רק החלטה אחת

הוא למד שיהודים הם האויב שלו,
לכן אין להם זכות קיום. זה הרגע
בו הוא קיבל החלטה שלא רק תשפיע
על החיים שלו, אלא על חייהם של
מיליוני בני אדם.
 
 
כמה החלטות אתם מקבלים כל יום? הייתם מאמינים אם אומר לכם שמדובר בלפחות באלף החלטות? בעצם, כבר עכשיו, ברגע זה, אתם מקבלים החלטה. באופן עקרוני, כמעט כל רגע אנו מגיעים לידי החלטה מסוימת. רוב ההחלטות שלנו מתבצעות בתת המודע שלנו, ולכן גם נעשות באופן אוטומטי. בהחלט ראוי שנהיה ערים להחלטות שאנו מגבשים בתוכנו מכיוון שהן מעצבות את חיינו לאורך שנים.
 
לפעמים, אנו מגבשים החלטה שתקבל מעמד חשוב בתוכנו, היא תהיה חשובה ורבת-רושם והשפעה על חיינו. לא משנה באיזו נקודה אנו נתקעים בדרך, זה יכול להיות אפילו בדפוס התנהגות לא ראוי, תמיד אפשר לחזור לאחור ולבדוק מה טיבה של החלטה כזו – האם היא תורמת לנו או לא, ובכלל, מאיזו נקודה כדאי להתחיל.
 
איך זה עובד?
 
למשל, ילד פלסטיני בן שלוש מחזיק רובה ומכוון אותו לתמונה של יהודי. הוא למד שיהודים הם האויב שלו, לכן אין להם זכות קיום. ומכיוון שליהודים אין זכות קיום אין להם גם שום זכות בארץ בה הם גרים, כלומר ארץ ישראל.
 
באותו רגע, הילד מקבל החלטה שלא רק תשפיע על החיים שלו, אלא על חייהם של מיליוני בני אדם.
 
אז מה שקורה הוא, שהילד הזה מתבגר והוא מאמין במה שהוא "החליט" כשהיה בן שלוש. למה הוא החליט להאמין שליהודים אין זכות קיום? סביר להניח בגלל 'לחץ חברתי' והסביבה בה הוא גדל. וגם, בגלל אותה צביטת לחי "אוהבת" של אבא, כשראה אותו עם רובה מכוון לתמונה של יהודי.
 
הבעיה כרגע היא, שהשנאה שלו ליהודים מנחה את חייו עד שהוא כבר לא שואל את עצמו: 'מה אני מקבל מהשנאה הזו? איך השנאה והאלימות שלי כלפי ישראל עוזרת לי לפגוש את הצרכים האנושיים העמוקים שלי?'
 
אולי בתור ילד – להחזיק רובה מול תמונה של יהודי הייתה דרך להרגיש חשוב ויקר בעיני אביו, את מה שהחשיב כ"אהבה של אבא". אבל איך היא עוזרת לו עכשיו, אחרי שאיבד את משפחתו, ביתו וכל מה שיקר לו?
 
האם לא הגיע הזמן לעשות "אפ-דייט" לאותה החלטה?
 
האם ההחלטה שלו עוזרת לו עכשיו להגן על האנשים שהוא אוהב ועל הסיבה שהוא מאמין בה?
 
בהחלט שלא.
 
אנו, העם היהודי, גם כן מתמודדים עם החלטה גורלית.
 
אנחנו אמורים או להאמין שאנו במלחמה עם ה"שכנים" הטרוריסטים שלנו (כמו שזה נראה כלפי חוץ), או עם אמת עמוקה – שזו בעצם קריאת התעוררות מבורא עולם שכבר לא מבקש אלא דורש! את מלוא קרבתנו אליו.
 
היצר הרע רוצה שנתמקד על הרע שבינינו עם אפס מודעות לכך שבורא עולם תמיד, אבל תמיד, בתמונה! בורא עולם, מצד שני, רוצה שנראה שהוא זה שבחר את הקבוצה האלימה הזו להעביר את המסר לעם אותו הוא אוהב.
 
אם אנו מחליטים שמדובר כאן רק בעניין של "ביניהם ובינינו", אנו מסתכנים במלחמה של כוחי ועוצם ידי, חלילה, ונלחמים בלי הגנתו של הבורא. אם אנו מחליטים לשמוע את קריאתו של הבורא, זה יוביל אותנו להכנעה ולקרבה לבורא שהוא, ורק הוא, יכול לטפל כמו שצריך באויבים שלנו בכל הדרכים "הטבעיות" בלי שום ירייה אחת.
 
פעם, הייתי מתנצל כשראיתי שהתורה מכנה אותנו "העם הנבחר".
 
כי מה זה אומר להיות "העם הנבחר"?
נבחר למה?
ליוקרה וחיים קלים?
 
לא נראה לי.
 
האמת היא שנבחרנו למנהיגות. זה לא אומר שאנחנו טובים יותר ממישהו אחר, אבל זה כן אומר שאלוקים זיהה את היכולות שלנו לדאוג מעומק הלב לעולם ולעבודת הבורא.
 
"נבחר", משמעו, נבחר להבדיל את עצמנו בעזרת המוסר שלנו ולשמור ולקיים את המצוות בלי לשאול שאלות. וכשנעשה זאת, כעם היהודי, זה ישחרר אותנו מכל "ההחלטות" המיושנות שקיבלנו כשלא היינו מודעים לבורא עולם, ובורא עולם ישתמש בנו כשליחים שלו לתת השראה לאומות העולם לעבוד אותו.
 
יש רק החלטה אחת והיא – לבטוח בשלמות בבורא עולם ולהפנות את כל ההחלטות שלנו אליו.
 
כשנעשה זאת, כעם היהודי, כבר לא יהיה צורך במלחמות, ובעזרת השם נזכה לחזות במו עינינו בבניין בית המקדש הנצחי ובגאולת עם ישראל במהרה בימינו, אמן.
 
 
* * *
ד"ר זאב בלן הוא פסיכותרפיסט העוסק בתחום למעלה מ-32 שנים. ד"ר בלן הוא חסיד ברסלב שמטפל גם על פי משנתו של רבי נחמן מברסלב, אותה הוא שואב מבית מדרשו של הרב שלום ארוש – "חוט של חסד" בירושלים. על פעילותו בתחום הפסיכותרפיה קיבל הסכמה מגדולי הדור וביניהם הרבי מניקלשבורג – הרב יצחק פגלסטוק שליט"א והרב שלום ארוש שליט"א. אתם מוזמנים לבקר בבלוג החדש של ד"ר בלן.