החיים בקופסה

אף אחד לא אמר שהחיים בקופסה נעימים, זו גם הסיבה שהרבה אנשים מעדיפים לשכוח שהם שם. איך יוצאים משם? ד"ר זאב בלן עם ההסבר והעצות.

4 דק' קריאה

ד"ר זאב בלן

פורסם בתאריך 05.04.21

אתם יכולים לתאר לעצמכם מה זה להיות לכוד בתוך קופסה חסינת קול? תצרחו, תדפקו על דפנות הקופסה, תבעטו ימים ולילות, אבל אף אחד לא ישמע אתכם. בסוף, יהיה זה הגרון שלכם היחידי שיסבול מכאבים וצרידות. אין לכם ברירה אלא לקבל את העובדה הכואבת: לעולם לא תצאו מהקופסה הזאת!

 

כמובן ש"החיים" בקופסה לא כל כך נעימים, אז אתם מעדיפים לשכוח שאתם שם. אתם לא יודעים שאתם אסירים ושאתם חסומים מכל כיוון של החיים. עדיף לחשוב שאתם בחוץ כמו כולם. אתם לומדים להיות זהירים ולעולם לא לחשוב על הקופסה שאתם לכודים בה ועל מה זה לחיות חיים טובים יותר.

 

החיים ממשיכים הלאה, אבל החיים שלכם – מה שאתם חושבים שהם חיים – הם תחליף לחיים, חיים של אסיר. ומבלי שתדעו, אתם מתחבאים יותר מעצמכם ומאחרים. אתם רוצים למות, אבל אתם לא יודעים שאתם רוצים למות, כי בתוך הקופסה אתם לא יודעים מה אתם מרגישים. כי אין רגשות אמיתיים בקופסה!

 

החלק הכי גרוע בחיים בתוך הקופסה הוא, לא לדעת מה אתם מרגישים, מה אתם אוהבים, מה אתם שונאים או מה אתם צריכים, אין לכם מטרות ויעדים, שום מושג מה גורם לכם לשמוח, אין לכם עצמי.

 

מי בקופסה? למה הוא שם? מהי בעצם הקופסה הזאת? ואם מי שנמצא בקופסה לא ידוע שהוא אסיר, איך אפשר להוציא אותו משם?!

 

פעם היה בחור צעיר עם ביטחון עצמי בשמים, סוג של עריץ מתנשא אבל מוצלח. הוא עשיר, בעל כוח ועוצמה, וחכם זה לא מילה. הוא לא מראה שום סימנים של ספקות בעצמו. המטרות שלו לעצמו מאוד ברורות והוא סימן "וי" על לא מעט מהן, אלה סימן לעצמו להשיג בחיים. יש לו עסק משלו, הוא גר בבית יפה, הילדים שלו לומדים בבתי ספר הכי טובים, אשתו אישה יפה ומשכילה, ואם תשאלו אותי, נראה שאין לו ממה לדאוג בחיים האלה, לא? אבל התרמית הכי גדולה שיש היא מה שרואים כלפי חוץ…

 

הביטחון העצמי העילאי שלו לא ממש אמיתי, הוא מעמיד פנים כדי לשכוח שהוא חי בתוך קופסה. להישגים שלו אין שום משמעות בשבילו, כי הם לא באים מהמקום האמיתי של הרצון וההשראה שבליבו, שגם הם נעולים בקופסה. ההשראות האמיתיות והרעיונות שלו מעולם לא הצליחו להתממש ולגדול, כי שום דבר לא יכול לגדול בתוך קופסה. חיים מדומים לא יכולים לספק אותו ולא משנה כמה דברים הוא ישיג בחייו. כי אין שום חיים או סיפוק בתוך קופסה!

 

מאמרים נוספים בנושא:

תברח מהקופסה

יש חיים מחוץ לקופסה

אני, כי זה הכי מקורי

אל תיכנעו לפחדים

להזיז את הגבינה

הדבר הכי טוב שקרה לך

קופסה עם שיניים

והעיקר, לא לפחד כלל

אף פעם אל תגיד אף פעם

בזכות הקשיים

הוא לא פחד

להתעמת קצת עם עצמי

 

החלומות שלו בלילה מספקים הצצה על החיים שלו בתוך הקופסה. בלילות הוא מתעורר כשהוא שטוף זיעה קרה בגלל ענקים שרודפים אחריו, שהוא עצור ולא יכול לצרוח לעזרה, שאין לו ידיים, על הרגשת חוסר אונים וכוח לעשות משהו, שהוא עבד של מפלצת ברוטלית וסדיסטית שקושרת אותו ומענה אותו בדרכים שאי אפשר להעלות על הכתב. אלה "החיים" שהוא צריך לשמור מוגפים היטב בתוך דפנות הקופסה. אלה חיים של פחד בלתי יתואר, טרור ואלימות, חיים בהם הוא מרגיש קטן, מפוחד, חסר כוח, חסר אונים, וגרוע מכל – לבד!

 

אז מי נמצא שם בקופסה? זה האדם שנעל את עצמו כדי לשכוח כמה הוא מוגבל ומפוחד מההתמודדות עם החיים במושגים של חיים, מההתמודדות עם כל הרגשות שלו בגלל שהוא קטן, יצור פגיע וחסר אונים בעולם כל כך אכזרי של ענקים חסרי לב, רק כדי להרגיש בטוח. הוא קורבן, אדם שהנחיצות שלו אינה יכולה לראות את הכאב שהוא גורם לאחרים ולעצמו. הוא מישהו שמעולם לא הזדהה עם אחרים או גילה אכפתיות כלפיהם בשום דרך אמיתית, כי כדי לעשות את זה זה יצריך ממנו לפתוח פתח לתוך העולם המבעית והמסויט של הקופסה. בחוץ הוא יכול לשכוח כמה הוא קטן ופגיע, כמה מפוחד וחלש, כמה הוא פגום. הוא יכול לשכוח עד כמה הוא צריך להיות אהוב.

