סילחו לזולת! לעצמכם!

כל זוג באשר הוא זוג, מתעתד להיות קליינט חזק של מושא הסליחה. החיים בצידו של אדם אחר וממין אחר כ"כ הרבה זמן יחד, מחייבים להיות מיומן במיומנות זו- מיומנות הסליחה.

5 דק' קריאה

רפי כהן

פורסם בתאריך 10.09.20

כל זוג באשר הוא זוג, מתעתד להיות קליינט חזק של מושא הסליחה. החיים בצידו של אדם אחר וממין אחר כ"כ הרבה זמן יחד, מחייבים להיות מיומן במיומנות זו- מיומנות הסליחה.

 

לרגל ימי הרחמים והסליחות, יצאתי לבחון את מהות הסליחה ומנגנונה. והפעם מכיוון הסולח. ופחות מאשר מבקש הסליחה.

 

ובכן בעשורים האחרונים גוברת ההתעניינות בתחום הטיפול, במשמעות הסליחה, ובהשפעתה המטיבה על בריאות הנפש והגוף. להלן נביא כמה 'עקרונות ברזל', במהות הסליחה כפי העולה ממחקרים.

 

ראשית נשלול ב' נקודות: א. סליחה, אין פירושה שכחת העבר, מחיקתו או התעלמות מן הכאב שנעשה. ב. סליחה, אין פירושה הצדקה לעוול שנעשה. נביא ביטוי ל-ב' נקודות אלה.  

 

הפסיכולוג רוברט אנרייט – שערך מחקרים רבים בתחום הסליחה, במחקרו הראשון [שהתפרסם בכתב העת 'פסיכותרפיה' ב-1993 למניינם], ערך מחקר על נשים מבוגרות שעברו התעללות מתמשכת. התכנית שגיבש הייתה מאתגרת בהתחשב בהתעללות העמוקה אותה חוו. המחקר הצביע כי אותן נשים שעברו תהליך זה, דיווחו על הקלה בסימפטומים כדיכאון, חרדה, הפרעה פוסט – תראומטית, פחות בדידות, תחושת הקלה, שחרור מפחד וחוויה של התחלה חדשה בחיים.. כלומר הסליחה 'עבדה'.

 

אם ניקח דוגמה קיצונית יותר, לסליחה על 'שטניות', הדוגמה המובהקת לכך היא מהאישה הבאה: לפני כשנה [- יולי 2019 למניינם.] הלכה לעולמה, ניצולת השואה היהודית איווה מוזס קור – ניצולת מחנה אושוויץ, שעברה יחד עם אחותה התאומה- מרים, ניסויים אכזריים ע"י השטן [-בלי מרכאות] הנאצי יוזף מנגלה יימח שמו. אווה נולדה ברומניה ב 1934 ואחת עשרה שנה לאחר מיכן גורשה עם משפחתה לאושוויץ. לאחר ששרדה את השואה, עלתה היא ואחותה לישראל, התחתנה עם אמריקאי ועברה לארה"ב. כל חייה עסקה אווה, בהנצחת השואה.

 

לענייננו, אווה התפרסמה בשל הקו הסלחני שלה כלפי הנאצים יימח שמם. אחת הפעמים בה עוררה סערה רבתית הייתה ב- 2015 בה אמרה כי 'לטובת השקט הנפשי שלהם, על ניצולי שואה לסלוח לפושעים הנאצים', במשך השנים היא הוסיפה, כי היא סולחת באופן אישי לד"ר מנגלה. היא הסבירה כי ע"י סליחתה היא חשה כי כבר אינה קרבן של אושוויץ, 'כבר לא הייתי אסירה של העבר הטראגי שלי, סוף סוף הייתי חופשיה. אז  אני אומרת לכולם: 'סלחו לאויב הכי נורא שלכם – זה ירפא את נפשכם וישחרר אתכם'. יצויין, כי איווה הייתה מספיק ישרה להדגיש 'בשמי – ורק בשמי – אני מוחלת להם על כל המעשים הנוראיים  הללו'. [כמובן, רק ציינתי עובדה ולא הצדקה לפעולתיה.]

