פרשת השבוע נח – ההתמכרות

רוב האנשים ששותים אלכוהול או צורכים סמים על בסיס קבוע, היינו אלו המוגדרים 'מכורים', בוודאי לא עלה בדעתם שזה יהיה מצבם כאשר עשו זאת בפעם הראשונה. רובם ככולם גם מודים שאם היו יכולים להחזיר את הגלגל אחורה לא היו מתקרבים לזה כלל!

וצריכים להבין, מאחר ובדרך כלל המכור יודע את גודל הנזק שמביאה לו התמכרותו, מדוע הוא אינו מפסיק? למה הגמילה כל כך קשה?

אחת התשובות לכך היא שהוא מפחד! יש לו כל מיני פחדים – פחד להשתנות, פחד מהנורמאליות, פחד לוותר על המוכר והידוע לו, שהעונג אליו הוא רגיל לא יחזור. הוא מתמכר לעונג שבחוויה וקשה לו לוותר שמא לא יהיה לו עונג חלופי שווה ערך וחייו יהיו ריקים מתוכן חוויתי.

מאמרים נוספים בנושא:

תעצרו את זה!

מלכודת אלקטרונית

אגודלים מכורים

המכורים
וידוי של מכור לשעבר
מכורים! חומר אמיתי למחשבה!

התמכרת לאינטרנט?

והכתובת כתובה על הקיר, התמכרות מושכת תמיד לכיוון מטה, כמו שתיארו זאת חז"ל (נח תנחומא) – שמתחילה הופך המכור 'מכבשה כנועה לאריה גיבור, אחר כך לקוף משתטה, ולבסוף לחזיר המתגולל בלכלוך'. כלומר, שבתחילת התהליך זה שהרגיש כבשה מתעצם, פתאום הוא נהיה אריה שופע כוחות, אך לא לעולם חוסן כי סופו משתטה ומתגולל בלכלוך… העונג הופך לנגע.

זה מה שקרה לנח – "וַיִּטַּע כָּרֶם..וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר.. וַיִּתְגַּל…" השכרות גרמה לו שמאיש אלוקים הפך לאיש אדמה, הארץ קיבלה ממשלה ולא השמים.

עד כדי כך קשה היא ההתמכרות…

וכך אמר אדון המשלים בנושא זה (משלי כג): "לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי לְמִי מִדְיָנִים לְמִי שִׂיחַ לְמִי פְּצָעִים חִנָּם לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם. לַמְאַחֲרִים עַל הַיָּיִן לַבָּאִים לַחְקוֹר מִמְסָךְ: אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים. אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ. עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת וְלִבְּךָ יְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת. וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל: הִכּוּנִי בַל חָלִיתִי הֲלָמוּנִי בַּל יָדָעְתִּי מָתַי אָקִיץ אוֹסִיף אֲבַקְשֶׁנּוּ עוֹד".

שלמה המלך מלמד אותנו מי הוא זה שצועק צעקות אוי ואבוי על חייו, מסתכסך בריבים וסכסוכים, מקבל מכות ולא מבין למה? זה ששותה עד השעות הקטנות של הלילה (לַמְאַחֲרִים עַל הַיָּיִן), ועושה כל מיני קוקטלים מינים ממינים שונים (לַבָּאִים לַחְקוֹר מִמְסָךְ).

והיותר חמור הוא, שבזמן ההשפעה (כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ) כל הדברים החמורים נעשים לו כמישור (יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים), וכך הנזקים בכל תחומי החיים צפים ועולים (אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ), עד שלבסוף דעתו מתערפלת (עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת, וְלִבְּךָ יְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת) הוא מאבד לגמרי את יכולת ההבחנה וחומד את שאינו שלו. והטעם, כי הוא כבר לא אדון לעצמו, מי שמושל בו זה הסם, הוא שבוחר בשבילו.

והתוצאה הסופית היא "וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל, הִכּוּנִי בַל חָלִיתִי הֲלָמוּנִי בַּל יָדָעְתִּי" – הוא לא מודע כלל למה שהולך סביבו. ולמרות כל התלאות הקשות העוברות עליו, כיסופיו הם להקיץ מסיוט חייו (מָתַי אָקִיץ) כדי שיוכל להשתכר מחדש (אוֹסִיף אֲבַקְשֶׁנּוּ עוֹד) עד כדי כך קשה היא ההתמכרות.

ועיקר עצתו שיכריז פשיטת רגל, ירים דגל לבן ויכנע – אין דרך אחרת, כניעה במקרה זה היא ניצחון. היא זו שמאפשרת לו להפנים שלבד הוא לא יכול, ושעליו לבקש עזרה מאנשים שהיו במצבו והצליחו להיגמל בעזרת אנשים שהיו במצבם והצליחו גם הם.

זה עובד רק ביחד. כי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. כל אסיר זקוק לסוהר שיפתח לו תאו לטייל בחצר, ומשם יעבור למחלקת שיקום שתחזיר אותו חזרה לחיים כהווייתם בפקחות מלאה.