 

ומה כבר יכול להשתלט על אדם חכם עד כדי נעילת עצמו בתוך קופסה? נו, אתם בטח יכולים לתאר שהוא לא זחל לתוך הקופסה הזו מתוך רצון, ובטח לא בבת אחת. זה היה תהליך שהתחיל כשאמא שלו השאירה אותו לגדול עם אבא גאוותן, מנותק וממוקד בעצמו. כשהצורך שלו לאהבה, הבנה, הדרכה ותמיכה לא מומשו. אז הוא בנה את הקירות שמקיפים אותו והפך אותם לבלתי חדירים עוד יותר. את הכאב על מה שאין לו הוא החליף בהעמדת פנים שהוא לא צריך שום דבר מאף אחד בעולם.

 

והשאלה השלישית היא, מהי בעצם הקופסה הזאת? הקופסה הזו היא למעשה הגבולות והמחסומים שמעוורים אותו מהסגידה שלו לעצמו, דבר שהוא חייב כי רק כך יצליח לשרוד. הקופסה גם מגינה עליו מלדעת את המחיר הנורא שהוא משלם בגלל הסגידה לדמות המקובעת – דמות ששודדת אותו מקשר אמיתי עם אלוקים, עם עצמו ועם הסובבים אותו. הקופסה היא המדכא האמיתי, היצר הרע שמעוור אותו מהאמת ומשכנע אותו שהוא חייב למכור את נשמתו כדי להיות "שמח".

 

ובסוף, הגענו לשאלה – איך מצילים אותו? איך אפשר להציל אדם שחושב שהוא האדון ולא העבד, שמרגיש כל כך גאה ונעלה מכולם, שלא מבין שיש תחלופה וצמיחה אמיתית ומטרות אמיתיות ל"מטרה" העלובה של יצירת דמות מקובעת וכאילו מושלמת?

 

החלק הראשון של התשובה הוא – להיות סבלני ולהתפלל ולדעת שאלוקים בוודאי ישלח לו כמה חלונות של הזדמנויות. וההזדמנויות יבואו בשתי דרכים בסיסיות: או שהוא יקבל חזון משכנע או אילוץ כלשהו להבין שיש חיים טובים יותר, או שהוא יבין את המחיר שהוא משלם על הסגידה לדמות שלו. בכל מקרה, ברגע שיהיה מוכן לקבל עזרה הוא יוכל לצאת החוצה מעולם העצמי השקרי שלו, ויחזור לעולם המציאות. הוא יגלה את הכוחות האמיתיים שלו שננעלו אי שם בקופסה כל השנים הללו. הוא יתחיל להבין שהוא לא העבד, אלא האדון והענק של החלומות שלו, ושהוא יכול להיות ענק חברותי שיכול לשלוט בפחדים שלו מבלי לדחוף ולרמוס אנשים כדי להשיג את מה שהוא צריך. הוא גם יגלה את ידיו מלאות העוצמה, שהן בלתי נראות רק לו בחלומות שלו, בקופסה. אבל עכשיו, עם הקשר שלו לבורא ולתורה, הוא לא יפחד להשתמש בידיים שלו לדברים טובים וליהנות מפירות העבודה המהנה של ידיו.

 

אבל לפני שיזכה בברכת החופש הזו, הוא צריך לדעת שהוא היה שבוי. הוא יצטרך להבין שאלוקים הבין שזה הכרחי עבורו להיות במשפחה שדרשה ממנו לחיות בתוך הקופסה. הוא צריך לדעת שאין לו שום ברירה בעניין הזה, שזה היה מבחן, אבל עכשיו הוא יכול לעבור אותו אם הוא בוחר לעשות כך. אם יגיע עד לנקודה זו הוא יזכה בחכמה לדעת שהאומללות שלו הייתה הדרך היחידה להשתחרר ולהיות כל מה שהוא נברא להיות. הוא גם יידע שאלוקים הכניס אותו לקופסה הזו מסיבות טובות, דברים שהוא לא היה יכול לדעת כל זמן שהוא שם.

 

כדי לעמוד במבחן הזה, הוא חייב להבין שהוא היה בקופסה הזו יותר מדי, שהתנאים המקוריים שהיו נצרכים לחיים שלו כאסיר כבר לא קיימים והגיע הזמן לצאת החוצה. הוא חייב לדעת שעכשיו זה בטוח כבר להאמין באלוקים, בשליחים שלו, בעצמי האמיתי שלו. הוא יראה שהעצמי האמיתי שלו נחסם כל הזמן הזה ונבעת מהמפלצות המפחידות שבקופסה, ושאלוקים כבר הכניס את התרופה לקופסה אפילו עוד לפני שהוא חלה בכלל. הוא יצטרך אהבה, סבלנות, הבנה ותמיכה, והוא גם חייב להיות מנוחם, מאותגר, זועם ומכחיש. הכל בהכל. בעזרת הבורא הוא ילמד לחיות יותר בהווה, בעולם האמיתי שמחוץ לקופסה.

 

הוא יהיה אדם חופשי עם חיים משלו.

 

 

* * *

ד"ר זאב בלן הוא פסיכותרפיסט העוסק בתחום למעלה מ-32 שנים, מטפל ומאמן בעזרת האמונה (אמונה קואצ'ינג) ועל פי משנתו של רבי נחמן מברסלב.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה