הַגָּמוּר: לֹא רַק שֶׁלֹּא לְזַלְזֵל בָּהֶם, אֶלָּא אַף לִרְדֹּף וּלְחַפֵּשׂ אַחֲרֵיהֶם בְּכָל כֹּחוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו, וּלְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים, וְרַק אָז אוּלַי הָיָה זוֹכֶה לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם. אִם הָאָדָם לֹא מִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה וּמְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה אַחֲרֵיהֶם, וּבְנוֹסָף לְכָךְ גַּם מְזַלְזֵל בָּהֶם, בָּטוּחַ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל הַמְבַזֶּה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ. (שבת קיט)

עָנָה הַתָּם הַמִּינִיסְטֶר וְאָמַר: עֲדַיִן אַתָּה אוֹחֵז בַּחָכְמוֹת שֶׁלְּךָ? רְאֵה: אַתָּה אָמַרְתָּ שֶׁאַתָּה יָכוֹל לָבוֹא עַל שֶׁלִּי בְּקַל, וַאֲנִי לֹא אוּכַל לָבוֹא עַל שֶׁלְּךָ; רְאֵה, שֶׁאֲנִי כְּבָר בָּאתִי עַל שֶׁלְּךָ כַּנַּ”ל, וְאַתָּה עֲדַיִן לֹא בָּאתָ עַל שֶׁלִּי, וַאֲנִי רוֹאֶה, שֶׁזֶּה קָשֶׁה יוֹתֵר, שֶׁאַתָּה תָּבוֹא עַל תְּמִימוּת שֶׁלִּי…