 

שתי דוגמאות אלה, של סליחה אפקטיבית על מעשים – תת – אנושיים, מבטאים כאמור, כי בסליחה ודאי איננו משכיחים או מתעלמים מן הכאב שנעשה – שכן א"א לשכוח או להתעלם. הכאב שנגרם היה ויישאר בחלקו לפחות, גם לאחר הסליחה. תוצאתה הסופית של הסליחה [שמנגנונה יובא תיכף] אינה הפסקת הכאב, אלא הפסקת ה'עויונות' והמטענים השליליים כ"כ, בעקבות הטינה שפותחה בעקבות העוול.

 

כמו"כ, כאמור, ודאי שאיננו מצדיקים בסליחה את הנעשה – שכן לא יתכן להצדיק [וכפי שהתבטאה אווה: כי היא סולחת, 'לא כי הם אנשים טובים, אלא כי לשחרר את עצמי מכבלי – העבר ולאפשר לי, להיות אדם שמח'.] ואגב, רואים מן המקרים הנ"ל – נקודה שלישית – הנתמכת גם היא ממחקרים – כי הסליחה הבריאה, אינה בהכרח תלויית בקשת סליחה מן הצד הפוגע. פעמים – כשאין ברירה, כגון והפוגע אינו לפנינו, או כבר אינו רלוונטי בחיינו, אנו מסוגלים להגיע לסליחה בריאה – חד צדדית.

 

לאחר שעסקנו באסטרטגיית הסליחה, קרי: הסליחה אינה מחיקת הכאב או התעלמות ממנו, אלא רצונה לשחרר את העוינות והטינה, נעבור לטקטיקה, דהיינו כיצד נפעיל אותה?

 

 

ובכן אנרייט – חוקר תהליכי סליחה, מצא כי הסליחה כורכת עימה ארבעה שלבים:

 

 

  1. עיבוד הכאב, העוול, והכעס שבעקבותיהם- תהליך זה, של עיבוד הכאב העוול והכעס חשוב במינו. על הסולח ראשית לעבד את הכאב, העוול והכעס שבעקבותיהם ולהכיר בהם. הכעס במידה ובמשורה, חשוב. הכעס המדוד הזה שומר על גבולותינו, ואין בו כל נזק. אדרבה, הכעס במידה, מסוגל להשיב את הגבול שטושטש ע"י העוול. בנוסף, חשוב לתת מקום ולגיטימציה לכעס ולא לחנוק אותו, שכן אם נחנוק אותו, הוא יצא בדרכים אחרות – רגשות אחרים שיכולים להיות קשים מנשוא. לכן חשוב לא לדלג על שלב זה ולדחוק באדם 'שחרר ותתקדם כבר לכיוון הסליחה', רגשות ככעסים וכדו' שהודחקו מתחת לשטיח, מתפרצים בדרכים אחרות פיזיות כגון: עייפות, כאבי ראש, עצבנות מתח, קשיי שינה, מחשבות טורדניות. על כן כאמור על האדם להכיר בכעס והטינה – לפני שהוא משתחרר מהם, ולתת להם מקום. שלב זה- בו נחשף הנפגע שוב לפגיעה, לעוול ולכעס, אינו קל, ונחשב לאחד הצעדים הקשים בתהליך הסליחה עבור רבים מאיתנו.

 

  1. ההחלטה לסלוח – היינו הנכונות לעבור את התהליך של הסליחה שנכתוב תיכף- בחינה חדשה סביב הפגיעה. כדאי, בכדי להעצים את שלב זה- הנכונות וההחלטה לסלוח, להביא בחשבון את מחירה הגבוה של אי – הסליחה ושמירת הטינה והעוינות, ומאידך את מחירה – היקר מפז, של הסליחה – במסגרתה נמצא קשר ישיר בין סליחה, לבין מדדים יציבים בלחץ הדם, ויש הסוברים שיש לה גם תרומה בהפחתת סיכון מחלות לב. כמו"כ במחקריו של אנרייט שהבאנו לעיל נמצא כאמור, כי הנשים מבוגרות שסלחו על התעללות מתמשכת שחוו דיווחו על הקלה בסימפטומים של דיכאון, חרדה והפרעת פוסט טראומה, פחיתות בהרגשת הבדידות, תחושת הקלה, שחרור מפחד וחוויה של התחלה חדשה בחיים כמובא לעיל. מאידך שמירת כעסים לא פתורים, לזמן רב, נמצאה קשורה לסיכון מוגבר למחלות לב ולהחמרה יתירה בקרב חולי הלב הקיימים.

 

 

  1. עבודת הסליחה – במסגרתה מתבונן האדם באירוע שקרה, מעבד את ההרגשות שנוצרו כתוצאה מהפגיעה בצורה רחבה יותר. פעמים האדם מגלה שהפגיעה לא הייתה רק אירוע בודד אלא מתוך מכלול ושרשרת אירועים. שלב זה מעורר לעיתים קרובות, בלבול וערעור שיווי המשקל בקשר לסליחה. ישנה הצפה של רגשות, אך בו זמנית – במקביל, חלה הפחתה במתח ומתפנה מרחב להעלאת אפשרויות חדשות להבנתו של הפוגע – מדוע נהג כך. פעמים שהבנה זו אף תוביל לאמפתיה כלפי הפוגע. [כלומר בשונה משלב 1 בה הוא הכיר בכאב ובעוול ובכעס, כעת הוא מתבונן בכל זאת בצורה רחבה יותר. הוא 'חופר' בכל זאת ו'מרחיב' את האירוע על הרגשותיו. הרחבה זו, במקביל, תיצור גם הרחבה באפשרויות המניע לפגיעה. כלומר שלב 1- ההכרה בכאב, העוול והכעס, הינו יותר ב'מיקרו' של הפגיעה, בעוד שלב זה – 3 –  של עיבוד הרגשות שסביב הפגיעה, עוסק יותר ב'מקרו' של מקרה הפגיעה].

 

  1. הגדרה מחדש – בשלב זה מתפנה מרחב המאפשר, אכן, הענקת משמעות חדשה ושינוי המבט ביחס ל-מה שעבר הנפגע בפגיעה. כדוגמת סליחת יוסף לאחיו בה אנו מצאים שנתן מבט שמיימי לפגיעתם בו בדמות: 'אלוקים חשבה לטובה להחיות עם רב' !

 

 

אז בואו נעשה ניסיון קטן. כיועץ זוגי אני נתקל בהמון בדיחות מגדריות. ובכן אני אספר בדיחה על גברים. אח"כ, למען האיזון הקדוש, על נשים. אבל כולם כמובן לא היו יהודים, 'כולם מהחמאס והחיזבלה' – כמו שנוהג לומר 'משמח הלבבות'. [לא ידעתי שבחמאס ובחיזבלה יש גם נשים..] ואתם – גברים ונשים, פשוט תסלחו לי לפי הנוסח הנ"ל. נותן לכם אפשרויות ל'הגדרה מחדש' של הפגיעה: משועמם./ רצה להצחיק./ צחוק יפה לבריאות./ מרגיש את עצמו סטנדאפיסט./ רגע, בכלל הוא דיבר על החמס והחיזבלה. ועוד ועוד.

 

ובכן מוכנים? [להכין ממחטות, וכמה קללות עסיסיות. סתם, לא יפה.]

 

ובכן הייתה פעם אישה שהלכה לשפוך שיחה בכותל. אלא מאי? ששיחה התברר מהר מאוד כצעקות ובכיות שהגיעו עד כסא הכבוד. כל העולם עצר מלכת מצעקותיה של צדקנית זו. קרא ה' למלאך ואמר לו: 'לך תן לה כל מה שתבקש, העיקר שתפסיק לצעוק'. הגיע המלאך 'נעים מאוד, אני שליח משמים, מה תבקשי': אמר לו הצדקת: 'שבעלי יסתכל עליי, ויהיה איתי 24 שעות'! אמר המלאך: 'אין בעיה'. עשה פווו והפך אותה לאייפון..

 

מסופר על בעל שהתחזק בענין שלום ביתו פנה לאשתו תוך כדי נהיגתה ואמר לה: 'יקירתי, את נוהגת מצויין! מי שלא נוח לו שלא ילך על המדרכה'..

 

אז בהצלחה בסליחה. ושוב, 'סליחה'.

 

רפי ב"ש כהן- יועץ זוגי מוסמך. לתגובות והתייעצות [-במייל ללא עלות.], פגישות והרצאות: REFAELC37@GMAIL.COM

     

 

 

 

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

השפה העברית עשירה במילים, ביטויים, סלנגים, מילים שהתרברבו מכל מיני שפות אחרות ונהיו חלק בלתי נפרד, כמו למשל : אחלה וסבבה, היי וביי, יאללה ואינשאללה.

Featured Products