האויבים של אלוקים

אם נתבונן לאחור, נגלה שלא הייתה
תקופה בה בורא עולם נמצא "תחת אש"
כמו בימינו. "מומחים" ממציאים תיאוריות
איומות על אלוקים וזורעים פחד בלב
השומעים. שימו לב, יש אפשרות אחרת!
 
 
אחד הרבנים המובילים והמקובלים על כל חוגי היהדות בדור האחרון הוא הרב אברהם ישעיה קרליץ זצ"ל, הידוע בשם "החזון איש". הרב קרליץ אמר שאם מישהו מחלל את שם השם בציבור ואדם אחר, שהיה שם, שמע אך העדיף להתעלם, זה כמו שהוא חילל את שם אביו בציבור. ואבינו, הלא הוא בורא עולם, וכילדיו, אנו מצווים לשמור על כבודו וכבוד שמו.
 
אבל האמת היא, שלא זכורה לי תקופה בה בורא עולם נמצא "תחת אש" כמו זו של ימינו. בשנים האחרונות, הופיעו ברשימת ספרי רבי המכר של הניו יורק טיימס ספרים המבוססים על דעה-גישה הטוענת שהדת היא כוח רע גדול בעולם. שלושה מהם, למשל, הם: "אלוהים לא גדול: איך הדת מרעילה את העולם" מאת ריצ'רד היצ'נס (שכותב גם במגזין וול סטריט), וספרים של פרופסור ריצ'רד דוקינס מאוניברסיטת אוקספורד: "יש אלוהים? האשליה הגדולה של הדת", ו-The Devil’ Chaplins– (שליחי השטן, או הרוע, בתרגום חופשי).דוקינס והיצ'נס שניהם מוכרים וידועים כאתיאיסטים מוצהרים.
 
אנשים ידועים ומפורסמים כמו דוקינס והיצ'נס הינם בעלי השפעה בינלאומית, אבל בהחלט מן המסיטים הגדולים של הרבה אנשים מהאמת. שנאתם לאלוקים כל כך מודגשת/נראית/ונשמעת, אבל גם יכולה לגרום לאנשים להתעמת איתם בקלות, יחסית, לעומת האויבים של השם שעושים זאת בצורה יותר דיסקרטית אך מאוד ארסית.
 
ג'ורדן פטרסון הוא חוקר ופסיכולוג קליני שלמד באוניברסיטת הארווארד. הוא כותב על המושג המוכר כיום בתחום הפסיכולוגיה – פסיכולוגיה חיובית, ובעזרתה מציג רעיונות ודיונים על נושא השמחה. רגע, אל תצפו להיות אנשים מאושרים אחרי שתקראו את מה שהוא כותב! כלפי חוץ, פטרסון מעלה ומטפח מושגים כמו ענווה, אהבה, מחויבות והגינות – אבל, וכאן שימו לב והיזהרו לנפשותיכם, לדרך בה פטרסון מציג מושגים אלה אין שום קשר עם האמת.
 
על פי דבריו של פטרסון, העולם של היום מדוכא מכיוון שאנשים לא נותנים את דעתם מספיק לעובדה ש"היקום", כך הוא מסביר, "מגלה אדישות אכזרית לצרכים של האנשים והיצורים החיים". וקבלו את משפט המחץ – "החיים הם סבל" מסכם פטרסון ומוסיף, "ואם אתם עדיין מאמינים באשליה שלאלוקים אכפת מכם מספיק כדי לשחרר אתכם מהצער – אתם נתונים לאכזבות קשות ומרות". על פי השקפתו של פטרסון, הדרך היחידה להקל מעלינו את "האדישות האכזרית לצריכים של האנשים והיצורים החיים" היא לקבל את 'המציאות' שלו, כלומר – שאלוקים הוא, חס ושלום, ישות סדיסטית שיצר את העולם הזה רק כדי לגרום לנו לסבול, בעוד הוא יושב 'רגל על רגל' ולא עושה שום דבר בנדון. השם ישמור!
 
בספרו בגן החכמה הרב שלום ארוש מציג גישה שונה לחלוטין להשגת השמחה. הרב ארוש אומר לנו שלא רק שיש אלוקים אוהב ורחמן בעולם, אלא שהתענוג והרצון הכי גדול שלו הוא לתת ולהשפיע לנו מידו הרחבה והעשירה, מהאור שלו. שימו לב לכמה נקודות חשובות:
 
* במקום להאשים את בורא עולם בסבל שלנו אנו מודים לו, מכיוון שדרך הכרת הטוב שאנו מגלים על מה שאיננו מבינים השם מקרב אותנו אליו עוד יותר ומשפיע עלינו שפע של ברכות. התזה של פטרסון מבוססת על האשמה. אחד הדברים העיקריים שהרב מלמד הוא – לעולם לא להאשים מישהו או משהו במה שאנו מכנים "כישלונות". (ראה הרחבה בנושא הכרת הטוב והתודה בספר נוסף של הרב ארוש – שעריו  בתודה).
 
* אנו שואפים להיות שמחים בצורה שווה גם עם החסרונות, הפגמים והמניעות שיש בחלקנו, בדיוק כמו עם ההצלחות. אנו תמיד שמחים משום שגם אם החיים, מהסיבות החיצוניות הנראות לעין, אינם כמו שאנו רוצים שיהיו, קבלת הידיעה-עובדה שבורא עולם מכוון את חיינו על הצד הטוב ביותר, ומאפשר לנו לצמוח ברוחניות כל הזמן, היא פרמטר נוסף שמוביל אותנו לשמחה אמיתית.
 
* אנו מבינים ומקבלים שכל דבר שקרה/קורה/יקרה – הוא הכי טוב והוא לטובתנו, כי הכל מהשם. במקום לאמץ את התפישה הפרנואית של פטרסון על אלוקים אנו נשארים נאמנים לבורא, למרות שהוא מחליט לשנות את הנסיבות הנראות לעין (החיצוניות) ועל ידי זה גורם לנו להצליח.
 
* האמונה שלנו נותנת לנו מטרה והיא – לאהוב את כולם! אפילו אנשים כמו פטרסון. ועל ידי הפצת אור התורה אנו ממשיכים את מורשת אברהם אבינו, שהיה ראשון המאמינים ואור לגויים.
 
* התפישה הפרנואית והמפחידה, על פי פטרסון, שאלוקים הוא "אדיש ואכזרי", חלילה, רק מבליטה את הציניות העוינת והאדישות שלו לעולם. אם יצטרף אלינו, אפילו הוא ירצה שלכולם יהיה טוב ושכולם יצליחו. הוא ירגיש אחריות כלפי העולם ויתפלל לרווחתו וטובתו, כולל על יושביו. במקום להשתמש במתנה שקיבל מבורא עולם – מיומנות ויכולת אדירה לדרוש ולנאום כדי להפיץ ולזרוע פחד בלב אנשים, הוא יראה להם איך אפשר להיות שמחים בחלקם. ושתמיד, אבל תמיד, צריך לדון את כל אדם לכף זכות.
 
* אנו שמחים בהצלחתו של כל אדם ושואפים לעזור לכולם להיות מוצלחים, ולא רק בנאומים אינטלקטואלים, אלא על ידי השגה אמיתית של ידיעות ותובנות, הענקת כלים אמיתיים לשימוש יומי שאנשים צריכים כדי לשנות ולשפר את עצמם ואת חייהם.
 
תלמיד של הרב שלום ארוש יכול להשיג ביטחון עצמי גדול, למרות מה שאנשים יחשבו עליו. למה? כי הוא יודע מהי האמת. הוא לא מוטרד מרשימת המבקרים אותו או מהאנשים שלועגים לו. לאדם כזה אין צורך בכלל להרשים אף אדם, לכן לא תמצאו אותו משווה את עצמו למישהו אחר, או בתחרות מולו.
 
אנשים כמו פטרסון סטו מהמטרה האמיתית של חייהם מכיוון שהם דוחים בשתי ידיים את נוכחותו של הבורא בחייהם. הם חסרים ענווה אמיתית (ולא רק כזו שמדברים עליה), לכן בהצהרות שהם מכריזים בפומבי על העולם תמצאו עקבות מוחשיות לפגמים שהם סובלים מהם. וכמובן, ההבנה האנושית, שידועה כמוגבלת, אף היא מהווה מכשול. אבל אנחנו מבקשים להיות אנשים רגישים יותר למשמעויות והרמזים הרב-ממדיים שהשם שולח לנו דרך המציאות. אנו מזהים שאפילו המחשבות, הדיבורים והמעשים שלנו, כמו גם המחשבות הדיבורים והמעשים של הסובבים אותנו, הכל מתוזמן ובהשגחה המלאה של בורא עולם עלינו. השם שולח לנו, דרך ערוצים אלה, זרם תמידי של מסרים איך אנו יכולים לחיות ולהיות שמחים יותר.
 
* על ידי עבודה עצמית של להבין מה השם אומר לנו דרך המחשבות שלנו, אנו מובלים על שביל השמחה. למה? כי הגימטרייה של אותיות המילה "מחשבה" הוא בדיוק כמו של המילה "בשמחה".
 
* דרך הביטול שלנו לחכמה והמוסר האלוקיים אנו משיגים ענווה אמיתית שמובילה אותנו לשמחה הגדולה שישנה.
 
* אנו מאמינים שהשם הוא המציאות היחידה. אין עוד מלבדו! העולם וכל מה שהוא מכיל – שייכים לו, לכן כל מה שהשם נותן לנו הוא ביטוי לרחמים והחסדים העצומים שלו אלינו. אנו לא מעלים בדעתנו לערער על עיקרון בסיסי בחיים – שהבורא הוא זה שמנהל ומשגיח על העולם, והוא זה שמקבל ומחליט החלטות לגבי העולם שלו.
 
לסיכום, הבסיס למידות הענווה והשמחה שלנו הוא ללכת בעקבות העצות והלימוד שאנו מקבלים מהמנהיגים שהשם שולח לנו בכל דור – הצדיקים, ולא בעצת אנשים שזוקפים לעצמם תארים כמו "מומחים" בגלל שהם למדו באוניברסיטה.
 
 
* * *
ד"ר זאב בלן הוא פסיכותרפיסט העוסק בתחום במשך 32 שנים. ד"ר בלן הוא חסיד ברסלב שאת רוב שעות יומו מעביר בבית מדרשו של הרב שלום ארוש – "חוט של חסד" בירושלים. על פעילותו בתחום הפסיכותרפיה קיבל הסכמה מגדולי הדור וביניהם הרבי מניקלשבורג – הרב יצחק פגלסטוק שליט"א והרב שלום ארוש שליט"א.