דרך גבוהה יותר

חיים ומוות הולכים ביחד. אם אני לא
יודע איך לחיות, אני לא יודע איך למות.
ואם אני לא יודע איך למות, אז אני
לא יודע איך לחיות. יש דרך גבוהה יותר
להבין דברים בחיים.
 
 
מאז שחזרתי בתשובה, לפני יותר מעשרים שנים, כמעט ואין לי קשר עם המשפחה המורחבת שמתגוררת ברובה בארצות הברית. הפנים המוכרות והקולות של ילדותי – או 'מתו' או התפוגגו. אולם, החדשות של אתמול הגיעו דרך 'בת דוד אבודה'. היא קראה על מותו של קרוב משפחה משותף לשנינו בעיר בה היא גרה. אף אחד לא הודיע לה על פטירתו. היא 'נתקלה' במותו תוך כדי עיון במדור מודעות האבל בעיתון המקומי. למזלה, היא הצליחה להגיע להלוויה בזמן. היא שלחה לי מייל, די רשמי, והודיעה על מות הקרוב. הייתי עצוב כשקראתי את המייל שלה, אבל לפחות נראה שהיא לא שוכחת קרובים, אפילו שהם רחוקים או בצד השני של כדור הארץ.
 
במקרה אחר, מישהו נוסף נפטר במשפחה, ובמשך תקופה מסוימת אף אחד לא ידע על כך. רק אדם אחד שאני מכיר ידע, אבל הוא לא הלך להלוויה. הוא אמר שלא הזמינו אותו…
 
פעמים רבות, אחרי מקרה מוות, הייתה ההזדמנות לדבר עם קרובי משפחה 'אבודים' שלא ראיתי המון, אבל המון, זמן. זה הרגיש טוב לחדש את הקשר ולזכור שהיו לי פעם חיים לפני שחזרתי בתשובה. אבל זה גם הרגיש טוב לא להיות בקשר, כי לפחות אתה לא שומע רכילות ולשון הרע במשפחה: קרוב משפחה 'אבוד' הפך "לאיש זקן וממורמר", קרוב משפחה 'אבוד' נוסף איבד את אשתו והתחתן עם 'מרשעת אמיתית' שמאמללת לו את החיים, עוד קרוב משפחה 'אבוד' נפטר אבל לא השאיר צוואה לבנו היחיד, ועוד קרוב משפחה 'אבוד' נתפס כשהוא מרמה בעסקים והפך לנבל ברשת. תוך כדי שיחה איתם, הרגשתי את מה שמרגישים אנשים שורדים: מצד אחד אשמה, ומצד שני הקלה שזה לא אני, ולפעמים זה מתערבב ועושה ממש לא טוב בפנים. "אתה עדיין מתאמן?" "בדקת את הלבלב?" אנו מעודדים אחד את השני כדי להימנע מלהיות עצובים.
 
אומץ של אישה אחת
שביל הביניים שלי
החיים של בריאן
 
אבל למה נעצבתי?
 
פטירתו של דודי הביאה אותי לנקודה שהפגישה אותי עם עצם היותי בן תמותה – שזו טעות כמובן מכיוון שאני לא מת. בעצם, אף אחד לא מת. אולי אף פעם לא ידעתי את זה. איך יכול להיות שלא אדע כל השנים הללו על החיים הנצחיים, ועוד אחרי שחזרתי בתשובה?
 
הרשו לי לספר לכם משהו. רב אחד, הגיע אלי לשיחת-טיפול כביכול על נדודי השינה שלו. הוא סיפר לי שהוא לא נרדם בלילה. למה? בגלל שהוא מפחד למות! לכן הוא לא נרדם. במשך היום הוא 'רבי', אבל בלילה הוא יושב ער על הכסא שלו, מבוהל ומפוחד, לא מוכן לשכב ולו רק כדי שהשינה לא תיפול על עפעפיו. אותו רב אמר לי שהוא קרא כמעט את רוב ספרי הקודש העוסקים בנושא המוות, אבל זה לא עזר לו. הוא גם לא הצליח להסביר לי למה. גם אני חשבתי ותהיתי קצת בנושא. אני מניח שהידע שלו על חיי הנצח היה משהו שהוא למד עליו, כמו שרובנו עושים, לימוד עיוני נטו. אנחנו לא ממש יודעים על הנושא את כל מה שלמדנו. זה כמו לקרוא ספרים על דיאטה או איך לאהוב אנשים, אבל לא לדעת איך לעשות את זה. אתם יכולים לקרוא ספר מספר פעמים, ואפילו להתחייב שתזכור אותו, אבל לא להבין שום דבר ממה שכתוב בו.
 
מתי אני כן מבין משהו? רק כשאני מוכן להשאיר את עצמי מאחור. וזה קורה כשאני שוכח מ'אני' – שאני התחלתי לדעת על משהו או מישהו. זה קורה כשאני מצליח להרפות מהבעיה התמידית והנצחית הזו שיש לי בראש, שאז אני מקבל קצת בהירות וחכמה – דברים שעושים את ההבדל, ובגדול. הידע על חיים נצחיים מגיע באופן טבעי לאדם שמאפשר לו להיכנס פנימה. הוא לא צריך לאמץ את עצמו כדי להשיג את הידע הזה. הוא מגיע מחוץ ל'כוח המסקנות' שלו. זה משהו שמגיע מעבר.
 
חיים ומוות הולכים ביחד. אם אני לא יודע איך לחיות, אני לא יודע איך למות. ואם אני לא יודע איך למות, אז אני לא יודע איך לחיות. נראה לי, שאם אני חושב שאני עומד למות אז אין לי מה להעביר לילדים שלי, אין לי מה ללמד אותם על החיים. כל זמן שאני תקוע באזור הזה, אין שום דבר ביהדות שאוכל להעביר לילדיי. לא משנה כמה תורה תהיה לי וכמה תורה אדע – זה עדיין כמו לימוד עיוני נטו. התורה שלי הופכת למעין 'תקציר לקורא', גרסה פשוטה ועלובה של היהדות, לא לדבר האמיתי והחי. אם האמונה שלי חלשה, המשפחה שלי תדע על כך ראשונה.
 
איך אשיג ידע אלוקי אמיתי? פשוט מאוד, צריך להתפלל על זה ולרדוף אחרי אנשים קדושים. כאשר אתה עם אנשים שלא מפחדים למות – תדע את זה. לא תשמע מהם שום דבר, אפילו לא שיעור בנושא. זו פשוט דרך גבוהה יותר לדעת דברים.
 
* * *
ד"ר זאב בלן הוא פסיכותרפיסט העוסק בתחום במשך 32 שנים. ד"ר בלן הוא חסיד ברסלב שאת רוב שעות יומו מעביר בבית מדרשו של הרב שלום ארוש – "חוט של חסד" בירושלים. על פעילותו בתחום הפסיכותרפיה קיבל הסכמה מגדולי הדור וביניהם הרבי מניקלשבורג – הרב יצחק פגלסטוק שליט"א והרב שלום ארוש שליט"א. אתם מוזמנים לבקר בבלוג החדש של ד"ר בלן.