המנהיג הנועז

כשהאויבים סובבים מכל כיוון, אנחנו
צריכים משוח מלחמה מלא אומץ ומרץ
שינהיג אותנו בקרב האחרון. מנהיג
שלא יחשוש לעצור תופעות חברתיות
איומות או לומר את דבריו בקול רם.
 
 
בתקופה האחרונה איבדנו מנהיגים רוחניים דגולים, אנשים משכמם ומעלה. שום מילה לא תוכל לתאר את האובדן של ראש ישיבת מיר – רבי נתן צבי פינקל זצ"ל, או את אובדנו של האדמו"ר מויז'ניץ זצ"ל. כל מה שנותר לנו לעשות הוא רק להתפלל אל השם, להתחנן אליו שיאריך את ימיהם ושנותיהם של המנהיגים הרוחניים, ייתן בכוחם להעלות את עם ישראל בדרגות רוחניות עצומות, להתמודד עם אתגרי הזמן בכוח ובנחישות, באומץ ובעוז, ולהוביל אותנו אל היעד – לגאולה של עם ישראל במהרה בימינו.
 
על איזה מנהיגים אנחנו מדברים? האדמו"ר ממעליץ עונה על שאלה זו עם סיפור אמיתי שהיה:
 
בימים הסוערים של המפכה הרוסית ב-1917, הרוחות העזות של הקומוניזם והאתיאיזם החלו לנשב בעוצמה בכל רחבי רוסיה. המשכילים עשו מאמצים גדולים לשכנע יהודים לפרוק עול, בטענה ששוויון הזכויות שלהם תלוי בפריקת עול התורה והמצוות. וכאשר יהודים לא השתכנעו וסירבו להתנתק מהשורשים היהודיים שלהם, הדבר נעשה בכפייה. המשכילים לא בחלו בשום אמצעי לקדש את מטרתם הנלוזה והאיומה.
 
בינתיים, באחת העיירות הקטנות ברוסיה בה היו יהודים רבים נפטר רב העיירה. הוא היה אדם עדין, חכם ומלא רחמים וחסדים כלפי כל מי שפנה אליו וביקש את עצתו, עזרתו ותמיכתו.
 
ויכוח בוקע רקיעים פרץ בעיירה הקטנה אחרי השבעה של אותו רב. המבוגרים שבעדה טענו שיש לאפשר לבנו ממשיך דרכו לקחת את המושכות בידיו ולהמשיך בדרך בה פעל אביו, ושיהיה הרב הבא של העיירה. בנו של הרב היה אדם משכמו ומעלה, לא פחות מאביו, תלמיד חכם, אדם נעים הליכות וניכר היה שהוא ניחן במידות היפות של אביו. המבוגרים טענו שהוא האדם המושלם לתפקיד.
 
אבל הצעירים של העיירה התנגדו. כן, הם כיבדו את בנו של הרב מאוד, אבל טענו שהוא לא יכול להתמודד עם האתגרים של הדור הזה (באותה תקופה). כל יום עוד ועוד בחורים צעירים נתלשו מדרך אבותיהם – גזרו את הפיאות וגילחו את זקנם, נפלו כמו פתיים במלכודת של המשכילים. הצעירים טענו שבנו של הרב לא יצליח במאבק מול המשכילים והאתיאיסטים, או להיות שווי-זכויות. הם טענו שיש להביא אדם מבחוץ, איש דינאמי, עז ומלא אומץ, רב שיוביל את העיירה ביד רמה ללא שום חשש ופחד, כי אם לא, חוץ מהמבוגרים שבעיירה לא ייוותר אף אחד…
 
הויכוח נמשך שבועות על גבי שבועות עד שמישהו, עם דעה אובייקטיבית לחלוטין, הציע לשני הצדדים להגיע ל"חפץ חיים" – רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, ויקבלו את מה שהוא יחליט בחכמתו העצומה והנפלאה. הצדדים הסכימו ונסעו לראדין.
 
ה"חפץ חיים" הקשיב בכוונה גדולה לדברים שנאמרו משני הצדדים, שקל היטב כל מילה שנאמרה מזווית הויכוח של כל צד. וכששני הצדדים סיימו לומר כל אחד את טיעוניו, הוא עצם את עיניו בריכוז עמוק במשך שלוש-ארבע דקות. המתח בחדר היה רב..
 
ה"חפץ חיים" פתח את עיניו ואמר: "ישנו הבדל בין כהן גדול לבין משוח מלחמה. התורה מלמדת אותנו שכאשר אהרן כהן גדול נפטר מן העולם בנו אלעזר החליף אותו. אלעזר היה מחליף ראוי ומתאים בהחלט, תלמיד חכם וקדוש כמו אביו. ועדיין, פנחס היה מי שקיבל את התואר משוח מלחמה, ולא בגלל שהוא היה בנו של אלעזר, אלא בגלל שהוכיח את עצמו בתקופה קשה כמנהיג נועז ואמיץ שעבד את השם בקנאות ובאהבה, הוא לא פחד מאף אחד. לכן רואים שמשרת הכהן הגדול אכן עוברת בירושה, אולם משוח מלחמה לא".
 
ה"חפץ חיים" נשם נשימה עמוקה והמשיך. "בימים ההם, לפני שההשכלה התפשטה במזרח אירופה כמחלה איומה השולחת גרורות והורסת כל חלקה טובה, עיירות היו בוחרות את התלמיד החכם המצטיין שיכלו למצוא כדי שיהיה להם רב ומנהיג רוחני. אבל היום, הדברים שונים. בחוץ משתוללת מלחמה איומה נגד האמונה וכל דבר יהודי. אנחנו צריכים מנהיגים נועזים ואמיצים ולהחזיר את הצאן הצעיר שלנו למקומו. לכן אני מסכים עם הצעירים של עיירתכם – חפשו מנהיג אמיץ, מלא מרץ שמוכן להילחם את מלחמת התורה והאמונה!".
 
* * *
 
היום, יותר מתמיד, אנחנו צריכים מנהיגים רוחניים אמיצים ונועזים שלא מפחדים מאף אחד חוץ מאחד – בורא עולם. תלמידי חכמים עצומים יכולים להיות כוהנים גדולים, אבל לא בהכרח בעלי המיומנות והיכולת להנהיג אותנו בקרבות הרוחניים שמלווים כל דור ודור. מנהיגים אלה צריכים להיות אנשים עם אומץ, כאלה שלא חוששים לומר את מה שיש להם לומר. אנחנו צריכים אנשים שלא נותנים את דעתם לפוליטיקה או חוששים ממנה. אנשים שלא יפחדו לעצור תופעות חברתיות איומות, כמו הטרדות והתעללויות מכל הסוגים, להדוף את הפוגעים ולהציל כל בית. אנחנו צריכים אנשים שהם מנהיגים רוחניים שנלחמים את מלחמת הקדושה ומהווים דוגמת מופת לכולם. כשהאויבים סובבים אותך מכל כיוון, אנחנו צריכים משוח מלחמה מלא חיות ומרץ שינהיג אותנו בקרב האחרון לקראת הגאולה השלמה, במהרה בימינו אמן.